לפסיקת בג"ץ בנוגע לעתירות נגד התיקון השלישי לחוק יסוד "השפיטה" (בג"ץ הסבירות) צפויה להיות השפעה דרמטית על יחסי הכוחות בין שלוש רשויות השלטון, ואף השפעה ישירה על עתיד הקואליציה והממשלה. אז קבלו את התרחישים הגרועים ביותר שיכולים להיות מבחינת הממשלה – ואת הסיכוי שהם אכן יתרחשו בפועל.
קול העם: האם בג"ץ צריך לפסול את ביטול עילת הסבירות? | משאל רחוב מיוחד
הערכה לקראת הדיון על עילת הסבירות: בג"ץ יפסול את החוק - וזו הסיבה
בג"ץ הסבירות כולל עתירות רבות שהוגשו נגד התיקון השלישי לחוק יסוד "השפיטה", החוק שממנו מערכת המשפט ובג"ץ שואבים את כוחם. תיקון הסבירות בחוק יסוד "השפיטה" מונע מכל בית משפט, כולל בג"ץ, לקיים דיון "בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר", ואוסר על בתי המשפט להוציא צו בנוגע להחלטות ממשלתיות שכאלה. החוק מגדיר כי המונח "החלטה" כולל "כל החלטה, לרבות בענייני מינויים, או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
שתי סיבות יש לתיקון הנבצרות. הראשונה זניחה יותר, וקשורה לכך שבג"ץ לא יוכל יותר לקבוע כי החלטה מסוימת של הממשלה פסולה כי היא לא "סבירה", ויהיה מחויב לנמק את פסיקותיו בנימוקים מעבר ל"סבירות" שמשתנה מאדם לאדם. לתפיסת הקואליציה - בדמוקרטיה, מי שקובע מה סביר זה העם שבוחר את נציגיו לכנסת.
הסיבה השנייה, העיקרית ואולי המעניינת יותר, היא הגבלת היועצת המשפטית לממשלה. מעתה ואילך היועמ"שית גלי בהרב מיארה לא תוכל לקבוע שמשהו מסוים "לא סביר" ורק בשל כך לפסול אותו. עליה יהיה לנמק את העמדה שלה בנימוקים אובייקטיביים שאיתם יהיה ניתן להתמודד. בקואליציה מצביעים על תשובת היועצת המשפטית לממשלה בעתירות נגד הדחת יו"ר הדואר, שם היא יצאה נגד החלטת השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם להדיח את יו"ר הדואר – מבלי שהמילה "סבירות" צוינה בתגובתה אפילו פעם אחת.
גם כאן, בתשובתה לעתירות, היועמ"שית ביקשה משופטי בג"ץ לפסול באופן תקדימי חוק יסוד. בקואליציה יותר מרומזים שהפעם השנייה שבה היועצת המשפטית לממשלה ביקשה לפסול חוק יסוד היא גם הפעם השנייה שבה הכנסת הגבילה את הכוח של היועצת המשפטית לממשלה.
בעתירות הללו ישנה נקודה נוספת חשובה. בג"ץ כבר קבע בעבר, באופן תיאורטי, כי הוא יכול לפסול חוקי יסוד. הדוקטרינה שבשמה בג"ץ יכול להתערב בחוקי יסוד נקראת "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". בג"ץ קבע קריטריונים להגדרת חוקי יסוד, ואם חוק לא עומד בקריטריונים, הרי שמדובר בחוק רגיל ש"התחפש" לחוק יסוד והכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת שלה, שמכוחה היא מחוקקת חוקי יסוד.
כעת עומדת על הפרק דוקטרינה נוספת שנקראת "התיקון החוקתי שאינו חוקתי", שקובעת כי החוק שעבר אכן מתאים לקריטריון של חוק יסוד, אבל הוא "לא מתאים למארג החוקתי" של מדינת ישראל. אם בית המשפט העליון יקבע כי יש לו סמכות לפסול חוקים על בסיס הדוקטרינה הזאת, הסמכות לקביעת המארג החוקתי של מדינת ישראל יעבור מנבחרי הציבור אל שופטי בג"ץ.
הסיכויים לכך שדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי תתקבל על ידי בג"ץ הם גבוהים. קשה לי להעריך מהם הסיכויים לגבי פסילת חוק יסוד לראשונה בהיסטוריה, אז אסתפק באמירה שהם לא נמוכים בכלל. לראשונה בהיסטוריה, בית המשפט העליון מתכנס בהרכב של 15 שופטים. זאת הפעם השנייה בהיסטוריה שבה מתכנס בית המשפט העליון בהרכב מלא, והפעם האחרונה הייתה כשהיו תשעה שופטים בלבד בבית המשפט העליון. בנוסף, הדיון מתקיים כחודש לפני פרישתן של נשיאת בית המשפט עליון אסתר חיות ושל השופטת ענת ברון. ברור שמהרכב מורכב כל כך ייצא פסק דין דרמטי, בלשון המעטה.