ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת הבוקר (שלישי) בניו יורק לקראת המשך הביקור המדיני בארה"ב שיימשך כשבוע נוסף. לאחר שנפגש אמש עם המיליארדר אילון מאסק, ואף שוחח איתו על הרפורמה המשפטית, לראש הממשלה צפוי היום לוח זמנים עמוס, שבו ייפגש עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, קנצלר גרמניה, אולף שולץ ונשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן.
ראש הממשלה עתיד להגיע לפגישות המדיניות האלו בראש לא שקט, כשברקע הוא מתמודד עם המחאות נגד הרפורמה המשפטית, שהגיעו עד לניו יורק, הסערה שנוצרה סביב הריאיון עם מאסק, ומערכת היחסים המתוחה עם המנהיגים. לקראת הפגישות: המתקפה של זלנסקי על ישראל, המסר של שולץ על הרפורמה המשפטית וחילופי הדברים הקשים בין אנקרה לירושלים - "מעריב" עושים לכם סדר.
הציפייה לכיפת ברזל והביקורת הקשה של זלנסקי על ישראל
הפגישה הצפויה בין זלנסקי לנתניהו תהיה הראשונה של ראש ממשלה ישראלי מאז שפרצה המלחמה במזרח אירופה, בפברואר 2022. במהלך התקופה הארוכה הזו, סירבה ישראל לתמוך פומבית בקייב ולהעביר כלי נשק ותחמושת לצבא האוקראיני, כשהאוקראינים עדיין מצפים לקבל סוללות כיפת ברזל. בריאיון יוצא דופן שערך נשיא אוקראינה לתכנית "עובדה" בחודש אוקטובר האחרון, זלנסקי לא הסתיר את אכזבתו מישראל, על כך שאינה נקטה עמדה ברורה מול הפלישה הרוסית.
"אני לא מצליח להבין את זה. איך העם היהודי, ואני יהודי, המשפחה שלי עברה טרגדיה נוראית בשואה, ואני לא מבין איך ישראל יכולה לעמוד מהצד ולהסתכל מבחוץ כיצד הגל הבא של הנאציזם נוצר השנה. אולי מדינות אחרות יכול לעשות זאת - אבל איך אתם יכולים לעשות זאת? אני לא מבין את זה", תהה זלנסקי.
"אנחנו צריכים לדעת, ואתם צריכים לבחור - האם אתם חברים? אתם יכולים להיות חברים בלי תמיכה צבאית, אבל יכולים לתמוך בשיח בתקשורת בנאומים, בתקיפות סייבר או בדברים נוספים, יש הרבה דברים שאתם יכולים לעשות אם אתם חברים. אפילו סיוע הומניטרי. אבל האם אתם בצד של הרוסי או בצד של האוקראינים? זה כמו להיות או לא להיות. תראו לנו שאתם חברים. "אני לא יודע כמה פעמים העליתי את כיפת ברזל, אני יודע שיש הרבה סיבוכים, דיברתי על כיפת ברזל עם שלושת ראשי ממשלה ואלו היו תקופות שונות במלחמה. עוד לפני הפלישה ביקשנו כיפת ברזל מנתניהו. המצב עבורנו לא היה כה מסובך כי עוד לא התחילה הפלישה", הוסיף.
חודש מאוחר יותר, טען זלנסקי במסיבת עיתונאים, כי ניהל שיחה עם נתניהו, והעבירו לו את רצונותיה של אוקראינה בנוגע למערכות הגנה אווירית מישראל, כאשר האחרון הודיע כי ייתן לו תשובה. "חזרנו לקשר עם נתניהו", אמר זלנסקי, "ניהלנו שיחה עניינית רגילה, העברנו את כל הדברים הקשורים להגנה אווירית, זו עדיפות מספר אחת שלנו. נתניהו הבטיח לי שהוא יסדר את זה בהקדם האפשרי, יחשוב איפה הוא יכול לעזור ויחזור עם תשובה".
אם לא די בכך, רק בשבועות האחרונים, שבה אוקראינה לתקוף את ישראל, על רקע הסכם שנחתם בין ישראל לרוסיה בנוגע לשיתוף פעולה בתחום הפקת הקולנוע. בשגרירות אוקראינה בישראל גינו: "אנחנו כבר לא יודעים איך להגיב. ממש באותו היום שבו פגעה רקטה רוסית בשוק הומה אדם בדונבאס שבאוקראינה, שוב הרגה ופצעה עשרות אזרחים חפים מפשע, חתמה ממשלת ישראל על הסכם שיתוף פעולה בתחום הקולנוע עם מבצעי התעמולה הרוסים".
עוד הוסיפו: "בתקופה שבה רוסיה מסלימה את התקפותיה באוקראינה מדי יום וגוזלת את חייהם של אנשים חפים מפשע, ישראל משתפת פעולה עם המדינה האכזרית הזו, הידועה במאמציה הקולנועיים שמטרתם להפיץ תעמולה מלחמה. בעוד הקהילה הבינלאומית מבודדת את רוסיה כדי להוכיח שפעולותיה אינן מקובלות על החברה המערבית, נראה שישראל מציעה פלטפורמות נוספות למדינה התוקפנית להפצת רעיונותיה הרעילים".
מוקדם יותר החודש, נתניהו שוחח עם הנשיא זלנסקי, לראשונה מאז חזר לתפקיד כיסא ראש הממשלה. בשיחתם, הנשיא זלנסקי ציין את חשיבות תמיכתה של ישראל בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה והודה על מתן מחסה לאזרחי אוקראינה שיצאו לישראל כתוצאה מהתקיפות הרוסיות. במהלך שיחתם, הצדדים דנו בדרכים אפשריות לתמיכת ישראל באוקראינה במניעת פלישה רוסית עמוקה יותר למדינה.
המסר הגרמני החד משמעי סביב הרפורמה המשפטית
ראש הממשלה נתניהו צפוי להיפגש גם עם קנצלר גרמניה אולף שולץ. במהלך התקופה האחרונה, שולץ הבהיר מספר פעמים לנתניהו כי הוא תומך בפשרה והסכמה מלאה עם האופוזיציה במסגרת הרפורמה המשפטית. בפגישה מדינית שערכו השניים בחודש אוגוסט האחרון, אמר שולץ כי "כבר הבענו דעה לגבי זה, דיברתי גם עם ראש ממשלת ישראל וגם עם הנשיא הרצוג. אני חושב שרוב לא יכול לקבוע לגבי מיעוט, ושבדמוקרטיה מתוקנת המיעוט תמיד צריך להיות מסוגל לחיות כל החיים ללא פחד. כך אנחנו קבענו בחוקה הגרמנית בדרכים רבות בעקבות הניסיון הנוראי שהיה לנו".
לאחר מכן אמר שולץ: "מי שבוחן מדינות דמוקרטיות אחרות יכול לראות ברובן שזה בערך אותו דבר. לא אחד לאחד, אבל בערך. לכן אנחנו עדיין מקווים שחוקי היסוד של הפרדת הרשויות, שמירה על מיעוטים ויציבות החוקה שאי אפשר יהיה לשנותה ברוב רגיל ושמעמדו הרגיל של בית המשפט - כל אלו ימשיכו להתקיים בעתיד גם בישראל".
הסערה האחרונה ביחסי ישראל-גרמניה התחוללה בשבוע שעבר במסגרת הדיון בבג"ץ בעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות. שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, הגיע לדיון והביע באופן פומבי את דעתו כשאמר: "משהו חשוב קורה בדמוקרטיה הישראלית". בתגובה לכך, גורם מדיני בכיר, בהוראתו של שר החוץ אלי כהן, הביע את מחאתו כלפי השגריר, כשמסרים דומים הועברו מהשגרירות בברלין למשרד החוץ הגרמני. לאחר מכן, שולץ גיבה את השגריר הישראלי ואמר: "הוא אדם מחויב עם עקרונות ברורים, ואני חושב שכולם יודעים את זה - כולל בישראל.
חילופי הדברים הקשים עם ארדואן - ושיפור היחסים
מערכת היחסים המתוחה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארדואן הולכת שנים רבות אחורה וידעה עליות ומורדות. אנחנו נתקדם היישר לאפריל 2018, לשיא המתיחות בין ישראל לטורקיה, סביב העימותים בגבול הרצועה. ארדואן תקף את ישראל ואמר כי נתניהו עומד בראש מדינת טרור. נתניהו השיב: "ארדואן לא רגיש שעונים לו, כדאי שיתחיל להתרגל. מי שכובש את צפון קפריסין, פולש לחבל הכורדי וטובח באזרחים שלא טיף לנו על ערכים ומוסר". כמובן שגם ארדואן לא שתק, ואמר: "אתה חלש מאוד, אנחו נאבקים בטרור אך זה לא מעניין אותך כי אתה מנהיג מדינת טרור וכובש בעצמך". ארדואן הוסיף " "אל תמציא שקרים על טורקיה, מוטב שלפני הכל תרסן את עצמך, הצבא שלנו לא פוגע באיש".
כמה חודשים לאחר מכן, שוב פרצה קטטה מילולית בין ארדואן למשפחת נתניהו, כשהפעם מדובר בבנו של ראש הממשלה - יאיר. נשיא טורקיה השווה את בנו של רה"מ למבצע הטבח בניו זילנד: "ההצהרות של בנו של נתניהו והטרוריסט בניו זילנד הן זהות, הם מוזנים מאותו מקור".
ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ בתגובה: "ארדואן כנראה שכח שהאימפריה העות'מאנית כבר עברה מן העולם. היום לעם היהודי יש מדינה משלו – חזקה, איתנה, דמוקרטית וחופשיה – שלא מתרגשת מאיומים. אם ארדואן רוצה שיעור בחופש דת וכיבוד בני כל הדתות, הוא יכול ללמוד מהדמוקרטיה הישראלית שמכבדת בצורה מופתית את כל הדתות".
הדברים הגיעו כאמור בעקבות ציוץ של יאיר נתניהו, שהגיע לאחר שאביו כינה את ארדואן "דיקטטור שמשליך אלפי מתנגדים פוליטיים לכלא", והאשימו ברצח עם בכורדי ובכיבוש קפריסין הצפונית. "אני אזכיר לו (לארדואן) שאיסטנבול היא למעשה עיר בשם "קונסטנטינופול", עיר הבירה של האימפריה הביזנטית ומרכז של נצרות אורתודוקסית במשך למעלה מאלף שנים, לפני הכיבוש הטורקי".
נקפוץ קצת קדימה לחודש אוגוסט 2022. ישראל וטורקיה החליטו על נרמול היחסים ביניהן, זאת בעקבות שיחה שהתקיימה בין ראש הממשלה דאז לפיד ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, נבחר נתניהו לכהן כראש הממשלה, ושוחח עם ארדואן לראשונה לאחר 9 שנים. במהלך השיחה, הנשיא ארדואן שב ובירך את נתניהו על ניצחונו בבחירות. שני המנהיגים סיכמו במהלך אותה שיחה לפעול במשותף כדי לכונן עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות.
במהלך התקופה האחרונה, למרות חידוש היחסים, טורקיה תקפה את ישראל מספר פעמים על רקע העימותים ברצועה עזה וגם על עלייתו של השר בן גביר להר הבית. אנקרה חזרה מספר פעמים כי היא "מודאגת מהפעולות הפרובוקטיביות של השר במסגד אל-אקצא". בהודעות הרשמיות של משרד החוץ הטורקי נמסר פעם אחר פעם כי "אנו קוראים לישראל לפעול באחריות למניעת פרובוקציות כאלו שיפגעו במעמדם ובקדושתם של האתרים הדתיים בירושלים ויגרמו להסלמה באזור".