אם הרגשם שביום כיפור האחרון בתי הכנסת בעיר היו פחות מלאים, נראה כי לא מדבר בסתם תחושה. על פי סקר חדש של “המכון לחקר היהדות והציונות” עם מכון המחקר "לזר מחקרים", 67% מהציבור החילוני אשר נהג ללכת לבית הכנסת ביום כיפור לאורך השנים, הדיר את רגליו מתפילות כיפור השנה.
מתקפה חסרת תקדים על בן גביר: "השר מקדם רישיון להרג המוני"
ביקור חשאי: גנץ נפגש עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב בוושינגטון
הסקר חדש של המכון לחקר היהדות והציונות, אשר נוסד על ידי דניאל גולדמן, יחד עם מכון המחקר "לזר מחקרים", מנה 754 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל, ומציג את השינויים המהותיים שעוברים על הציבור הרחב בישראל כלפי הדת והתורה בימים אלה כאשר אנו מצויים ערב שמחת תורה.
על פי הסקר, אחוז גבוה מאוד של ישראלים (61%) נוהג לבקר בבתי הכנסת ביום כיפור. אולם נראה שהשנה חלה תפנית חדה בנתונים אלה: 67% מהציבור החילוני שנוהג ללכת לבית הכנסת לאורך השנים לא הלך השנה לבית הכנסת בכיפור. כאשר נשאלו מהי הסיבה להיעדרות השנה, 40% השיבו כי מדובר בסיבות של "חוסר חיבור" ובשל השסע החברתי.
לגבי השאלה "האם תמשיך ללכת לבית הכנסת בכיפור בעתיד?", נראה שלאירועי כיפור האחרון יש השפעה גדולה, כאשר רבע מהמשיבים החילוניים (25%) השיבו כי "כנראה שלא ישובו לבית הכנסת בכיפור" ו-29% עוד לא יודעים.
יחס הממשלה לדת והיהדות
מתי היחס לדת וליהדות היה טוב יותר בממשלת בנט–לפיד או בממשלה הנוכחית? על פי הסקר, רוב גדול של הציבור הישראלי סבור כי היחס של הציבור הרחב כלפי הדת והיהדות היה טוב יותר בתקופת ממשלת בנט - לפיד. בספק, זה מוצג באופן מובהק, עם חלוקה של 42% לעומת 18% לטובת ממשלת בנט-לפיד. כאשר בוחנים שאלה זו בקרוב הציבור החילוני, התפיסה הופכת אף מובהקת יותר, כאשר 59% סוברים כי היחס היה טוב יותר בממשלת בנט-לפיד, לעומת 7% בלבד אשר סבורים כי היחס אז היה גרוע יותר. בקרוב הציבור החרדי, העמדות הפוכות ו-39% סבורים כי בתקופת ממשלת בנט-לפיד היחס היה גרוע יותר לעומת 23% אשר סבורים שבזמנם היחס היה טוב יותר.
בהמשך לכך, רוב היהודים בישראל (51%) סבורים שממשלת ישראל הנוכחית מרחיקה, בפעולותיה, מהיהדות. 21% בלבד סבורים שהיא מקרבת ו-28% חסרי דעה. רוב מוחלט של החילונים (74%) סבור שהיא מרחיקה, ואילו בקרב דתיים וחרדים, לא רואים איזו תפיסה אחידה כי מדובר בממשלה אשר מקרבת את הציבור ליהדות, אלא רווחת הדעה שפעולות הממשלה לא משנות לכאן או לכאן בעניין זה (40% ו-50%, בהתאמה).
הארגונים הדתיים
הסקר אף בחן את עמדתו של הציבור הרחב כלפי ארגוני הדת הבולטים בישראל, וניתן לראות גם כאן עד כמה המחלוקות בתוך העם גדולות.
הרבנות הראשית: הרבנות, שהינו הגוף הגדול והמוביל את שירותי הדת, הינו למעשה הגוף הדתי המוכר בישראל כאשר 100% מהציבור השיבו כי הם מכירים אותו. מבחינת היחס הכללי לרבנות, הציבור חלוק – כאשר 33% מהמשיבים השיבו כי יחסם לרבנות הוא חיובי, בעוד ל-35% יש דעה שלילית כלפיה. החיוביים ביותר כלפי הרבנות היו החרדים והדתיים (66% ו-60%, בהתאמה) ולעומתם ל-59% מהחילונים יש דעה שלילית כלפי הרבנות הראשית.
לעומת זאת גוף כמו רבני צוהר זוכה להיכרות מצומצמת יותר בקרב כלל האוכלוסייה (71%) אולם לחיבה גדולה יותר. בקרב הציבור החילוני 41% מחזיקים ביחס חיובי אל הארגון ורק 7% מכירים את צוהר ויחסם אליו שלילי. כך גם באופן די דומה נראה היחס אל צוהר הציבור הדתי בישראל עם חלוקה 45% חיובי ו-14% שלילי. לעומת זאת, הציבור החרדי מחזיק בעמדות שונות בתכלית, כאשר 56% מחזיקים ביחס שלילי כלפי רבני צהר ורק 7% ביחס חיובי.
ומה לגבי ארגון ראש יהודי? על אף סערת כיפור הגדולה, כמחצית מהציבור (48%) אינו מכיר את ארגון ראש יהודי שעמד במוקד הסערה ובקרב מי שמכיר, חלוקה בציבור הכללי הייתה שיווניות לחלוטין. 19% אשר מחזיקים בעמדה חיובית על הארגון ו-19% אשר מחזיקים בעמדה שלילית. גם על ידי מרבית הציבור החילוני (51%) היחס הוא שלילי באופן מובהק (33% שלילי לעומת 5% חיובי). עמדות חיוביות לארגון נראו בקרב משיבים דתיים וחרדים (46% ו-34%, בהתאמה) ולעומתם בלטו החילונים עם 33% מהם שאמרו שיש להם דעה שלילית כלפי ארגון ראש יהודי מול 5% מהחילונים שהיו עם עמדה חיובית כלפיו.
דניאל גולדמן, מייסד המכון לחקר היהדות והציונות: "ממשלת ישראל הנוכחית מרחיקה את הציבור הישראלי מן היהדות בכל דרך אפשרית. אם עד כה ראינו בעיקר אמירות ותפיסות לפיהן הממשלה הנוכחית מרחיקה את הציבור מן היהדות. בסקר הנוכחי אנחנו רואים כיצד המצב במדינה מרחיק באופן מעשי את הציבור הרחב מבתי הכנסת וכיצד הציבור הרחב סבור כי היחס ליהדות הפך גרוע יותר בתקופת כהונתה של ממשלה זו".