ישראל נכנסה הבוקר (שני) ליום ה-17 למלחמה מול חמאס, כאשר ברקע ניצבות החזית הצפונית מול חיזבאללה וההכנות לכניסה קרקעית לשטחי רצועת עזה. ראש אגף מבצעים לשעבר אלוף במיל' ישראל זיו שוחח עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM והזהיר מפני חזרתם של השיקולים הפוליטיים: "כל פעם שיש איזה ניסיון להכניס עוד פעם את כל הדקלרציות הפוליטיות, זה רע מאוד".
כדי "לקנות זמן למו"מ על החטופים": ממשל ביידן תומך בדחיית הכניסה הקרקעית
"המחבלים רדפו אחרי ענבר, הצמידו לה סכין לגרון וחטפו אותה לעזה"
"היתרון במשבר כזה, הוא שאלה לא החלטות של אדם אחד. יש קבוצה של אנשים, יש שם גם קבינט מורחב עם בני גנץ וגדי איזנקוט. אני חושב שהרמטכ"ל, שאני מאוד סומך עליו, למרות מה שקרה, הוא איש מאוד מאוד אחראי ורציני, אני חושב ששר הביטחון מתפקד היטב", אמר זיו, והדגיש: "יש לראש הממשלה יותר כוח לעצור דברים מאשר להניע דברים, זה גם תלוי בכריזמה ובדינמיקה בין האנשים. פה יש קבוצה מאוד חזקה שאני די סומך על כך שייקחו את ההחלטות הנכונות. אני גם קצת מודע לחלק מהתהליכים וההחלטות, אני חושב שאפשר לסמוך עליהם".
לדבריו, "כמובן, אחרי שכולנו נפגענו מקונספציות, מארוגנטיות ומשגיאות מאוד גדולות, אז צריך להמשיך לשאול את השאלות ולהיות מאוד עירני, אבל בסוף גם אין לנו משהו אחר. זו החבורה שישנה שם וצריך לתת לה את הגיבוי, לפחות ליהנות מהספק שהם יידעו לעשות את הדברים הנכונים. אני חושב שכרגע לפחות יש התעשתות מאוד רצינית וכיוונים מאוד נכונים, אגב גם עם מה שחושבים שזו התמהמהות, זו לא התמהמהות, זו גישה אחרת טיפה לציר הזמן. הימים זה לא הסיפור".
עם זאת, הדגיש: "תמיד היינו חזקים בכניסה, מאוד חלשים ביציאה ובקביעת ההישג. בסוף עזה נשארה ביצה, רק יותר גדולה ויותר טובענית, ופה יש הרבה מאוד שאלות שאין עליהן כרגע תשובות, וזה בסדר שאין עליהן".
במהלך השיחה, הגיב גם לאמירתו של ראש הממשלה נתניהו אתמול, שטען כי "אם חיזבאללה ייכנס למלחמה, הוא עוד יתגעגע למלחמת לבנון השנייה". לדברי זיו, "אני לא בטוח שהוא (חיזבאללה) מתרשם, אני לא בטוח שאזרחי ישראל מתרשמים. זו דווקא העת לאמירות הרבה יותר שקולות, הרבה יותר צנועות. להפגין ביטחון עצמי, לא איומים. אני בכלל לא חושב שהסגנון המנהיגותי הזה הוא מתאים, אבל בסדר, בעת מלחמה צריך לבלוע הרבה דברים, צריך לבלוע גם את זה".
שר הביטחון אמר אתמול במטה חיל האוויר בשיחת המרצה וחיזוק - 'אחרי התמרון הקרקעי לא יהיה חמאס'. האם הגדרת המשימה הזאת לא מייצרת ציפייה שהיא אולי לא מעשית?
"כשהולכים למהלך מורכב, ואתה צריך אליו הרבה מוטיבציה - שחלק ניכר ממנה, אם לא רובה ככולה, מבוסס על הזעם, על מה שעשו לנו - אתה צריך ללכת עם הכי גבוה ולא עם הכי נמוך. דווקא שר ביטחון שמדבר אל כוחותינו זה קונטקסט שונה מהשאלה הקודמת, ויש כוונה מאוד אמיתית באמת להשמיד כל דבר שקשור לחמאס".
"אנחנו לא חיים בעולם שהכל מושלם בו, וכנראה שיישארו הרבה מאוד מרכיבים של חמאס כאלה ואחרים", הודה, אך ציין: "עצם ההפנמה שמבחינתה של ישראל אין יותר גוף כזה, אין יותר מערכת כזאת שאיתה בסוף אתה יכול להגיע בנקודה כזאת או אחרת להפסקת אש, למשא ומתן, מבחינתנו אין קיום לחמאס, זה לא משנה אם יישארו שם אנשים שמאמינים בחמאס או משהו מהעניין הזה. צריך לעבור פאזה וטוב שהם עוברים פאזה, משום שכל דבר אחר יביא תוצאות הרבה יותר נמוכות. אני פוגש כל הזמן את התושבים שקרה להם האסון הזה, את הדבר הנורא הזה. אני יוצא מכל פגישה כזאת, ומרגיש מיובש, מבויש. הם לא יחזרו לבתים האלה אם יצטרכו לפתוח את החלון בבוקר ולראות את החמאס מצד שני, ויקרה לנו אותו דבר בגבול הצפון, אז מה נעשה? נהפוך לסינגפור? תהיה מדינת תל אביב? מי יהיה שם? אין לנו ברירה. זאת החובה שלנו לאנשים שלנו".
בהמשך, הסביר את הקושי בלחימה בעזה, שכוללת גם הרבה שטחים תת קרקעיים: "אנחנו יכולים להיות מוכנים בעיקר למה שאנחנו יודעים ופחות מוכנים למה שאנחנו פחות יודעים. יודעים, זה לא שלא יודעים, אבל בסוף יכול להיות שמה שחשבת הוא חצי או רבע או שליש או שלושת רבעי. אנחנו לא יודעים את הכל".
"פה, אני חושב שלפחות בפרק הזה, למדנו קצת להנמיך את ההסתמכות המודיעינית ולהיות יותר עירני בשטח", אמר, והוסיף: "כשאתה נכנס לתמרון בתוך שטח של אוכלוסייה, שהיא בעצם המאפשרת להמשך קיומו של השטח הבנוי, במבנה שלו, הסיפור הזה הוא מודל מאוד קשה כי אז גם אין לך שום יתרון. אתה נלחם מולם עם כל החסרונות, כי אתה בקרב קרוב, הרובה שלהם ושלנו זה בערך אותו דבר, אולי יש הפרש בנחישות ובמקצועיות של החיילים, אבל זה לא מספיק כי אתה עדיין פגיע, פלוס תוסיף לזה את יתרון הביתיות. מה שאנחנו עושים כרגע זה מבטלים את הביתיות על ידי הריסת כל הרחובות האלה. בעצם אין אוכלוסייה מבחינתנו, האוכלוסייה צריכה לנדוד דרומה".
זאת אומרת שהמסר של צה"ל ושל ישראל לפני הכניסה זה 'מי שנמצא באזור שאליו אנחנו נכנסים, סימן שהוא חמאסניק, קחו את זה בחשבון'.
"כן, זה חד משמעית. זה אגב קורה כל הזמן, אנחנו גם עוקבים אחרי זה ואנחנו גם לא לוקחים אחריות מצפונית, שפעם מאוד הקפדנו. היום אנחנו עובדים לפי חוקי המלחמה אבל בלי מצפוניזם עודף, בדיוק מהסיבה שאתה אומר. כשהם נכנסו לרצוח את הילדים שלנו, הם לא התריעו ואמרו להם לעזוב כי הם נלחמים בצבא. אנחנו עושים הפוך, מודיעים להם את ההודעות האלה ומי שמחליט או נאלץ או לא יודע מאיזה סיבות להישאר שם, הוא חמאסניק".
לקראת סיום השיחה, הביע את דעתו על סיוע הומניטרי אפשרי לאזרחי עזה, וטען: "למקום שאליו מובלת או צריכה להגיע אוכלוסייה, שהוא סוג של שטח בטוח, שם מבחינתה של ישראל לא צריכה להיות בעיה שהמצרים או אחרים יכניסו סיוע הומניטרי. להכניס סיוע הומניטרי לתוך השטחים שאנחנו הולכים להיכנס אליהם, זו טעות. זה פשוט לא נכון. זה לא משרת אותנו ולא משרת בסוף גם את הבעיה ההומניטרית כי אתה לא שולט בזה. גם חלק מהדברים האלה, אולי הרוב, הולך לתוך החמאס, אז מה עשית בזה?"
"הדבר השני שאני רוצה להזהיר מפניו זו בדיוק החזרה של השיקולים הפוליטיים שמדאיגה אותי, כי כל פעם שיש איזה ניסיון בדלת, בחלון, להכניס עוד פעם את כל הדקלרציות הפוליטיות, זה רע מאוד, זה גרוע מאוד. זה תמיד גרוע, זה הביא אותנו לאן שהביא אותנו, אבל בעת הזאת, זה חמור בצורה בלתי רגילה, כי אי אפשר כרגע לשקול את השיקולים האלה".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm