38 ימים לאחר שהחלה המלחמה בעזה והלחץ הבין-לאומי על ישראל, שר החוץ אלי כהן קיים היום (שני) תדרוך לכתבים מדיניים וציין כי הלחץ כעת לא גבוה, אבל הוא במגמת התגברות, כשהחלון המדיני עומד על שבועיים שלושה. לדבריו, "נושא החטופים הוא אחד הכלים המרכזיים שנותנים למדינת ישראל כיום לגיטימציה להמשיך בלחימה. העולם מקבל את זה שישראל לא תעצור עד לשחרור כל החטופים".
השר כהן הסביר בתדריך כי "מדובר באירוע חריג בהיסטוריה, לא רק של מדינת ישראל. לכן החלטנו למנות את השגריר אלון רוט-שניר לתפקיד ממונה החטופים במשרד החוץ. התפקיד שלו הוא לרכז את הטיפול המדיני במשרד החוץ בנושא הזה ולעבוד בשיתוף פעולה עם גורמי המערכת האחרים שעוסקים בנושא. בכל מפגש שאני מקיים עם שרי החוץ שאירחתי השתתפו משפחות של חטופים, כך גם בביקור שקיימתי במועצת הביטחון ובביקור בא"א בבריסל וכל יהיה גם בביקור שלי מחר בג'נבה בו אפגש עם נשיאת הצלב האדום".
כמו כן, שר החוץ התייחס גם לנזק המדיני כתוצאה מהמלחמה ואמר: "אנחנו שואפים לצמצם עד כמה שניתן את כמות המדינות שנוקטות צעדים דיפלומטיים נגד ישראל. עד כה היו 8 מדינות שנקטו צעדים כאלה ובהן בוליביה, טורקיה, דרום אפריקה, ירדן, קולומביה, צ'ילה, הונדורס וצ'אד, כשלשתי מדינות לא היה כלל שגריר בישראל לפני הצעד. אנחנו פועלים ש2-3 יחזירו את השגרירים כבר בימים או בשבועות הקרובים".
"הלחץ של הצד השני על מדינות נוספות להחזיר שגרירים או לנתק יחסים יילך ויגבר כי המהלך הצבאי לא נמצא בשלבי הסיום. לצורך כך הכנו רשימה של כ-13-14 מדינות מתנדנדות שאיתן אנחנו בקשר הדוק על מנת למנוע פגיעה ביחסים. מי שפועל בנושא הזה הם מנכ"ל משרד החוץ, שר החוץ, ראש הממשלה ונשיא המדינה", הוסיף.
מבחינת התמיכה הבינלאומית, הסביר עוד השר כי "מתחילת הלחימה אנחנו רואים תמיכה בינ"ל חסרת תקדים שבאה לידי ביטוי בין היתר ברכבת אווירית של ביקורי הזדהות ותמיכה. עד כה הגיעו 45 ביקורים כאלה, בהם 30 שרי חוץ וראשי מדינות, בהם של ארה"ב, גרמניה, בריטניה, צרפת ועוד מדינות מרכזיות. העולם מתעורר ומבין שמדובר באירוע מסוג אחר. דוגמה לתמיכה הבינ"ל היא תוצאות ההצבעה במועצת הביטחון: 10 מתוך 15 המדינות החברות הצביעו בעד ההחלטה שהייתה עוברת אלמלא וטו סיני ורוסי".
"קיימנו למעלה מ-7000 ראיונות של דוברי משרד החוץ בארץ ובעולם, חשיפה של 2.1 מיליארד צפיות לחשבונות המטה ברשתות החברתיות. משרד החו"ץ הקים חמ"ל תקשורת, שנקרא גשר, שמחבר בין הפעילות של הנציגויות לבין משפחות החטופים, הדוברים הרשמיים, ניצולים ודובר צה"ל. קצינה של דובר צה"ל יושבת אצלנו וסוגרת מעגלים לתיאום ראיונות ותגובות לתקשורת הבינ"ל".
בתוך כך, הסיפור המרכזי בתמיכה הבינלאומית הוא סרט הזוועה מה-7.10. לדבריו, "בשיחות שאני מקיים שמים דגש על הנושא ההומניטרי. החלק של ההזדהות והזעזוע מהטבח של ה-7 באוקטובר מצטמצם. יש גם כאלה שמבקשים, לא באופן פומבי חתירה להפסקת אש. הצלחנו למשוך את הסיקור של הטבח והתמונות הקשות במשך למעלה מחודש. התקשורת העולמית מציגה בימים אלו בעיקר תמונות מעזה. אנחנו ממשיכים להציג את סרט הזוועות בנציגויות שלנו ברחבי העולם".
על המאמץ הכלכלי הדגיש כי "עלויות המלחמה גבוהות מאוד. וצפויה גם עליה נוספת בתקציבי הביטחון. ההבנה בישראל היא שלא יהיה קשר יותר בין ישראל לעזה. המת"ק יכול להפוך למוזיאון - לא קשר של סחורות ולא קשר של מעבר אנשים ופועלים. יהיו לכך השלכות כלכליות על ישראל. חתמנו עד כה על 2 הסכמים עם מדינות להבאת אלפי עובדים זרים לארץ בטווח הזמן המיידי. בסרי לנקה יש כבר משלחת של רשות ההגירה על מנת לתאם את הגעת העובדים. אנחנו פועלים על מנת להמשיך את פעילות הסחר הימים עם הנמלים בישראל ופועלים מול חברות התעופה להחזיר את הטיסות לארץ".
השר הצהיר כי "פועלת מול מדינות ידידות באירופה על מנת להקים מסדרון הומניטרי ימי לעזה, אשר יוכל להעביר ציוד, לאחר בדיקה ישראלית, בדרך הים לרצועה. מדובר במהלך שיכול להתחיל בזמן הקרוב ולהימשך גם ביום שאחרי". על הסיוע הרפואי ברצועה אמר: "מוקם בית חולים אמירתי ברפיח, הוקם בית חולים שדה מצרי בשטח רפיח המצרית ומגיעה בימים הקרובים ספינת בית חולים מצרפת. אנחנו פונים למדינות נוספות לבדוק לגבי ספינות בית חולים. בשיחות שקיימתי הם אומרים שלא קיימות להן ספינות כאלה אבל הן בודקות אופציה להסבה".
ולגבי "היום שאחרי", אמר: "אנחנו מקיימים דיונים בנושא במשרד החוץ. אין לנו כרגע אינטרס לדון עם העולם על הנושא של היום שאחרי, כי זה יגביר את הלחץ על ישראל". כמו כן, השר כהן התייחס גם לביטחון השליחים והנציגויות בעולם: "אחד היעדים המרכזיים שלנו כמשרד חוץ מתחילת הלחימה הוא למנוע פגיעה בנציגים שלנו ובנציגויות". גורמים המעורים בפרטים ציינו כי יש התרעה כנגד נציגויות ישראל ברחבי העולם".
בסיום, התייחס גם לתביעות המשפטיות מול מחבלי החמאס: "אנחנו פועלים מול מדינות שונות בעולם במטרה שיפתחו בחקירות פליליות כנגד החמאס במקומותיהם. בנוסף אנחנו עוקבים אחרי חקיקה שמתקדמת בארה"ב שמשווה את הסנקציות על אל קעידה לסקציות נגד החמאס והג'איהד האיסלמי".