לאחר הפרסומים שראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, צפוי להיות אחראי לסוגיית הגירה מרצון של פליטים פלסטינים, השאלה הדמוגרפית ביום של אחרי המלחמה הפכה לנקודת מפתח בניהול הסכסוך בהמשך.
לאור עדויות החטופים: הצמצומים שבן גביר מתכנן לאסירים הביטחוניים
אנחנו שוקעים בבוץ העזתי, צריך לחשב מסלול מחדש | יצחק בריק
בשיחה שערכנו עם ד"ר עידו זלקוביץ', היסטוריון של המזרח התיכון וראש התכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, הוא הסביר כי "הרעיון של הגירה מרצון אינו ישים באופן חד משמעי. נסיבות החיים והאתוס הפלסטיני שבראש ובראשונה מורכב מהדבקות בקרקע, עזיבה מרצון והגירה בעיקר במלחמה או אחרי מלחמה, זה דבר שאינו מקובל מבחינה חברתית".
אז מאיפה למעשה מגיע הרעיון הזה?
"זה יותר משאלת לב של המערב בניסיון לפתור את הבעיה הכלכלית החמורה של רצועת עזה שסובלת, בין היתר מפיצוץ אוכלוסין".
רצועת עזה אחד המקומות הצפופים בעולם, אם לא הצפוף ביותר?
"זה נכון, זה אולי העמוס ביותר פר נפש כ-2.3 מיליון לק"מ. רוב רובה של אוכלוסיית הרצועה היא מתחת לגיל 50, אוכלוסייה צעירה עם אחוזי אבטלה גבוהים, עוד לפני המלחמה. מכיוון שהרצועה איננה יצרנית ולא מפתחת מקומות תעסוקה שיהלמו בקנה אחד עם הצמיחה הדמוגרפית צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים. לכן בין היתר, שוקלים את אותה הגירה החוצה למקומות אחרים שיאפשרו לאוכלוסייה לחיות בכבוד".
איך זה אמור להיראות מבחינה מעשית? מי יקלוט את אותם האנשים?
"היחידה שעד עכשיו הביעה נכונות לקלוט אוכלוסייה זו קנדה ויש מדינות במערב שהידיים העובדות במקצועות כמו בנייה וניקיון פחות מבוקשים בקרב המקומיים. ראינו הגירה למשל של קהילות פלסטיניות גם לסקנדינביה וגם לגרמניה, ששם אין כעת רצון לקלוט מהגרים בשיעור גדול אחרי שהם מזהים בהם היום גם איום על הסדר הציבורי. המדיניות הגרמנית כלפיי הקהילה הפלסטינית מראה זאת בצורה מאוד מאוד ברורה".
אילו מקומות נוספים בכל זאת יכולים להוות יעדים לקליטה?
"באוסטרליה יש גם צורך בידיים עובדות וגם שטחים גדולים לא מיושבים. המדינה קלטה בשנים האחרונים סורים, לבנונים ולראייה אחד ממפקדי השטח של חיזבאללה היה אזרח לבנוני עם אזרחות אוסטרלית".
האם באמת זה עניין לא ישים? מה הקרקע סביבה צומח הרעיון?
"הסיפור של הגירה מרצון צריך לנסות להבין אותו בקונטקסט של המצב הגיאופוליטי הנוכחי. עוד לפני שהסתיימה המלחמה אנחנו מדברים על כ-70 אחוז מהבתים ברצועת עזה שאינם ראויים למגורים ונהרסו כליל. צפון הרצועה נכתש בשל העובדה הזו והרצון למנוע אסון הומניטרי ושאנשים ימצאו עצמם גרים בערי אוהלים למשך שנים".
על כמה זמן אנחנו מדברים בעצמם?
"ההערכות מדברות על כך שלבנות את עזה מחדש ייקח בין 7 ל-10 שנים. אנחנו לא נדברים רק על הרס בתים אלא גם על הרס תשתיות מים ביוב וחשמל. המחשבה לעודד הגירה מרצון היא יכולה להתפרש גם לצד הומניטרי של מדינות במערב שנועד להקל על הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית".
מה נדרש בעצם לביצוע המהלך מבחינת האוכלוסייה?
"מהלך כזה יהיה חייב לכלול בדיקות רקע מעמיקות אודות הזהות של מי שיוצא מן הרצועה כאשר גם ישראל תיקח בזה חלק".
מי כן יוכל לצאת למעשה מגבולות הרצועה להערכתך?
"יהיה מדובר בפלסטינים אשר קרובי משפחתם נמצאים כבר במדינות המערב. לא מדובר במספרים גדולים אלא בכמה אלפים בודדים, הם חלק ממשפחות המחזיקות אזרחות כפולה ובפועל התגוררו בעזה והן יוכלו לעבור למערב יחד עם בני משפחה מהמעגלים הרחבים יותר".
האם נשקלים רעיונות חלופיים מה לעשות עם האוכלוסייה מעבר להגירה מרצון?
"במה שקשור ליחסי ישראלים פלסטיניים די ברור כבר אחרי אירועי ה-7 באוקטובר כי נושא הקונפדרציה והמדינה האחת ירד מסדר היום אפילו בשוליים של השמאל הישראלי. ואני חושב שהפערים התרבותיים ועומק השנאה פה שנחשפה עטופה באצטלה דתית זה דבר שלא יהיה ניתן להעלים ממנו עין בשנים הקרובות".
הרצועה ממשיכה להוות איום אסטרטגי מניח שלא רק עלינו ראינו את יחסם של מצרים וירדן?
"זה נכון, צריך להבין שמצרים גם היא מאוד מוטרדת מזליגת פליטים לשטחה. באופן שייצור כאוס ויכביד על הכלכלה כך תהיה השפיעה גם על ירדן. היא תאטום את גבולה ככל שתוכל לפני הגירת פלסטינים היא סובלת מהגירת יתר של פליטים לתוך גבולותיה שלא מרצון גם מעירק וגם מסוריה. ירדן רואה בפליטים הפלסטינים איום ישיר על קיומו של בית המלוכה. יש לציין בהקשר הזה שכבר היום בירת ירדן עמאן היא 'העיר הפלסטינית' התוססת ביותר בעולם והפגנות התמיכה המאסיביות שהיו בירדן לטובת החמאס הם יותר מנורת אזהרה אדומה לממלכה".
יש מה לחשוש מרוב פלסטיני מהירדן לים שהדמוגרפיה וכוח הילודה תנצח אותנו?
"אני מאמין שדמוגרפיה היא רק חלק מהסיפור בפוליטיקה, ואף גורם לא יכול לכפות על מדינת ישראל שינוי באופייה ובמשטרה מלבדה כל תהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך פנימי. מבחינת שינוי דמוגרפי בין הים לנהר זוהי אופציה שיכולה להתרחש בעתיד אבל מדינת ישראל בשביל למנוע את האפשרות המדינה אחת, צריכה לחזק ולבדל את הכלכלה והתשתיות והאזרחים בתוך הקו הירוק ולנהל את המציאות בגדה המערבית והרצועה עם רשות פלסטינית מחוזקת שתוריד ממנה את הנטל היום יומי".