רוב בציבור הישראלי מחזיק בעמדה כי ממשלות ישראל כשלו לאורך השנים בהתמודדות עם גילויי ההסתה והאנטישמיות של אונר"א ביהודה ושומרון ורצועת עזה. לפי הנתונים, 45% מהמשיבים נתנו ציון נכשל ו- 27% נתנו ציון מספיק בקושי לממשלת ישראל על התמודדותה עם הגילויים האנטי-ישראליים של עובדי אונר"א לאורך השנים האחרונות.
כך עולה מסקר חדש המתפרסם על רקע העדויות שנחשפו לאחרונה על מעורבות אנשי אונר"א במתקפת הטרור על יישובי עוטף עזה ב- 7 באוקטובר. הסקר, שבוצע על ידי חברת פאנל פרויקט המדגם, כלל 503 משיבים, והוא הראשון שבדק עד כה עמדות הציבור הישראלי ביחס לאונר"א.
הסקר נערך על רקע ממצאים שהתגלו בדוחות של הארגונים SE Impact ו- Watch UN זמן קצר לאחר ה- 7 באוקטובר. הדוחות חשפו כי, למעלה מ100- פלסטינים, שהשתתפות בטבח חמאס, הינם בוגרי מערכת חינוך של אונר"א בעזה, כשלפחות שניים מהם השתייכו למחבלי הנוח'בה. בנוסף, נמצא שלפחות 14 אנשי צוות בית ספר של אונר"א ברצועת עזה וביהודה ושומרון שיבחו בפומבי את ההתקפות ברשתות החברתיות, והציגו האדרה מטרידה של אלימות ושנאה. גם צה"ל חשף במהלך פעילותו המבצעית ברצועת עזה מעורבות ישירה של עובדי אונר"א בלחימה נגד צה"ל, דוגמת חטוף שהוחזק בבית של עובד הארגון ומצבורי נשק ואמצעי לחימה בבתי ספר שהוא מפעיל.
בהתייחס לממצאים אלו, 71% מהישראלים סבורים כי הגילויים אינם יוצאי דופן, אלא מייצגים במידה רבה עד רבה מאד את רוח אונר"א. שני שליש (66%) מאשימים את מערכת החינוך של אונר"א כמי שתרמה לאירועי ה- 7 באוקטובר. מתוך זאת, המסקנה של 42% ממשיבי הסקר היא שאונר"א כלל אינו ממלא את ייעודו הרשמי, כספק שירותי בריאות, רווחה, חינוך ותעסוקה. 29% סבורים שהארגון עושה זאת באופן מועט עד מועט מאד, בעוד שרק 5% מהישראלים חושבים שהוא ממלא את תפקידו כראוי.
הסקר גם בחן עמדות ביחס למידת האחריות של גורמים מדיניים שונים באזור למחדלי אונר"א כלפי ישראל. 85% מהציבור הישראלים רואים בממשלת חמאס אחראית למצב במידה רבה עד רבה מאד, 79% תולים זאת ברשות הפלסטינית, 75% באונר"א עצמו ו- 69% במדינות המערב המממנות מדי שנה את ארגון הפליטים הפלסטינים של האו"ם. למרות שאינה מעורבת באופן ישיר בפעילות הארגון, רבע מהמשיבים הצביעו על ישראל כאחראית להתנהלות הבעייתית אונר"א.
חלקו השני של הסקר עסק באופן בו יש לנהוג באונר"א לאחר מלחמת "חרבות ברזל". 77% סבורים כי טיפול בבעיית אונר"א צריך להיות חלק ממדיניות "היום שאחרי" של ממשלת ישראל. מבחינה מעשית, 76% מהישראלים תומכים בסילוק אונר"א מרצועת עזה, כפי שהמליץ לאחרונה משרד החוץ לקבינט המלחמה. בהיעדר אפשרות שכזו, 26% חושבים שהדרך היעילה ביותר של ישראל להתמודד עם אונר"א היא לדרוש מהאו"ם לסגור את הארגון ולהפסיק כל שיתוף פעולה איתו. 19% השיבו כי יש להפסיק העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית וסיוע הומניטרי לרצועת עזה ו-12% סברו שדרישה ממדינות המערב להפסיק לתמוך כספית באונר"א היא הדרך היעילה ביותר.
זאת ועוד, 51% חושבים שלאחר המלחמה, ישראל צריכה להיות אחראית על היבטים חינוכיים וחברתיים ברצועת עזה. 25% חשבו שמדינת ישראל צריכה להיות מעורבת בכך באופן ישיר במקום אונר"א לעומת 47% שמעוניינים שגורם בינלאומי אחר שאינו ארגון האו"ם.
ח"כ לשעבר, הד"ר עינת וילף, החוקרת את בעיית אונר"א בשנים האחרונות, התייחסה לממצאי הסקר: "למרבה הצער, ולמרות שהציבור מתחיל להבין את הנזק שבקיום אונ״רא ניכר שיש עדיין גורמים בממשלת ישראל ובמערכת הביטחון שממשיכים לחשוב שלאונר״א יש חשיבות, גם אם זה באספקת סיוע. אבל כשמבינים לעומק שלאונר״א שני תפקידים מרכזיים: הראשון, הנצחת הסכסוך באמצעות טיפוח רעיון ״הפליטות האינסופית״ ודרישת ״השיבה״; השני, לשחרר את ארגוני הטרור הפלסטינים מכל צורך לדאוג לצרכי האוכלוסייה האזרחית כך שיוכלו להתמקד בטבח ישראלים - אז ברור שלא צריך למצוא לארגון תחליף בכלל".