היום (חמישי) ייפתח הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, בו תתמודד מדינת ישראל לראשונה עם התביעה מצד דרום אפריקה, שטוענת ל"רצח עם" בלחימה בעזה. לקראת הדיון, החלטנו לעשות קצת סדר.
מהו בית הדין הבינלאומי בהאג?
בית הדין הבינלאומי בהאג, הנקרא גם בית המשפט העולמי, הוא הגוף המשפטי הגבוה ביותר של האו"ם, שהוקם ב-1945 כדי לטפל בסכסוכים בין מדינות. רבים מבלבלים בין בית הדין הבינלאומי בהאג לבים בית הדין הפלילי הבינלאומי המבוסס על האמנה, אשר ממוקם גם כן בהאג, המטפל בתיקי פשעי מלחמה נגד יחידים.
בבית הדין הבינלאומי קיים הרכב של 15 שופטים של בית הדין - שיורחב על ידי שופט נוסף מכל צד בתיק ישראל. מטעם ישראל, יצטרף אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר.
דרום אפריקה וישראל חתומות על אמנת רצח העם משנת 1948 המעניקה לבית הדין הבינלאומי את סמכות השיפוט להכריע במחלוקות על האמנה. כל המדינות החתומות על אמנת רצח העם מחויבות לא לבצע רצח עם וגם למנוע ולהעניש את מי שמבצע אותו. האמנה מגדירה רצח עם כ"מעשים שבוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית".
מהם טענות דרום אפריקה בתביעה?
בתיק התביעה שלה, בן 84 העמודים, טוענת דרום אפריקה כי על ידי הרג פלסטינים בעזה, גרימת נזק נפשי וגופני חמור ועל ידי יצירת תנאי חיים "שמטרתם להביא להשמדתם הפיזי של הנמצאים בעזה", ישראל מבצעת נגד הפלסטינים בעזה רצח עם.
התיק טוען לכישלונה של ישראל לספק מזון חיוני, מים, תרופות, דלק, מחסה וסיוע הומניטרי אחר לרצועת עזה במהלך המלחמה. כמו כן, התיק מצביע על מסע הפצצות מתמשך, אשר אילץ פינוי של כ-1.9 מיליון פלסטינים והרג יותר מ-23,000 בני אדם, כך על פי נתוני רשויות הבריאות בעזה.
"כל המעשים מיוחסים לישראל, שלא הצליחה למנוע רצח עם ומבצעת רצח עם תוך הפרה גלויה של אמנת רצח העם", נכתב בתיק. עוד הוסיפה המדינה כי ישראל לא הצליחה לבלום את ההסתה לרצח עם על ידי בכיריה, תוך הפרה של האמנה. כעת, היא מבקשת מבית המשפט להטיל אמצעי חירום כדי להפסיק את ההפרות לכאורה מצד ישראל.
התגובה הישראלית
נשיא המדינה יצחק הרצוג כינה את תיק התביעה "מזוויע ומגוחך". ישראל אמרה שהיא עושה את מירב המאמצים כדי למנוע נפגעים אזרחים בעזה. "אנחנו נהיה שם, בבית הדין הבינלאומי לצדק, ונציג בגאווה את המקרה שלנו של שימוש בהגנה עצמית תחת זכותנו הטבועה ביותר על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי", אמר הרצוג.
מה יקרה בדיונים?
הדיונים יתקיימו במהלך היומיים הקרובים. לדרום אפריקה ולישראל יהיו שעתיים בימים נפרדים להשמיע את טענותיהן בעד או נגד צעדי חירום. לא תהיה עדות עדים ולא חקירה נגדית. המצגת תהיה בעיקר טיעונים משפטיים שיובאו על ידי פקידי מדינה וצוותי עורכי הדין הבינלאומיים שלהם.
הבקשה לאמצעי חירום היא שלב ראשון בתיק שייקח מספר שנים להשלמתו. בית המשפט לא יקבע החלטה סופית על האשמות רצח העם של דרום אפריקה עד לדיון בתיק לגופו, שככל הנראה ייקח מספר שנים.
הדיונים השבוע יעסקו רק בהענקת אמצעי חירום. שופטים בבית הדין הבינלאומי מעניקים לעתים קרובות אמצעים כאלה, הכוללים בדרך כלל בקשה ממדינה להימנע מכל פעולה שעלולה להחמיר את המחלוקת המשפטית.
החלטה על הצעדים צפויה בשבועות שלאחר הדיונים. פסקי הדין של בית הדין הבינלאומי הם סופיים וללא ערעור, אך אין לו דרך לאכוף אותם. פסיקה נגד ישראל עלולה לפגוע במוניטין הבינלאומי של המדינה וליצור תקדים משפטי.
מתי תהיה החלטה?
המועד שניתן לשופטים בבית הדין הבינלאומי ומתן צו בינתיים בתיק הוא בין שלושה לשישה שבועות.