על רקע האירועים הדרמטיים של המלחמה בדרום ובצפון והמגעים לעסקה לשחרור החטופים, הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו ביום שלישי נדחקו מהכותרות המובילות. החשש מפני אחוזי הצבעה נמוכים, גובר לנוכח התחזית למזג אוויר גשום ביום הבחירות.
כולל הכשרות ומיזמים: תוכנית האצה חדשה לשוויון מגדרי
ערב של הפגנות: בקפלן יקראו לבחירות, בכיכר החטופים מייחלים לחזרתם
על פי תחזית השירות המטאורולוגי בבית דגן, ביום שלישי, צפויים גשמים מקומיים מצפון הארץ עד לצפון הנגב וייתכנו סופות רעמים יחידות. לאחר העלייה הצפויה ביום שני במידות החום, ביום שלישי תחול ירידה בטמפרטורות. הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר, נדחו מאז פעמיים בשל המלחמה.
אומנם יום הבחירות נקבע כיום שבתון, אבל החשש הוא שלמרות זאת, יהיו רבים שלא יממשו את זכותם הדמוקרטית להצביע. "לאנשים אין חשק להצביע ואנחנו מנסים לעורר אותם", סיפר יו"ר ועדת בחירות בעיר גדולה באזור המרכז, שיזם שיגור מסרונים לתושבים עם מספר הקלפי בה הם אמורים להצביע. "היו תושבים רבים שלא שמרו את ההודעות לבוחר, שנשלחו לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים באוקטובר", הוא הסביר.
על פי סקר שפורסם ביום שישי במעריב ואשר נערך על ידי "לזר מחקרים", בראשות ד"ר מנחם לזר בשיתוף Panel4All, ההערכה היא שאחוז ההצבעה בבחירות הנוכחיות לרשויות המקומיות יעמוד על כ-51% בלבד, לעומת 60% בבחירות הקודמות שהתקיימו ב-2018.
מהפילוח עלה, שככל שעולה גיל המשיבים, כך גוברת הנכונות ללכת להצביע, מ-38% בגילאי 29-18, שבטוחים שיצביעו, ל-69% בגילאי 60 ומעלה. עוד עלה מהסקר, כי משיבים ערבים הרבה יותר בטוחים, שילכו להצביע מאשר יהודים (58% מול 48%, בהתאמה).
גם בבחירות 2018 שיעור ההצבעה במגזר הערבי היה גבוה במיוחד – 80% ביישובים ערבים, לעומת 60% בכלל המצביעים. בניסיון לעלות את אחוזי ההצבעה, משרד הפנים מנהל קמפיין לצאת להצביע ולהשפיע. אבל לנוכח החשש מאחוזי הצבעה נמוכים, במטות בחירות של מתמודדים ומועמדים, נערכים להמרצת תומכים פוטצינאליים לצאת ולהצביע.
אם אכן יהיו אחוזי הצבעה נמוכים יותר, הדבר עלול לסייע לרשימות קטנות, מאחר ואחוז החסימה למנדט. הדבר גם עשוי לחזק רשימות חרדיות, לנוכח ההערכות ששיעורי ההצבעה בקרב תומכיהן גבוהים יותר. במערכת הפוליטית מעריכים שבחלק מהערים הבחירות לראשות לא יוכרעו בסיבוב הראשון ויהיה צורך בסיבוב נוסף לאחר שבועיים.
רק המועמד שהגיע ראשון וצלח את רף ה-40% ייבחר לראשות העיר. במידה ולא, שני המועמדים במקומות הראשונים יתמודדו בסיבוב השני והמכריע. אחת מהשאלות המסקרנות היא עד כמה ישפיעו האירועים במישור הארצי על הבחירות המקומיות.
כך למשל, האם ההיחלשות של הליכוד בסקרי דעת הקהל הארציים תשפיע על הבחירות המקומיות והאם לעומת זאת, ההתחזקות של בני גנץ בסקרים הארציים, תשפיע על מתמודדים הזוכים לתמיכתו.
ההערכות הן שלנוכח השיעור הגבוה יחסית של קולות חיילים, שספירתם תחל רק ביום רביעי, יהיו מקומות, בהם זהות המנצח תיקבע רק לאחר תום ספירת קולות החיילים וגם חלוקת המנדטים במועצות הערים תיקבע לאחר הספירה המותחת, שתסתיים ככל הנראה רק ביום חמישי.
בחלק מהערים צפויים מאבקים מעניינים. בתל אביב מתמודד רון חולדאי, שנבחר בשנת 1998, לקדנציה שישית. מולו מתמודדת אורנה ברביבאי, שכיהנה כשרה וחברת כנסת מטעם יש עתיד, לאחר שהשתחררה בדרגת אלוף וכיהנה כראש אגף כוח אדם.
שני מתמודדים נוספים על ראשות עיריית תל אביב הם עו"ד יובל צלנר, שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם קדימה ועו"ד אמיר בדראן, העומד בראש רשימה יהודית-ערבית. בירושלים, זוכה ראש העירייה משה ליאון, המתמודד לקדנציה שנייה מול יוסי חביליו, לתמיכת מרבית הרשימות המתמודדות למועצת העירייה.
בינתיים, עיקר המאבק בירושלים הוא על חלוקת המנדטים במועצת העירייה הבאה. בחיפה, בבת ים ובבית שמש, ינסו שלושה ראשי ערים לשעבר להיבחר שוב ולגבור על ראשי הערים המכנים.
בחיפה מתמודד יונה יהב מול ראשת העירייה עינת קליש רותם, שניצחה אותו בבחירות 2018. בנוסף, מתמודדים על ראשות העירייה דוד עציוני, יעקב בורובסקי ושורה של מתמודדים נוספים וייתכן שבעיר הכרמל יהיה סיבוב שני. בבת ים מתמודד ראש העירייה צביקה ברוט לקדנציה שנייה, כאשר מולו מתמודד ראש העירייה לשעבר שלומי לחיאני ומתמודדים נוספים.
בבית שמש מתמודדת ראשת העירייה עליזה בלוך לקדנציה שנייהף, כאשר מולה מתמודדים ראש העירייה לשעבר משה אבוטבול, הנתמך על ידי ש"ס ומתמודדים נוספים.