בג"ץ הודיע הערב (חמישי) כי הוא מקפיא את כספי התמיכות לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס החל מה-1 לאפריל. קודם לכן, המדינה הגישה באופן רשמי את תשובתה לבג"ץ בנושא העתירות נגד הפטור מגיוס, לפיה החל מ-1 באפריל "לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
בזמן שהוא בארה״ב: התרגיל של גלנט לבלימת חוק הגיוס
"אז יתחיל הדיון האמיתי": האם כולנו מפספסים את העיקר בסערת חוק הגיוס?
עוד נכתב בתגובה, כי "נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית". כלומר, היועצת המשפטית לממשלה אמרה לבג"ץ כי יש להיערך לגיוס חרדים כבר מהשבוע הבא ובתוך זמן קצר להפסיק את המימון לישיבות.תשובת המדינה מנוגדת למכתב שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ בו הוא מבקש ארכה של 30 יום בהגשת התשובה בטענה כי "השגנו התקדמות ניכרת בנושא הגיוס".
במפלגות החרדיות הגיבו בזעם. חבר הכנסת אריה דרעי התראיין לרדיו קול חי ואמר: "אני מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא של מדינה שנלחמת בעולם הישיבות". עוד כתב דרעי: "פסיקת בג״ץ מקעקעת את יסודות הזהות היהודית של מדינת ישראל. שופטי בג״ץ מבקשים לנסר את ענף הקיום של העם היהודי. עוד לא נולד מי שבקש לטשטש את הזהות היהודית של עם ישראל והדבר עלה בידו. עם ישראל עסוק במלחמת קיום בכמה חזיתות ושופטי בג״ץ עשו הכול הערב ליצור גם מלחמת אחים.
יו״ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף זעם גם הוא: "הצו שניתן על ידי שופטי בג״ץ שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון ובזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כוח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך". ח"כ גפני אמר כי "לא נפרק את הממשלה. יש לנו אחריות באמצע מלחמה. לא נפקיר את החטופים".
השר בני גנץ מצדו אמר: ״הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".
קודם לכן, ראש הממשלה נתניהו שלח מכתב לבג"ץ וביקש ארכה בעניין חוק הגיוס: "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה. כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד. המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז. מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם".
"על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו. העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה. בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה".
תשובת היועצת המשפטית לממשלה וראש הממשלה לבג"ץ על חוק הגיוס
תשובת היועצת המשפטית לממשלה וראש הממשלה לבג"ץ על חוק הגיוס by maariv on Scribd
"אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן. בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס. בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים".
מוקדם יותר חשפה טיוטה שהודלפה כי היועצת המשפטית לממשלה צפויה להשיב לבג"ץ על עמדתה על "חוק הגיוס" ולציין כי בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקף הפטור שניתן לחרדים "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות" ניתנה להם בחסות החוק.
"בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חיייבים בגיוס על פי הדין", כך עולה מהטויטה. כתב המשפט של וואלה! ביני אשכנזי ציין כי מפי גורמים במשרד המשפטים כי מדובר בטיוטה שהודלפה מטעם הממשלה, כלומר זהו נוסח שטרם הוגש לבג״ץ והוגש רק למזכירות הממשלה על מנת שזו תאשר אותה, עם זאת מסתמן שהטיוטה הזאת תהיה גם הנוסח הסופי.
בתוך כך, איחוד הישיבות באר"י מסר את תשובתו לעתירה וקרא "לשים קץ לתיאטרון האבסורד, הגזענות והצביעות שנגלה לנגד עינינו". בתשובה נשען איחוד הישיבות על בג"ץ רובינשטיין נגד ש' הביטחון משנת 1998, שבו נפסק כי לשר הביטחון סמכות להעניק פטור מגיוס מטעמי "תורתו אמונתו". "מתן היתר להמשך ההחלטות בעניין מוחלט בפסיקתו של בית המשפט. אוכלוסיות הפטור תהווה פריצת סכר אינסופי להפרת חוקים על-ידי הממשלה ואזרחיה – ובסופו לאנרכיה מוחלטת".
היועמ"שית משיבה אש: "מכתבו של מזכיר הממשלה מטעה ורצוף באי דיוקים"
בתוך כך, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון השיב בשם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה למכתב ששיגר מזכיר הממשלה יוסי פוקס בעניין מתווה הגיוס ובו האשים פוקס את הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד הביטחון בטרפוד הישיבה והעברת ההחלטה בנושא.
"למרבה הצער, במהלך השיח שקיימנו גילינו כי הצעת המחליטים שגיבשת לא נשענת על תשתית מקצועית מינימאלית. לא הוצגו בפנינו כל חוות דעת או מסמכים שיש בהם כדי להראות כיצד בכוונת הממשלה לגבש הסדר שיוביל להגברת השיוויון בנטל השירות", כתבה בהרב מיארה.
"הצורך בתשתית מקצועית הוא משמעותי במיוחד משום שהממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת - בסדיר ובמילואים - ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסים של תלמידי הישיבה. לכן עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה, לכל הפחות של יעדים, שיש בהם כדי לתת מענה לחובת השוויון ולצורכי הצבא"', תקפה וציינה כי "בשיחות שקיימנו לאורך יום אתמול, חלקן בהשתתפות ראש הממשלה ושר המשפטים, וחלקן בהשתתפותך, לא ניתן כל מענה להערה מהותית זו".
כאמור, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לשרים שלא תתכנס היום הישיבה שבה הם אמורים להצביע על מתווה החוק, אחרי שלא הושגה תמיכת הייעוץ המשפטי באף אחת מההצעות. לטענתו, "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו".
לאורך מכתבו מפנה מזכיר הממשלה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי, בטענה כי ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים "ניסו להפוך כל אבן ולמצוא דרך להביא הצעת מחליטים לממשלה בתמיכת הייעוץ המשפטי, אך ככל שנקפו השעות - התברר שדלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על-ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח, משום שמבחינה טכנית לא ניתן לקבל את התשתית המקצועית ממשרד הביטחון". הוא הדגיש כי עמדת הממשלה היא שאין צורך באותה תשתית - שכן היא "קיימת ומוכרת גם לייעוץ המשפטי לממשלה". לקריאת מכתבו המלא לחצו כאן. את דבריו פירט מזכיר הממשלה במכתב מיוחד שפירט את השתלשלות האירועים.