הפוליטיקאית והעיתונאית לשעבר יעל דיין הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 85, כמעט עשור בדיוק לאחר מות אחיה – היוצר אסי דיין. דיין כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת "העבודה", ולאחר מכן כסגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ.
עם ציונים כאלה צריך לקפל: משפט אחד באולפן שישי חרץ את גורל הממשלה
"משחק עם כולם": האסטרטגיה האמיתית מאחורי היעדר היוזמה של נתניהו בעזה
לדיין מורשת פורצת דרך כמחוקקת למען זכויות נשים והקהילה הגאה, והיא הייתה לפוליטיקאית המכהנת הראשונה שהשתתפה באירוע גאווה פומבי. היא הייתה גם יושבת הראש הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה, ובשנת 1998 הביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. בשנת 2022 זכתה לפרס חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי.
דיין נולדה ב-1939 בנהלל לאחת השושלות המרכזיות בישראל: היא הייתה בתם הבכורה של שר הביטחון לשעבר משה דיין ואשתו רות, אחותם הגדולה של אסי ואהוד.
בריאיון ל"מעריב" ב-2021, סיפרה דיין על המורשת שלה: "אני מאוד גאה בעשייה הפוליטית ובמאבק לדחוף את מעמד האישה יחד עם שולמית אלוני למקום שבו כבר ברור לציבור שבכל מפלגה, דירקטוריון או מועצה ציבורית אפשר לספור את הנשים המשתתפות. פעם או שלא היה מה לספור או שהיו רק שתיים־שלוש נשים במקומות האלו".
קרוב משפחתה, הזמר אביב גפן ספד לה: "יעל דיין שכל כך אהבתי נפטרה, אזכור אותך תמיד נלחמת למען החלש והאחר, נוחי על משכבך בשלום יעלי".
יו״ר מפלגת העבודה, ח״כ מרב מיכאלי: "יעל דיין תיזכר לנצח על חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, ועל הקמת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. יש לה גם הישגים עצומים במאבק לזכויות להטב"ק ומקום חשוב במאבק על השלום. יעל דיין היא אחת מאותן אימהות ואחיות פורצות דרך שבנו לנו עוד קומה ועוד קומה במאבק להכרה ולשוויון. הייתה לי זכות גדולה ללכת בדרכה ולקבל את תמיכתה לאורך כל הדרך".
"יעל דיין לא בחלה במאבק הפוליטי. קשה ככל שהוא לנשים בכלל ולנשים פמיניסטיות בפרט - היא לא נרתעה. היא ידעה ששם נכתבים החוקים, שם מחולקים המשאבים, שם מעוצבת המציאות שלנו. במפלגה, בכנסת, בזירה העירונית - היא הייתה שם להילחם על שוויון ושלום, ולעתים קרובות גם לנצח. עבורי ועבור כל אישה ואישה בישראל יעל היא אור שהלכנו לאורו, אם ידענו או לא ידענו", הוסיפה.
יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון: "יעל דיין ואני היינו חלק מאותה קבוצה במפלגת העבודה של שנות ה-80, מפלגה שהתמודדה על השלטון ולא הגיעה אליו באותם הימים. השמינייה בראשות חיים רמון, שהובילה מאבקים רבים בתחומי צדק חברתי, שוויון, שינויים בשיטת הממשל וחתירה לשלום. יעל הייתה חלק מאיתנו ומהר מאוד הסתבר עד כמה היא ואני מוצאים מכנה משותף בתחומים המרכזיים ובתפיסת עולם שלפיה פתרון מדיני וצדק חברתי אינם יכולים לבוא זה במקום זה - אלא חייבים ללכת יד ביד".
בבחירות 1992, כאשר העבודה בראשות יצחק רבין שבה להנהגת המדינה ורבין ז"ל נבחר לראשות הממשלה, נבחרתי לראשות ועדת העבודה והרווחה, ויעל הצטרפה אלי כחברת ועדה", הוסיף, "במהירות עשינו כל שביכולתנו יחד, ועם חברים נוספים, כדי ליצור צדק חברתי. יעל ואני התחלנו לקדם חוקים שהיום נראים מובנים מאליהם, כמו חוק שכר שווה לעובדת ולעובד. נושאים הקשורים למגדר, שעד אז היו טאבו, החלו להפוך לנושאים שבמרכז סדר היום הציבורי, ושוויון הפך מסיסמה לתכנית עבודה. כך יחד, יעל ואני הקמנו את הועדה בכנסת למעמד האישה, שפוצלה בברכתי מועדת העבודה והרווחה וקיבלה מעמד של אחת מועדות החובה של הכנסת, ויעל הייתה הראשונה שעמדה בראשה".
כמו כן ציין פרץ: "במשך השנים, יעל ואני שמרנו על קשר, ובתפקידי השונים נהגתי לשמוע את דעתה. עד יומה האחרון הייתה מגדלור של צדק חברתי, ומיומה הראשון בציבוריות הישראלית הייתה מגדלור של צדק מגדרי ושוויון. היא תחסר לי. היא תחסר למדינת ישראל".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: "אנחנו מבכים את לכתה של ח"כ יעל דיין, שותפה לדרך, שהובילה מאבקים פמיניסטים רבים והביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. יעל דיין היתה פורצת דרך, אמיצה והשמיעה קול חד וברור נגד אלימות נגד נשים. נזכור אותה לעד".