לאחר שמותם של נשיא איראן ראיסי ושר החוץ עבדולהיאן אושר, מומחים בנושא מעריכים כי התקרית לא תשפיע באופן משמעותי על המדיניות האיראנית, ברם כן תיצור ואקום כוחני ומאבק פוליטי על תפיסת מקומם.
בצל איומי גנץ, בכיר בממשלה מאותת: "לא פוסל הצטרפות של סער וליברמן"
סנגורו של נתניהו החל לייצג את פילבר; הפרקליטות הזהירה: "ניגוד עניינים"
"נשיא הרפובליקה האסלאמית הוא המיישם, לא מקבל החלטות", הסביר ג'ייסון ברודסקי, מנהל מדיניות באיחוד נגד איראן הגרעינית. "אז המדיניות של הרפובליקה האסלאמית והיסודות של המדיניות הזו, תישאר כפי שהיא", הוא מסביר.
"ראיסי עובד עבור המנהיג העליון", ציין ד"ר אורי גולדברג, מומחה לחקר איראן מאוניברסיטת רייכמן. "בוודאי שמדובר באדם הזה, כי הוא נבחר בבחירות הכי פחות דמוקרטיות שהיו לרפובליקה האסלאמית אי פעם".
בחירות לנשיא איראן עתידות להתקיים תוך 50 ימים, אך בינתיים השיח נסוב סביב מוחמד מוחבר, שמסתמן כעתיד לתפוס ולרשת את מקומו של ראיסי. "הוא צריך להראות שהוא יכול לשאת לא את המדינה, אלא את ההנהגה", אמר גולדברג.
ראיסי שהיה לאיש דת בקיא ושופט ראשי לשעבר, סומן להיות מחליפו של חמינאי. "להוציא אותו מהמגרש כשהוא מת, זה הלם אמיתי עבור המערכת הפוליטית באיראן", אמר ברודסקי.
לאיראן שכבר הייתה עמוסה לא מעט בטלטלות פוליטיות משל עצמה, מתווספת כעת ההתמודדות עם טלטלת מותו של הנשיא הנוכחי, שיכולה במהירות ובקלות להרחיק את תשומת הלב מהמאבק הרב-חזיתי נגד ישראל. כמו כן, היא תפגע בתדמית המשטר ותגרום לו להיות פגיע וחסר יכולת.
טהרן הפגינה חולשה במשך מספר חודשים. בתחילת חודש ינואר, פעילי טרור הרגו בה לפחות 84 בני אדם בשני פיצוצים ליד קברו של הגנרל קאסם סולימאני, מפקד משמרות המהפכה של איראן, כאשר ציינו את יום השנה הרביעי למותו בתקיפת מל"ט אמריקנית בעיראק ארבע שנים קודם לכן. בחודש אפריל, ג'יש אל-עדל, אחד מפעילי קבוצת טרור סונית, הרג 11 שוטרים איראנים.
על פי ההערכות, האיש שיכול להציל את המצב ולהראות כלפי חוץ מידה של יציבות בתקופה כה קשה לעם האיראני הוא המנהיג העליון, עלי חמינאי. בינתיים, שאלה אחת גדולה נותרת וממלאת את חלל האוויר: כיצד יגיבו מנהגי המערב למותו של המנהיג, שמדינתו עומדת מאחורי חלק ניכר מהטרור וחוסר היציבות במזרח התיכון ומחוצה לו.