לחוץ מהקמת מדינה פלסטינית? לפי דיווח של "הפייננשל טיימס", הצעדים שקבע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יגרמו ל"אסון כלכלי" ברשות הפלסטינית. כזכור, מוקדם יותר היום (רביעי) הודיע שר האוצר כי לא יאריך את השיפוי לבנקים הקורספונדנטים שמעבירים כספים לבנקים ביהודה ושומרון, וכי אין בכוונתו להעביר יותר את כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית - עד להודעה חדשה. משמעות הדברים: הכלכלה ברשות, שמתבססת ברובה על השקל הישראלי, תיסגר לאורך זמן, וייבוא של מזון, מים וחשמל יחל להיות בעייתי.
ישראל במלחמה מדינית: גלנט הכשיר ישובים בשומרון, בן גביר עלה להר הבית
סערת המדינה הפלסטינית: סמוטריץ' מכין את התשובה הנחרצת
נזכיר, כי סמוטריץ' קבע את שורת המהלכים הנוכחית לאחר שעוד ועוד מדינות הודיעו כי יכירו במדינה פלסטינית. כזכור, שטחי יהודה ושומרון, מבחינתם, יהוו את הבסיס למדינה זו.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
על כן, פקידים מערביים אמרו ל"פיננשנל טיימס" כי אם ישראל לא תחדש את הפטורים מהבנקים, תתרחש "קטסטרופה כלכלית" ביהודה ושומרון. כרגע, השיפוי מאפשר תשלומים עבור שירותים ומשכורות הקשורים לרשות הפלסטינית. בלעדיו, הבנקים הישראליים יפסיקו לעשות עסקים עם מוסדות פיננסיים פלסטינים והכלכלה הפלסטינית למעשה תיסגר לאורך זמן, כך אמרו שלושה גורמים מערביים לעיתון. השיפוי אמור להסתיים ב-1 ביולי.
עם זאת, גורם רשמי ישראלי אמר לעיתון כי מדובר רק ב"הארכה מוגבלת", כיוון שהביקורת במערכת הבנקאית הפלסטינית טרם הושלמה, לאחר שהרשות הפלסטינית טרם ביצעה הערכת סיכונים לאומית על מימון טרור והלבנת הון, ולא עשתה מספיק כדי להפחית את השימוש במזומן ולשפר את שיתוף המידע - לדבריו. "למרבה הצער, עד שלא יתממשו הצעדים החיוניים הללו, לא ניתן להשיג פעולה משמעותית להפחתת הסיכונים של מימון טרור והלבנת הון ברשות הפלסטינית", אמר הבכיר והוסיף כי ישראל "מודאגת מאוד" מסיכונים כאלה.
בתגובה, גורמים פלסטינים אמרו כי הביקורת בעיצומה, אך לא הושלמה מכיוון שצוות בינלאומי דחה פעמיים את ביקורו בשל חששות ביטחוניים. "אין לנו מה להסתיר", אמר גורם פלסטיני ל"פיננשנל טיימס". עוד ציין כי העבודה על "תשלומים אלקטרוניים" החלה, אך הגישה המוגבלת לאינטרנט הפכה זאת למורכב יותר.
"הבנקים הפלסטינים בכלל לא חברים של חמאס"
כמו כן, גורמים מערביים שעבדו עם PMA (הרשות המוניטרית הפלסטינית) ובנקים פלסטינים וישראלים אמרו כי הטענות לפיהן מוסדות פלסטינים היו מעורבים במימון טרור מפוקפקות, שכן לרוב - חמאס לא מקבל את הכספים שלו דרך הבנקים האלו: "מעבר לכך, הם לא משתפים פעולה עם חמאס בכלל", אמר דניאל גלייזר, לשעבר עוזר שר האוצר האמריקאי למימון טרור.
הוא המשיך ואמר על הבנקים כי "הם מוסדרים היטב על ידי ה-PMA, ויש להם שליטה חזקה מאוד נגד הלבנת הון ומניעת מימון טרור. למעשה, בנקים פלסטיניים התנגדו מאוד לניסיונות של חמאס להפעיל את השפעתו - אני לא אומר שהמגזר מושלם, אבל הוא מנוהל היטב".
את דבריו אישש פקיד אמריקאי: "לבנקים פלסטינים יש אמצעי הגנה להבטיח שכסף לא יזרום לקבוצות טרור. בעוד שאם לא יחודש השיפוי, הדבר ידחוף יותר פעילות כלכלית פלסטינית לאפיקים לא פורמליים, וייווצר יותר סיכון", אמר לעיתון דווקא מהו הסיכון בחוסר החידוש של הוויתור.
גורם מערבי הוסיף כי מדובר במשחק פוליטי גרידא: "הם מנסים להלביש אותו בציפוי החששות לגבי זרימת כספים של טרור וקידום זרימת כספים לחמאס".
כמו כן, גורם אמריקאי רשמי אמר ל"פיננשנל טיימס": "אסור לאיים כרגע על הגישה של אנשים למזון, חשמל ומים, במיוחד בגדה המערבית". לדבריו, אי חידוש השיפוי "יהווה פגיעה, לא רק באינטרסים הפלסטינים - אלא גם בביטחון וביציבות של ישראל והאזור". בתוך כך, שני פקידים מערביים אמרו לעיתון כי וושינגטון מובילה כעת את המאמצים לחידושו, תוך שהם מבקשים מבעלי ברית להפעיל לחץ על ממשלת ישראל. בנוסף, גם בבריטניה מודאגים מהנושא, לפי גורמים בריטיים שדיווחו לעיתון.
הגורמים הרשמיים ציינו כי צפויים לדון על כך בפגישת שרי האוצר הקרובה של G7 השבוע באיטליה.
המשמעויות
נזכיר, כי הכלכלה ביהודה ושומרון פועלת באופן רשמי לפי השקל הישראלי. מוסדות פיננסים פלסטיניים מחויבים לעבור דרך בנק ישראל ודרך הבנקים הישראלים כדי לבצע עסקאות. כמו כן, הכלכלה הפלסטינית משתמשת במספר מטבעות כמו הדינר הירדני שנמצא בשימוש נרחב בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון, ועדיין - רוב הכלכלה היא על השקל הישראלי.
מדובר בכמעט שמונה מיליארד דולר שעובר במסחר בין ישראל לפלסטינים ביהודה ושומרון באפיקים האלו - כך לפי נתוני ממשלת ארה"ב. כמו כן, אלו כוללים 2.3 מיליארד דולר של תשלומים עבור מזון, 540 מיליון דולר עבור חשמל וכן 145 מיליון עבור שירותי מים וביוב.
אי חידוש השיפוי ישפיע באופן מהותי על פעולות הייבוא והייצוא. כמו כן, כספי המס הפלסטינים שנגבים בישראל יוקפאו, לפי בקשתו של סמוטריץ', וכך גם אמרו גורמים ל"פיננשנל טיימס".
משמעות נוספת לצעדים שמבקש לקדם השר היא שחברות ישראליות שיש להן קשרים עסקיים עם הרשות הפלסטינית לא יוכלו להפקיד צ'קים פלסטינים או לקבל תשלום מבנקים פלסטינים. כמו כן, לא ניתן יהיה לשלם לעובדים פלסטינים בישראל בהעברה בנקאית אלקטרונית. "אם הוויתור לא יחודש - זה יוביל למשבר חמור שיוביל להפסקת הפעילות הכלכלית הפלסטינית", אמר אחד הבכירים במערב.
איך ההסדר התחיל?
לפני מתקפת הטרור של חמאס בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 ישראלים לאחר שחדרו לכ-20 יישובים ובסיסים, אושר השיפוי כל שנה - בהסדר שהתחיל בעצם בשנת 2016.
אז, פקידים במשרד האוצר האמריקאי סיפקו מכתב שנתי לישראל עם הבטחה: הבנקים הישראלים לא יואשמו במימון טרור אם יבצעו עסקים עם ישויות פלסטיניות. רק לאחר מתן המכתב השנתי, ישראל מוציאה את כתב הוויתור, שעליו חותם שר האוצר, לשני בנקים - דיסקונט ופועלים, ואלו יכולים לקיים קשרים עם מוסדות פיננסים פלסטינים.
אך השנה סמוטריץ' הוציא מסמך הארכה, ובמקום להגביל אותו לשנה, כמו בדרך כלל, המסמך הוצא לשלושה חודשים בלבד והיה אמור להסתיים ב-1 באפריל.
"מהלך פוליטי בוטה, לא קשור לביטחון"
לדברי גורמים אמריקאים, מדובר ב"מהלך פוליטי בוטה, ולא כזה המבוסס על קידום ביטחון". עוד אמרו כי "לא הייתה שום אינדיקציה לפני ה-7 באוקטובר או אפילו עד ה-1 באפריל שאכן ישנן בעיות לגיטימיות שיעמידו בספק את היכולת של ממשלת ישראל לחדש את הוויתור".
בתגובה לאירועים האחרונים שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן כתבה לבכירים ישראלים בדאגה. וושינגטון הציעה לעבוד עם מוסדות פיננסים פלסטיניים, כדי לסייע בהקלת החשש של ישראל. אך חידוש הוויתור נדחה בהזדמנויות קודמות, וזאת לאחר סירובם של בנקים ישראלים באשר לביצוע עסקים עם מלווים פלסטינים - כך אמר פקיד אחד בהווה ופקיד אחד בעבר מהמערב.
אזהרות גם בעולם
שר החוץ הירדני, איימן א-ספדי, התייחס במסיבת עיתונאים עם מקבילו ההונגרי, פטר סיירטו, למהלכים שקידם שר האוצר סמוטריץ', והזהיר: "המצב בגדה נמצא על סף תהום, ואם יתפוצץ - הסכסוך יקבל תפנית מסוכנת יותר". עוד ציין כי שורת המהלכים מביאה להחמרה נוספת. באשר להתנחלויות, אמר כי החלטת ישראל לבנות מאחזים חדשים היא "מסר שהיא ממשיכה בפעולותיה הלא חוקיות - ובכך הורגת סיכויים לשלום". על המצב הכלכלי אמר: "המצב בבנק הערבי מחמיר, הצעדים הבלתי חוקיים נמשכים והמצב על סף פיצוץ".