לאחר ההחלטה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לקדם צווי מעצר כנגד נתניהו וגלנט לצד בכירי חמאס, שוחחנו עם עו"ד ירון זמר - מומחה למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים על שם שטריקס המכללה למנהל.
בהנחיית שר החוץ: המהלך של ישראל נגד ההכרה במדינה פלסטינית | פרסום ראשון
אז מה בעצם מהות ההחלטה כנגד בכירים ישראלים?
"התובע הראשי כרים כאן הודיע שהוא מוציא צווי מעצר כנגד שתי קבוצות של אנשים. הראשונה: יחיא סיונוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה - מנהיגי חמאס, בגין עבירות שבעה באוקטובר - ההתקפה החמושה עצמה והחטופים, זאת אחרי ביקורים שעשה בשטח. הקבוצה השנייה היא ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות: הרעבה מכוונת וסעיפים נוספים".
יש תקדימים בנושא?
"למעשה, ישנם שלושה דברים חריגים, אך ראשית חשוב להבהיר שהתובע כרים קאן ביקש מבית הדין שהוא זה שיחליט על מימוש הצווים. למעשה, זה שהתובע פרסם את הבקשה להוצאת הצווים באופן פומבי זו - השארה של פתח מסוים, הרי הוא יכול היה פשוט להגיש באופן שקט את הצווים ולא דרך הודעה פומבית.
"זו הפעם הראשונה שמוציאים צווים שמשווים בין חמאס כארגון טרור למנהיגים של מדינה דמוקרטית. בנוסף, ההצהרות פורסמו בעברית באתר בית הדין שכולו בצרפתית באופן קבוע. המשמעות היא ככל הנראה יצירת הפרדה בין המנהיגים לעם וזה נכתב גם בשפה פשוטה ולא משפטית, שמטרתה העברת מסר".
איך בעצם קרה שבניגוד לטענת ישראל בדבר הסמכות, בית הדין פועל כנגד בכירים ישראלים?
"ברגע שקיבלו את פלסטין בשנת 2021 לחברות בבית הדין, שזה כולל את יו"ש, מזרח ירושלים ועזה, וגם אישרו את החקירה באותם שטחים - אז משם שאב התובע את סמכותו".
עניין נוסף שציינת הוא התקדימיות על סעיף ההרעבה, אך אנחנו רואים את המשאיות הרבות שנכנסו השבוע עם הסיוע ההומניטרי לרצועה, איך זה מתיישב?
"חשוב להגיד שזה שהתובע אומר את הדברים - זה לא בהכרח נכון. הוא לא מתייחס להיקף הסיוע וסביר להניח שיש לו פערי מידע בעניין הזה. מה שכן קרה, זה שהייתה תחושה שהצווים יכולים להגיע ולכן ראינו את ההגברה משמעותית של הסיוע וגם ראינו הצהרה חריגה של דובר צה"ל בנושא, שהדגיש שמדובר בהיקף הגדול ביותר מתחילת הלחימה".
מדברים רבות על הכשל ההסברתי, האם לדעתך היה כאן גם כשל משפטי במהלך הדרך אל מול בית הדין?
"לא ניתן לטעון כך, בכלים המשפטיים שיתפנו פעולה באופן מלא עם בית הדין שבו אנחנו מכירים - בית הדין הבינלאומי לצדק ואפילו שלחנו אליו שופט - נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרון ברק, אבל בכל מה שקשור לבית הדין הפלילי, אנחנו מחזיקים בדעה מוצקה שאין לו קשר ולא נשתף איתו פעולה".
דיברנו על נושא התקדימיות, יש עניין נוסף שאתה אומר שמקשה מאוד על התביעה, מה הוא?
"אחד העקרונות שעל פיו בית הדין פועל, זה עקרון המשלימות. איפה שלא רוצים או לא ניתן לחקור - שם למעשה פועל בית הדין. בעצם, האמירה ככל שתהיה שאנחנו לא מכירים בעקרון המשלימות ביחס לישראל - זה מייצר מצב שלא היה ומעמיד מדינות רבות נוספות בפני סכנה".
איך זה יכול להשפיע על הלוחם בקצה?
"ההשפעה בהחלט יכולה להגיע ממדינות שונות שיפעלו לממש על בסיס זה צווי מעצר כנגזרת מהחלטות בית הדין. בזמנו, יצאו צווי מעצר נגד ציפי לבני בלונדון, במקרה אחר התנהל משפט כנגד אריאל שרון בבלגיה. הסכנה היא אם יגידו שישראל לא עומדת בעיקרון המשלימות ואז מחר חייל יכול באופן תיאורטי לנחות באירלנד ונעמיד אותו לדין בבית הדין באירלנד. בית הדין הפלילי למעשה מטפל רק במנהיגים הבכירים, אך כאמור, המשמעות יכולה להתרחב הלאה".
למעשה אנחנו עדיין לא במצב מוגמר?
"זה עדיין לא סוף פסוק. הנושא עדיין נחקר, כך אמר גם התובע שהמלחמה עוד נמשכת ושהוא ואולי עוד ירחיב את החקירה והסעיפים. עוד הוא ציין כי יש סעיף שמי שמאיים על בית הדין או מנסה לפגוע בחופש הפעולה שלו - זו עבירה בפני עצמה, לצד הדברים האחרים".
לסיכום, לאן אנו הולכים והאם יש ממש בטענות?
"אני חושב שגם אישית וגם משפטית זו החלטה שגויה לייחס את ההאשמות הללו לנתניהו ולגלנט, בטח בשורה אחת עם מנהיגי חמאס. זה עשוי לפגוע בלגיטימיות של בית הדין. הוא צבר יותר לגיטימציה לאחרונה, מאז מלחמת אוקראינה ועכשיו הוא עשוי ללכת אחורה. ההחלטה היא שגויה גם מבחינת הסמכות וגם מבחינת העבירות. התעלמו באופן קצת מופגן מהמערכת המשפטית שלנו והיכולת שלנו לחקור את עצמנו וזה חוטא את מטרת הקמת בית הדין. ראינו שהמדינות שהוגשו נגדם צווים לא רוצות או לא יכולות לחקור וזה לא המצב שלנו. התחושה היא שזה ניסיון לאזן מול חמאס וזה ניסיון פסול".