להערכת גורמים דיפלומטיים, הסיכוי כי בית הדין הגבוה לצדק בהאג, ה-ICJ, יקבל את בקשת דרום אפריקה ויורה מחר (שישי) על עצירת המלחמה בעזה - אינו מאד גבוה, אך הפעם "ממשי ובהחלט לא זניח".
נזכיר כי בחודש ינואר בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) אמנם דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה בעזה, אך התבטא נגד ישראל והוציא שורה של צווים - מצו כללי הקובע כי ישראל תימנע מהרג נרחב של פלסטינים, חיובה להכניס סיוע הומניטרי ועד מניעת והענשת הסתה לרצח עם ברצועת עזה על רקע התבטאויות שרים וחברי כנסת.
כעת, ארבעה חודשים לאחר ההחלטה, מספר נסיבות השתנו שלא לטובת ישראל. הלחץ הבינלאומי לסיים את המלחמה גבר משמעותית, הקמפיין המדיני האנטי-ישראלי מניב פרי במספר זירות: מההפגנות הפרו-פלסטיניות האלימות בקמפוסים בארה"ב - ועד להכרזה החד-צדדית של אירלנד, ספרד ונורבגיה על הכרתן במדינה פלסטינית. על כן, החשש בישראל כי בית הדין יטען שישראל לא קיימה את בצווים שניתנו בינואר ועל כן אין מנוס מעצירת המלחמה, כאשר האופציות האפשריות הן : הצו לעצירת הפעולה של צה"ל ברפיח ( לטענת דרום אפריקה התמרון ברפיח שינה את הנסיבות , החמיר את המצב ההומניטרי ומצדיק את הדרישה להורות לישראל לסיים בהקדם את הלחימה) או - הצו לעצירה כוללת של המלחמה.
לצו לעצירת הלחימה - אם יינתן - משמעויות מספר, כולן רעות לישראל. ייתכן כי ברקע מתן צו לעצירת המלחמה המדינות הידידותיות לישראל (שתומכות בישראל מדינית, אך גם באמצעות משלוחי נשק - ארה"ב, בריטניה, גרמניה) תיאלצנה להפעיל על ישראל לחץ לקיום הצו ולהפסקת הלחימה ויתכן שטף יעכבו משלוחים - זאת כדי לא למצוא עצמן בסיוע להפרת הצו של בית הדין הגבוה לצדק בהאג. כמו כן, מדינות אחרות (כמו סין) עלולות לעכב משלוחי סחורות אזרחיות כתגובה למתן צו לעצירת המלחמה.
הסכנה המדינית הגדולה הנובעת ממתן צו על ידי ה-ICJ היא, כמובן, פנייה אפשרית למועצת הביטחון של האו"ם על בסיס החלטת בית הדין. הפנייה יכולה להיעשות על ידי כל חברה במועצת הביטחון, אם לדעתה הצו לא קויים. זאת אומרת - השלב של דיון והחלטה במועצת הביטחון יכול להגיע בטווח של שבועות בודדים.
אם התסריט הזה יתממש - ישראל תהיה תלויה בביטול הווטו על ידי ארצות הברית. לפח הערכות בישראל, במצב העדכני הווטו האמריקאי לא מובטח לנו ויתכן שוושינגטון תתנה אותו צעד כזה או אחר שישראל תידרש לבצע. למשל: ייתכן שבאמריקאים יתנו את הטלת הווטו בהסכמה הישראלית למתווה הסעודי בתמורה לווטו.
גורמים מדיניים בישראל אומרים כי "אנחנו תמיד מצפים מארה״ב לסכל החלטות מדיניות עוינות לישראל במועצת הביטחון. עם זאת, לא התקיים שיח בנושא עם הממשל, לא פנינו אליהם לוודא כי הווטו יוטל".