לקראת הדיון שיתקיים מחר בישיבת הממשלה, שר הביטחון, יואב גלנט שוחח עם כתבים ומתח ביקורת חריפה על כך שחברי ממשלת חירום לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם של חוק הגיוס.
שלושה סיכולים ביום: שמונה מחבלי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון | עדכונים שוטפים
הלב נשבר: מת מפצעיו לוחם כפיר שנפצע קשה בקרבות ברצועה
לדברי גלנט, באשר לסוגיית חקיקת חוק גיוס החרדים מדובר באתגר לאומי שאיתו ישראל מתמודדת 76 שנים, כעת הסוגיה באה לפתחנו במצב של מלחמה שכמוהה לא ידענו 76 שנים. המלחמה והאתגרים הביטחוניים שניצבים בפנינו מוכיחים כי צה"ל צריך את המשרתים החרדים.
מדובר בצורך מבצעי ממשי, כאשר צה"ל זקוק לחיילים נוספים בכל התפקידים: לוחמים, תומכי לחימה, מפקדות ועוד. לדברי גלנט, יש פה שעת רצון שמתלכדת עם שעת כושר מבחינת הצורך המבצעי ומבחינת הנכונות שאנחנו מזהים בקרב חלקים גדולים של הציבור החרדי.
כזכור, מסקנות ועדת שקדי פורסמו בשבוע שעבר. בכל המלצה החלו פעולות וניתנו המלצות להמשך. התוצאות כבר בעת הזאת נראות בשטח: גיוס חרדים האחרון היה גבוה בהשוואה עם כל השנים האחרונות, גם בקרב הלוחמים וכן בקרב תומכי לחימה.
"ישראל נמצאת במציאות של לחימה בשבע חזיתות. יש לחסל את החמאס, להרחיק את חיזבאללה מהגבול, להמשיך בסיכול פעולות טרור בהיו"ש, להילחם באריאן והפרוקסי. בשביל מטרות הללו הצבא זקוק לעוד חיילים".
"כבר לפני 3 חודשים אמרתי שכל חוק שיהיה מקובל על כל חלקי ממשלת החירום יהיה מקובל עליי. מנגד - לא אתמוך בחוק שלא יהיה מוסכם על כל חלקי הקואליציה ומערכת הביטחון לא תציג אותו. החיילים יצביעו נגדו ברגליים. דרושה הסכמה רחבה של כל חלקי הציבור".
"במסגרת המאמץ להגיע לחוק מוסכם שכזה עשינו דיונים רבים עם כל הצדדים. אני בטוח ואומר לכם בבירור כמי שישב בדיונים רבים: אפשר להגיע להסכמות, הפערים קטנים, אך זה מצריך את כל הצדדים. גם את בני גנץ וגם את אחרים – וגם את נציגי החרדים, וגם נציגי מפלגות נוספות בקואליציה– כולם צריכים להתעלות על שיקולים פוליטיים ולגלות מנהיגות. לאיש לא מותקר לנצל את גודל השעה לטובת פוליטיקה קטנה".
"ההיסטוריה והציבור בישראל לא ישכחו את מי ששם את השיקולים הפוליטיים לפני השיקולים המהותיים בשעת מלחמה. ישנם 8 עקרונות שבחוק גיוס, מתוכם התרשמתי כי לגבי 5 ניתן להגיע להסכמות, אך בתנאי שגם השאר שלגבי יש מחלוקת – יסוכם. אפשר להעביר את חוק הגיוס רק כעסקת חבילה".
נקודות המחלוקת שעליהן המו"מ נשבר:
- המחלוקת היא האם קצב ההשתלבות יהיה מעוגן בחוק או בהחלטת הממשלה. (העיקרון שעליו דובר במהלך השיחות הוא: קצב ההשתלבות של החרדים בשירות צבאי: 25 אחוזים בשנה הראשונה ותוך חמש שנים – הגעה ל-50 אחוז של מתגייסים בקרב הציבור החרדי).
- מה יהיה הגובה של הסנקציה הכלכלית. תקציב הישיבות בגין אי עמידה בקצב ההשתלבות.
- אם לא מתקדמים במוסכם לאורך זמן, הפרמטר היה – עמידה במרכיבי החוק כעבור 3 שנים. השאלה הייתה: מה עושים אם החוק לא עובד? ממשיכים עם החוק בכל זאת או מפסיקים איתו?
"על שלוש הדברים האלה היו ויכוחים והצדדים לא הגיעו להסכמות. למרות זאת, אני חושב שהפערים אינם דרמטיים. זהו רגע של מבחן לאומי, אי אפשר לקבל מצב שלא כל האמהות שולחות את הילדים שלהן לצבא באופן שווה. זוהי שעת כושר. הייתי ברפיח היום, הסתכלתי לחיילים בעיניים, היו שם כאלה, גם בסדיר וגם במילואים - שלא עזבו את השטח מ-7.10. הגיע הזמן לשותפות גורל – גם בזכויות וגם בחובות".
"מפרוץ המלחמה עשיתי מאמץ ראשי אחד בנושא חוק גיוס", אמר גלנט. "עסקתי בדברים ארגוניים, מבצעיים ונוספים, בכל מה שדרוש כדי להביא חרדים לצה"ל בהסכמה רחבה. מבחינת המהות, הצדדים הגיעו להסכמה ב80% של התוכן. מתווה שיגיע באופן חד צדדי - ייחשב כמתווה פוליטי, גם אם הוא יהיה מתווה הכי טוב שיש".
"לא אתמוך במתווה חד-צדדי. לעומת זאת, אם יהיה מתווה שמקובל על כולם, כוחו באחדותו – אתמוך בו, יהיה אשר יהיה. זה מה שהחיילים מצפים מאיתנו. לפני 3 חודשים אמרתי שהצורך החברתי בן 76 שנים להגיע להסכמות הוא חיוני ויש גם צורך מבצעי. קראתי לגנץ ולכל מי שנמצא באגף השני, קראתי גם לחרדים – להגיע להסכמות".
"ישבתי שעות ארוכות עם גנץ, עם איזנקוט, עם דרעי ועם אטיאס, עם טרופר – כולם ישבו בחדר, ניסינו להביא חוק שמקובל על כולם. היינו קרובים ב80% - אך לבסוף כל צעד התבצר בעמדותיו הפוליטיים, והשיחות הגיעו לידי פיצוץ. שר הביטחון האשים את יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, בחוסר מנהיגות ובהעדפת שיקולים פוליטיים: "אני אומר בצער שאני ציפיתי שגנץ יגלה מנהיגות דרושה בשעת מלחמה. למרות ההזדמנות הוא לא עשה זאת, לא הביא לגישור".
"גם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה. אני חושב שעדיין לא מאוחר: לא עבור גנץ, לא עבור מנהיגי האופוזיציה, המפלגות הציוניות שבאופוזיציה –כולם יכולים וצריכים להתעלום מעל שיקול פוליטי ולתמוך בפתרון שיהיה פתרון מוסכם. לצערי השיחות האלה נתקעו מכל הצדדים".
"אני לא אוכל לתמוך בחוק שתביא הממשלה ושלא יפתור את הבעיה. לא מדובר בפוליטיקה, מדובר במתמטיקה. צה"ל זקוק ללוחמים נוספים. זה נובע מגידול באיומים וביציאה של חיילים רבים , כתוצאה מנפילה, נכות, פציעה – מתוך השירות". עם זאת, יצוין כי גלנט לא ענה ישירות על השאלה: איך יצביע? האם יתנגד או שמא יעדיף לא להגיע להצבעה.
לאחר מכן, האשים גלנט את גנץ ואמר: "ישבתי שעות ארוכות עם גנץ, עם איזנקוט, עם דרעי ועם אטיאס, עם טרופר – כולם ישבו בחדר, ניסינו להביא חוק שמקובל על כולם. היינו קרובים ב80% - אך לבסוף כל צעד התבצר בעמדותיו הפוליטיים, והשיחות הגיעו לידי פיצוץ. שר הביטחון האשים את יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, בחוסר מנהיגות ובהעדפת שיקולים פוליטיים: "אני אומר בצער שאני ציפיתי שגנץ יגלה מנהיגות דרושה בשעת מלחמה. למרות ההזדמנות הוא לא עשה זאת, לא הביא לגישור".
מלשכת השר בני גנץ נמסר בתגובה: ״השר גנץ מברך את שר הביטחון על עמדתו האיתנה והערכית בנושא חוק הגיוס והתעלותו לגודל השעה. השניים ימשיכו להיות מתואמים ולעמוד יחד נגד מי שמבקשים לפגוע בצבא העם בעת הזו".
"גנץ הציג לציבור וגם בחדרי החדרים את מתווה השירות הישראלי שיביא לפתרון אמיתי לגיוס ולא פטור מגיוס והוכיח לא פעם כי נכון לשיח אמיתי כדי להגיע להסכמות. יודגש, כי גנץ או מי מאנשיו שניהלו את השיח מול לשכת גלנט והמפלגות החרדיות מעולם לא התנו הסכמה לחוק גיוס בהסכמה על תאריך בחירות ומי שנטש את השיחות לפני כחודש היו המפלגות החרדיות", נמסר.