ועדת הכספים אישרה העברה דחופה בגובה 11.3 מיליארד שקלים לתקציב משרד הביטחון. ההרשאה להתחייב בוצעה עבור פרויקטים ביטחוניים, כאשר מטעמי סיווג - הפירוט יינתן בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון לתקציב הביטחון.
נתניהו חצוי: החרדים יתמכו בעסקת החטופים; בן גביר וסמוטריץ' ממשיכים להתנגד
"המלחמה לא התחילה בעזה": זוכת פרס נובל לספרות במאמר מפתיע
ההעברה שהגיעה היום, הועלתה באופן חריג להצבעה באופן מיידי, לאור הסכמות כלל חברי הוועדה ששהו בדיון, ונוכח דחיפותה הביטחונית. יו"ר הוועדה חבר הכנסת משה גפני אמר בסיום הדיון: "אני מודה לחברי הוועדה שאישרו את הבאת ההעברה המיידית ואישורה. הפרטים המלאים אודותיה יובאו בועדה החסויה לתקציב הביטחון".
כזכור, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר את דוח "תמונת מצב המדינה" לשנת 2024, המתמקד בסוגיות פנים ישראליות, בתקופה שבה תושבי ישראל ורבים בעולם עסוקים בסוגיות הביטחון במדינה ובמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר.
מטבע הדברים, נכללות בו התייחסויות להשפעות המלחמה בתחומים השונים. את הדוח כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר־אילן.
בהוצאות הביטחון לא חלו שינויים עד פרוץ המלחמה. אולם, ברבעון האחרון של 2023 גדלו הוצאות הביטחון ב־17 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון המקביל ב־2022. בארבעת החודשים הראשונים של 2024 גדלו הוצאות אלו כמעט פי 2.5 ביחס לאותם חודשים ב־2023 – 53 מיליארד שקל, לעומת 23 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון שאושר ל־2024 עומד על כ־117 מיליארד שקל, בהשוואה לכ־64 מיליארד שקל שאושרו לפני המלחמה. על פי דרישת מערכת הביטחון, הוצאות הביטחון בשנים הבאות צפויות להיות גבוהות יותר בכ־20 מיליארד שקל בשנה בהשוואה לשנים שקדמו למלחמה. על פי בנק ישראל, עלייה של יותר מ־10 מיליארד שקל בשנה בסעיף הביטחון - מסכנת את היציבות הפיסקלית של ישראל.