התאריך נקבע (שוב) ויש הזמנה רשמית - דובר בית הנבחרים, מייק ג׳ונסון, ויו״ר המיעוט בסנאט, מיץ׳ מקונל, הודיעו רשמית על הגעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנאום בפני חברי המפלגות בקונגרס האמריקאי ב-24 ביולי. השניים הדגישו כי הנאום מסמל את הקשר ההדוק בין שתי בעלות הברית, ונועד ״להציע לראש הממשלה נתניהו את ההזדמנות לשתף בחזון של ממשלת ישראל בהגנה על הדמוקרטיה שלה, המלחמה בטרור וכינון שלום בר-קיימא באזור״, כך לדברי שני המנהיגים הרפובליקאים.
שרי הממשלה מאיימים על נסראללה, אבל יודעים כי ידינו קשורות | ג'קי חוגי
המכשול הגדול ביותר: התנהלות ארה"ב במו"מ מסכלת את הסיכוי לעסקה | אלון בן דוד
בהצהרה נפרדת כתב מנהיג הרוב בסנאט, צ׳אק שומר, כי יש לו "חילוקי דעות ברורים ועמוקים" עם נתניהו שאותם "השמיע הן בפרטיות והן בפומבי וימשיך לעשות זאת“. עם זאת, חתם שומר על ההזמנה הרשמית לנתניהו, יחד עם שני המנהיגים הרפובליקנים ועם המנהיג הדמוקרטי בבית הנבחרים, חאקים ג׳פריס.
ההזמנה לנאום בבית המחוקקים האמריקאי היא ביטוי נוסף לגיבוי הדו-מפלגתי הנרחב מצידה של ארצות הברית במדינת ישראל. נתניהו יהפוך למנהיג הזר הראשון שהופיע בפני חברי הקונגרס ארבע פעמים. בכירים בפוליטיקה האמריקאית מדגישים ומבקשים לאשרר את ידידות האמת בין שתי המדינות, שנמתחת מעל לדמות השלטונית הנוכחית, ואת העמידה האיתנה של ארה״ב לצד ישראל, במיוחד לאור המלחמה המתמשכת ברצועת עזה וההסלמה בזירה הצפונית. חרף כל אלו, נאום נתניהו התקבל בתגובות צוננות ובקריאות לחרם בתוך הקפיטול ומחוצה לו.
״אני חושב שקבלת הפנים שצפויה לו תהיה אולי הכי מעורבת שזכורה לנו״ אמר ל"מעריב" עידו דמבין, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וכותב הבלוג ״מר דמבין הולך לוושינגטון״.
״במילים אחרות, אם בעבר היה כמעט מובן מאליו שראש ממשלה ישראלי שמגיע לדבר בקונגרס יתקבל במחיאות כפיים סוערות, בוודאי בפני ישיבה חגיגית של שני בתי הקונגרס [הסנאט ובית הנבחרים], כל מה שמשדר הוד ויוקרה ושותפות אמיצה בין העמים - אני חושש שהפעם זה יראה קצת אחרת״.
מדיניות הממשל הישראלי ופעולותיו של צה״ל ברצועת עזה חצו את דעת הקהל באמריקה, ואת המפלגה הדמוקרטית בפרט. אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת הקונגרס הדמוקרטית מטעם מדינת ניו יורק, ומי שנחשבת לאחת מחברות ה״סקוואד״ [הסיעה הפרוגרסיבית במפלגה הדמוקרטית שמונה גם את אילהאן עומאר וראשידה טלאיב], אמרה השבוע כי דעתה ״ברורה למדי - הוא לא צריך להיות כאן, הוא לא צריך לנאום בפני הקונגרס״.
חבר דירוג ועדת המודיעין של בית הנבחרים וחבר המפלגה הדמוקרטית, ג׳ים היימס, אמר כי ״נתניהו צריך להתמקד בשחרור החטופים ולא בלהקסים מחוקקים״. נציג מדינת מינסוטה, דין פיליפס, החבר הבכיר מהמפלגה הדמוקרטית בתת-וועידת בית הנבחרים ליחסי חוץ והמזרח התיכון, טען כי ההזמנה היא ״מחווה פוליטית״, כך דיווח כלי התקשורת האמריקאי ״אקסיוס״. פיליפס הביע חשש עמוק מפני פילוג מדינתי בעקבות נאום נתניהו: ״מפלג את המדינה הזו בדרך דומה לפילוג שהוא עושה בישראל, אני חושב שזה מסוכן מאוד״, התוודה ל״אקסיוס״.
הסנאטור היהודי ברני סנדרס, מועמד עצמאי שמייצג את מדינת וורמונט, לא הסתיר את דעותיו מהרגע שנודע על דבר הגעתו של נתניהו. הוא כינה אותו בהזדמנויות שונות ״פושע מלחמה״ והוסיף כי אין בכוונתו להיות נוכח בזמן נאומו: ״מה שחבר הקונגרס ג'ונסון יצטרך להסביר לעם האמריקאי זה מדוע הוא חושב שזה בסדר להזמין לקונגרס את מי שאחראי למותם של כ-38,000 פלסטינים בשלב זה, 60% מהם נשים, ילדים ומבוגרים״, כך אמר בראיון לערוץ האמריקאי NBC.
לאחר ההכרזה על הגעתו של נתניהו ב-24 ביולי הלילה (בין חמישי לשישי), אמר סנדרס בראיון ל-MSNBC כי נתניהו יצר את ״המשבר ההומניטרי החמור ביותר בהיסטוריה המודרנית״ והוסיף כי לישראל ״הזכות להגן על עצמה מפני חמאס אחרי המתקפה הרצחנית של השבעה באוקטובר, אבל צה״ל יצא למלחמה כוללת נגד העם הפלסטיני״.
Benjamin Netanyahu is creating the worst humanitarian disaster in modern history.
— Bernie Sanders (@BernieSanders) June 5, 2024
Starvation. Destruction. Death.
We should not honor him with an invitation to address the United States Congress. pic.twitter.com/raIHHhhCui
באותו ראיון ל-MSNBC תקף סנדרס את נתניהו וטען: ״הוא פושע מלחמה וצריך לשבת בכלא״. ראוי להזכיר שסנדרס החרים את נאומו של נתניהו גם ב- 2015, שם תקף את הנשיא דאז אובמה על הסכם הגרעין מול איראן.
ברני סנדרס ואליזבת׳ וורן, סנאטורית דמוקרטית מטעם מדינת מסצ׳וסטס, הם בין המבקרים הגדולים של ישראל, יחד עם ה״סקוואד״ - הסיעה הפרוגרסיבית. ״צריך להניח שהאנשים האלו, בהנחה שלא יחרימו את האירוע, אני לא אתפלא אם הם יופיעו בצבעי אדום-ירוק-שחור ויישבו לכל אורך הנאום כצורת גינוי״ הסביר ל"מעריב" עידו דמבין.
הרגשות האמביוולנטיים שמוצאים ביטוי בין חברי המפלגה הדמוקרטית מעלים את השאלה האם ההחלטה זו "משתלמת"? כלומר, האם הנאום מסוגל לקדם את שתי מטרותיה של ישראל במלחמה, נכון לכתיבת שורות אלו - שחרור החטופות והחטופים ומיטוט החמאס, תוך שכנוע מבקרי ישראל בקפיטול ומחוצה לו. זאת גם על רקע הלחץ ההולך וגובר של מנהיגי העולם, ובראשם הנשיא ג'ו ביידן, להביא להפסקת אש ולהסכם ארוך-טווח בין הצדדים.
״זה משתלם לשני צדדים וזה לא משתלם לשני צדדים אחרים״ מסביר דמבין - הנאום יועיל לנתניהו בהיבט של ה"בייס" הפוליטי שלו בישראל ושיקום התדמית שלו כ-״מר דיפלומטיה״, שנסדקה עם זניחתו של פוטין את נתניהו ועם ההתבטאויות הפומביות של ביידן כנגדו.
עוד מציין דמבין כי ״הבייס הרפובליקני הוא מאוד פרו ישראלי, בעיקר כשהם מחזרים אחר קולות יהודיים במדינות המתנדנדות כמו פנסילבניה, זה לא דבר רע עבורם שביבי ינאם ויודה לידידו הטוב מייק ג׳ונסון. אני לא לגמרי משוכנע שזה טוב למדינת ישראל, יש כאן שאלה של האם זה מחזק את מעמדה של מדינת או ישראל או את מעמדו של נתניהו בעולם - שם מתחיל להיות סימן שאלה גדול סביב הדבר הזה".
פרופ׳ איתן גלבוע, מומחה לארה״ב באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון אמר ל"מעריב": ״הדמוקרטים עדיין בטראומה מהנאום הקודם של נתניהו לאומה [מרץ 2015] והמטרה שלהם הייתה לנגח את אובמה. נתניהו נכנס לתוך חילוקי הדעות בין הרפובליקנים לדמוקרטים ובמידה מסוימת תרם לסדקים חמורים בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל".
״אם הייתי במקומו הייתי מסביר למה ישראל פועלת בעזה - אני תוקף את חיזבאללה על זה שתקף את ישראל - הנה יש לנו שמונה חודשים של התקפות ואף אחד לא קורא את איראן לסדר על רצונם להשמיד את ישראל״. פרופ' גלבוע מדגיש עד כמה חסרה ההסברה הישראלית באקלים הנוכחי ״זה צריך להיות נאום הסברה מדרגה ראשונה נגד אויביה של ישראל בתוך ומחוץ לארה״ב ולדבר על העלייה במקרי האנטישמיות״.
״אני חושב שזאת טעות חמורה להיכנס שוב לפוליטיקה בין-מפלגתית. במקום זאת יש להודות לנשיא ביידן על תרומתו ופועלו, לבקש את תמיכת הקונגרס בישראל ולהדגיש את שיתוף הפעולה הדו-מפלגתי ולא ללכת נגדו״, מציין פרופ' גלבוע.
בניגוד להזמנה ב-2015, ההזמנה הפעם הייתה דו-מפלגתית, משותפת לדמוקרטים וגם לרפובליקנים. בפעם האחרונה שעמד נתניהו על בימת הפודיום מול הקונגרס הוא היה אורחם של חברי המפלגה הרפובליקנית בלבד, במה שנחשב אז ״סתירת לחי״ למפלגה הדמוקרטית ולאובמה, כשנתניהו ביקר את מאמציו של הנשיא לשעבר להשיג עסקת גרעין עם איראן.
על השאלה האם ישראל היא עדיין נושא משותף לשתי המפלגות האמריקאיות אמר מר דמבין כי ״צריך להגיד את האמת - כבר היום ישראל היא לא עניין דו-מפלגתי. אם פעם היה ברור שראש ממשלה שמגיע מתקבל בדרך מסוימת, כמו למשל בנאומו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ['אני, מספר אישי שלוש-אפס-שבע-ארבע-שלוש'] - כל הקונגרס השתפך באושר. אין רפובליקן או דמוקרט שלא עמד על הרגליים והריע - אלו לא התמונות שביבי יקבל״. כלומר, היחסים בין ישראל לארה״ב תלויים במידה רבה בזהות השלטון העומד בראשן. לביידן הרבה יותר נוח כשיש את גנץ ולפיד או את יאיר גולן ולטראמפ יותר נוח כשיש את נתניהו״.
אגב הנוחות הזו היא לאו דווקא מטעמים ידידותיים או אישיים, דמבין מזכיר כי טראמפ לא חסך מנתניהו ביקורת כשהרגיש שזה נכון לו לבטא אותה ומאידך, בין הרגעים האייקונים של השניים בולט רגע הנשיקה המפורסמת: ״אני חושב שהנאום לא ישרת את הדו-מפלגתיות ואני חייב להגיד - שאם זו לא הייתה שנת בחירות גם פה וגם שם, הדחיפות לנאום הייתה פוחתת וגם האווירה סביבו הייתה פחות רעילה״.
פרופ׳ גלבוע מציין כי הדבר הנכון כרגע הוא להתרחק לגמרי מנושאים פנים-פוליטיים אמריקאים ולהודות לקונגרס בכללותו ״וזה אולי יתקן במידה מסוימת את הנזק שנעשה. הוא הרס במידה מסוימת את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל״.
ביקורו של נתניהו בקפיטול מגיע כשמערכת היחסים בינו לבין הנשיא ביידן התדרדרה לשפל חדש - בחודשים האחרונים מתח ביידן ביקורת פרטית ופומבית על התנהלותו של נתניהו במלחמה וביקר את ממשלת ישראל על כך שלא אפשרה את הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה.
בסוף השבוע שעבר, הכריז ביידן על מתווה לסיום הלחימה בעזה, והפעיל לחץ גובר על נתניהו לקבל את העסקה, כשברקע הבית הלבן מדגיש שמדובר בהצעה כחול-לבן. הקולות הקוראים להביא לעסקה גברו גם בתוך מדינת ישראל, אך גורמים מהימין הקיצוני בממשלת ישראל איימו לעזוב את הממשלה אם אכן תתקבל העסקה המדוברת.
השלב הראשון בעסקה שתיאר ביידן יימשך שישה שבועות ויכלול "הפסקת אש מלאה וכוללת", נסיגה של כוחות ישראליים מכל האזורים המאוכלסים ברצועת עזה ואת שחרורם של כמה קטגוריות של חטופים - חטופות, מבוגרים ופצועים, בתמורה לשחרור מאות אסירים פלסטיניים. השלב השני יכלול את שחרור כל החטופים שנותרו בין החיים, כולל חיילים, ויציאת צה״ל מעזה. השלב השלישי מתייחס לשיקום הרצועה, שלפי ההערכות ייקח עשרות שנים לבנות מחדש.
עם פרסום המתווה, נתניהו כינה את ההפסקת אש קבועה בעזה ”נון-סטארטר" עד שיתקיימו כל התנאים שהציבה ישראל, זאת למרות שההצעה ״ישראלית״ לפי שלל דוברי הבית הלבן. מספר מחוקקים דמוקרטים שתמכו בישראל מתחילת המלחמה אמרו שנוכחותם בנאום נתניהו תהיה תלויה בהחלטתו לקבל את הסכם השלום שעל הפרק, למשל חבר המפלגה הדמוקרטית ופרו-ישראלי ונותר בעילום שם אמר ל״אקסיוס״ כי הוא קרוע בין להשתתף או לא.
אם כבר הזכרנו את הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה״ב בנובמבר, לפי הסקרים בארה״ב המלחמה והסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בין המקומות האחרונים ברשימת הנושאים בחשובים למצביע האמריקאי הממוצע. רשימת הנושאים שמטרידה את האזרחית והאזרח הולכת ומתארכת - כמו שאלת הרשעתו של טראמפ, משפטו של האנטר ביידן, בנו של הנשיא המכהן ג׳ו ביידן שכרגע עומד בפני אישומים בגין הכחשת שימוש בסמים בעת רכישת נשק ב-2018 והדיבייטים הצפויים לשני המועמדים.
פרופ' גלבוע מוסיף: ״בתוך המפלגה הדמוקרטית יש שלוש קבוצות שהן נגד ישראל ונגד התמיכה של ביידן בישראל - המוסלמים, הפרוגרסיבים והצעירים. ראינו את זה בעיקר בבחירות לסנאט [2022]. אני חושב שביידן הופתע מאוד מעוצמת ההתנגדות הזאת, הקבוצות האלו למעשה אומרות לביידן שלא יצביעו עבורו לנשיאות". מבחינת האסטרטגיה לטווח הארוך, אותן קבוצות, מסביר גלבוע, רוצות להוכיח ״כי כל נשיא המעוניין לתמוך בישראל - דינו להפסיד בבחירות״.
״זה מן הסתם יזרע יותר אי שקט במפלגה הדמוקרטית מאשר במפלגה הרפובליקנית״ אמר עידו דמבין על נאום נתניהו בקונגרס. ״ג׳ו ביידן נמצא היום בנקודה בה הוא לא יכול לנצח - אם הוא קורא להפסקת אש אז מבקרים אותו משמאל שזה מעט מידי ומאוחר מידי, ומבקרים אותו מימין שצריך לתמוך בישראל כרגע. אם הוא תומך בישראל, אז משמאל מכנים אותו ׳ג׳נוסייד ג׳ו׳ ומימין טוענים שהוא עדיין ביקורתי מידי כי הוא עדיין מעוניין בהפסקת אש - הוא לא יכול לנצח. כל הדבר הזה, בהגדרה, לא משרת אותו״.
וושינגטון הבירה כולה מתכוננת לאו דווקא לנאום עצמו, אלא להפגנות הנגד שיציפו את רחובות העיר ויסחפו אחריהן מאות אלפי אנשים. יהיו אלה בעיקר צעירות וצעירים, המוכרים לנו מהפגנות הסטודנטים מאוניברסיטאות העילית שהובילו לכניסתם של כוחות משטרה לצורך פינוי מאהלי המחאה, צעד חריג ביותר בארצות הברית של אמריקה. חלק מהמחאות הובילו לבדיקה מחודשת של הקשרים בין האוניברסיטאות המדוברות לבין ישראל. ברחבי הקמפוסים שבהם פרצו הפגנות, סטודנטים קראו להפסקת אש קבועה בעזה, הפסקת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל, ניתוק הקשר לאקדמיה הישראלית או תמיכה בחברות ישראליות וחנינה לסטודנטים וחברי סגל שעלו לשימוע או פוטרו בגלל השתתפות במחאות. לפי רשויות הבריאות בעזה כ-40,000 איש נהרגו ברצועה, ביניהם נשים, ילדים ומבוגרים.
אז איך נאומו של נתניהו יכול להתקבל בקרב דעת הקהל האמריקאי?
שאלנו את מר דמבין, מומחה לפוליטיקה האמריקאית, ״אני משער שהציבור האמריקאי יתחלק ביחס לנאום הזה פחות או יותר לפי אותם קווים שאנחנו רואים היום, ואלו לאו דווקא לפי קווים מפלגתיים. כלומר - מי שתומכים בישראל לא יפסיקו לתמוך בה אחרי נתניהו, ומי שביקורתיים כלפיה לא ישנו את דעתם בזכות הנאום. אני לא צופה שהנאום הזה ישנה את דעת הקהל, אלא אם כן הוא יגיד משהו מאוד מפתיע לכאן או לכאן. בין אם זו תהיה הכרזה על הפסקת אש או ׳ניצחון מוחלט׳״. דמבין הוסיף כי העניין האחרון לא בהכרח משמעותי לאמריקאי הממוצע.
פרופ' גלבוע מסביר: ״בהסתכלות על סקרי דעת קהל, ישראל והפלסטינים זה סיפור אחד ואילו ישראל מול חמאס - זה סיפור אחר. אם מזכירים את השבעה באוקטובר זה דבר אחד, ואם מתעלמים מזה זה דבר אחר. אני מתרשם שיש כרסום בדעת הקהל: פחות אנשים תומכים בישראל מבעבר, כאשר הבעיה הכי גדולה היא הצעירים - אצלם לא רק שאין תמיכה בישראל, התמיכה היא פרו-פלסטינית ואלו האנשים שאנחנו רואים בהפגנות ובסופו של דבר בהתפרעויות״.
באותו עניין, פרופ' גלבוע מציין את התפקיד המרכזי שמשחקות הרשתות החברתיות, במיוחד הטיקטוק, מהן שואבים הצעירים את רוב הידע האקטואלי שלהם ״הם עברו את הגבול - הם השתלטו על אוניברסיטאות והשחיתו רכוש, או מאיימים על סטודנטים יהודיים. לא לאפשר לסטודנט יהודי להסתובב בקמפוס זו אלימות, או שפרופסור שמוציא סטודנט יהודי באמצע הרצאה - זו פגיעה בחופש האקדמי של הסטודנט״. האזרח האמריקאי הממוצע שואל את עצמו ׳מי משתלט עלינו?', ולמעשה הזרם הפרוגרסיבי אינו אהוד בארה״ב כפי שנראה בתחילה. פרופ' גלבוע מסכם: "אפשר לראות שלפחות לטווח הקצר, ה׳באקלאש׳ הזה פועל לטובתה של ישראל״.