מלחמת חרבות ברזל: ד"ר שי הר צבי מומחה לארצות הברית התראיין היום (ראשון) ל'מעריב' ופרש את משנתו על התקדמות המלחמה בחזית הצפונית מול ארגון הטרור חיזבאללה, ועל התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

חיזבאללה מניף דגל לבן? המסר של נסראללה לחמאס
נתניהו ידע על הפוגה המוניטרית בעזה, אבל הוא מפחד ממישהו אחר במיאמי | בן כספית

נוכח התשובה של חמאס להצעה הישראלית, מה הצעדים הבאים הצפויים מהממשל?
לטענת ד"ר הר-צבי, לא בכדי בראיית ממשל ביידן, המלחמה באזור הגיעה לצומת קבלת החלטות הרה גורל. הממשל חושש כי כישלון המגעים לעסקה להחזרת החטופים והחטופות עלול להוביל להסלמה רב-זירתית. כך, המשך המלחמה בעזה יוביל להחרפה נוספת במצוקות ההומניטאריות של האוכלוסייה.

בצפון, נוכח ההסלמה בירי מצד חיזבאללה בימים האחרונים והזיקה שנסראללה יצר בין הזירות, הממשל חושש כי ישראל תיגרר למבצע צבאי, הטומן בחובו פוטנציאל למלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה, במעורבות איראן ובעלי בריתה במרחב. כל זאת בשעה שגוברת הנפיצות גם באיו"ש, בין היתר, נוכח המצוקות הכלכליות של האוכלוסייה הפלסטינית.

תקיפת תשתית טרור של חיזבאללה במרחב חולא (צילום :דובר צה"ל)

לדברי ד"ר הר-צבי, במטרה לצמצם את הסיכונים הגלומים בהיעדר עסקה, הממשל משקיע מאמצים ניכרים כדי למנוע הסלמה. כך, המתווך הוכשטיין אמור להגיע לאזור, בניסיון נוסף לקדם הסדרה, ולו זמנית, בין ישראל לחזבאללה. במקביל, הוזמן השר גלנט לביקור נוסף בארה"ב, השני מאז פרוץ המלחמה, האמור להיערך ככה"נ עד סוף חודש, עוד לפני נאומו המתוכנן של נתניהו בקונגרס ב-24 ביולי. לצד זאת, הממשל מנסה לגבש הבנות עם מצרים וישראל, שיאפשרו לפחות את פתיחת מעבר רפיח להכנסת סיוע הומניטארי לרצועה. 

נוכח תשובת חמאס, האם הממשל הרים ידיים מהאפשרות לגיבוש עסקה?
להערכת ד"ר הר-צבי, הממשל אינו יכול לוותר על הסיכויים לעסקה, גם אם הם נראים לעת עתה נמוכים, שכן האלטרנטיבה גרועה בהרבה, וזאת כמובן לצד מחויבותו האישית של ביידן להחזרת החטופים והחטופות. סביר כי הממשל ינסה להיאחז בסוגיות בהן להערכתו ניתן לגשר על הפערים בין ישראל לחמאס. כזכור, שר החוץ בלינקן הצהיר כי "עם חלק מהערות של חמאס ניתן לעבוד, ועם חלק לא".

המשמעות היא שלתפיסת הממשל עדין לא אבדה התקווה, ולכן הוא ימשיך לפעול בשני ערוצים מקבילים, כפי שעשה בחודשים האחרונים. מצד אחד, הוא ידרוש מהמתווכות להפעיל את מנופי ההשפעה שלהן על חמאס, גם אם ההבנה כי יכולת ההשפעה על סינוואר מוגבלת ביותר. מהצד האחר, סביר כי הוא יפעיל לחצים גוברים על ראש הממשלה נתניהו לבצע התגמשויות נוספות בעמדה הישראלית. 

כיצד מערכת הבחירות משפיעה על מדיניות הממשל ?
לטענת ד"ר הר-צבי, מטבע הדברים, מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ממלאת תפקיד במערכת השיקולים של הנשיא ביידן, בייחוד נוכח הביקורת החריפה שהוא סופג מצד חוגים רחבים במפלגה הדמוקרטית על תמיכתו בישראל.

בה-בעת, הוא מחויב באופן מלא לביטחונה של מדינת ישראל, וכלשונו "לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני", כפי שהוכח מאז ה-7 באוקטובר, בתמיכה המדינית ובסיוע הצבאי והכלכלי בהיקפים חסרי תקדים שהממשל העניק לישראל. בתקופה האחרונה ניכר כי ביידן מנסה לגשר בין האילוצים הפוליטיים למחויבותו האישית לישראל, וסביר כי ככל שנתקרב למועד הבחירות, אזי מדיניותו עלולה יותר ויותר להיות מושפעת מכך. זאת, בייחוד נוכח העובדה שעבור ביידן, להתמודדות הצפויה נגד טראמפ יש חשיבות רבה לדמותה ולצביונה של ארה"ב לשנים רבות קדימה. 

מה מומלץ לרה"מ נתניהו לעשות?
לגישתו של ד"ר הר-צבי, אין עוררין כי ארה"ב מהווה עמוד תווך בביטחון ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל ורה"מ נתניהו חייב לפעול להחזרת היחסים עם ממשל ביידן למסלולם התקין, ובוודאי להימנע מצעדים העלולים להוביל לפגיעה נוספת בהם.

בנימין נתניהו בבית החולים שיבא על שחרור החטופים (צילום :לע"מ)

במסגרת זו, נתניהו צריך לוודא כי הנאום המתוכנן בקונגרס לא יהווה שידור חוזר לנאום ב-2015 בו הטיח ביקורת בנשיא אובאמה על הסכם הגרעין עם איראן, שהוביל לפגיעה קשה במערכת היחסים עם המפלגה הדמוקרטית. על כן מעשית, נתניהו צריך לאמץ את יוזמתו של ביידן ולחתור לקידום עסקה רחבה, שנראית כדרך היחידה העומדת בפני ישראל להיחלץ מהמצוקות בהן היא נמצאת ולחזור לנתיב על עוצמה אסטרטגית רב-מימדית.