ד"ר (סא"ל מיל’) עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, תוקף את התנהלות ראש הממשלה וכניעתו למדיניות שמוביל השר בצלאל סמוטריץ'. "אם סמוטריץ' לא ייבלם – הוא עלול לשנות לנצח את ישראל ולזעזע את היציבות במזרח התיכון. בכובעיו כשר האוצר ושר במשרד הביטחון הוא מוביל מהלכים הרסניים לטווח הארוך", אמר.
לדבריו, "בחסות המלחמה בעזה, סמוטריץ מקדם מלחמת אין קץ תוך מניעה הכרעת החמאס, הרחבת ההתנחלויות והאצת סיפוח הגדה המערבית, לצד הקרסת הרשות הפלסטינית דרך צעדי ענישה כלכליים. סמוטריץ לא רואה במלחמה משבר לאומי – בין היתר עבור כלכלת ישראל, שעליה הוא אמון – אלא דווקא מקפצה, הזדמנות היסטורית למימוש חזונו הדתי-משיחי: אפרטהייד, טרנספר וטיהור אתני, תוך כדי מלחמה נצחית ועקובה מדם".
בצל שדרוג מעמדה באו"ם: הצעדים שישראל בוחנת נגד הרשות הפלסטינית
אושר בטרומית: כספים שיועדו כמשכורת למחבלים יועברו לנפגעי טרור
מה המשמעות של צעדי הענישה נגד הרשות הפלסטינית שהממשלה מקדמת?
"המשמעות היא מיטוט הרשות הפלסטינית. הממשלה פועלת בשורה של מישורים נגד הרשות, במטרה ברורה להביא למיטוטה: החרמת כספי המיסים של הרשות בהיקף של מאות מיליונים, בניית התנחלויות חדשות והאצת תהליכי סיפוח ביו"ש, ועכשיו גם הצעה לפעולות ישירות נגד בכירי הרשות לרבות מעצר, גירוש ומניעת ויזה. ראשי מערכת הביטחון קובעים מפורשות שזה יביא לכאוס בשטחים, יחזק את הטרור ויעזור לאיראן להתבסס בגדה המערבית. רק השבוע ממשלת נורבגיה קבעה שהרשות עלולה להתמוטט כבר בקיץ הקרוב".
למה הממשלה מעוניינת למוטט את הרשות הפלסטינית?
"הכוח המניע מאחורי המהלך הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. באופן מעשי, הממשלה החלה לקדם את התוכנית שלו. סמוטריץ' ולא נתניהו הוא כרגע הגורם המשפיע ביותר על עיצוב המדיניות הביטחונית של ישראל, וזה מסוכן מאוד. אין אף גורם – אולי חוץ משר הביטחון גלנט – שמתנגד או בולם את סמוטריץ' בדרכו לחסל את הרשות הפלסטינית. נתניהו כמובן יודע מה המשמעות של מיטוט הרשות אבל זה לא מעניין אותו. הוא רואה רק את שרידותו הפוליטית, והמטרה הזאת מקדשת את כל האמצעים".
אם כך, למה סמוטריץ' פוגע ברשות הפלסטינית?
"סמוטריץ' נתלה עכשיו במלחמה בעזה, אבל למעשה אין כל קשר. אבו מאזן והרשות הפלסטינית התנערו מחמאס, מטבח 7 באוקטובר ומהמלחמה בכלל, והם פועלים למנוע הסלמה ולהשיג יציבות. המלחמה היא תירוץ, מקפצה עבור סמוטריץ', שכבר שנים רבות מעוניין למוטט את הרשות הפלסטינית. טריגר נוסף הוא המהלכים הדיפלומטיים של הרשות הפלסטינית להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית. סמוטריץ' חושש מאוד שתקום בקרוב מדינה פלסטינית. הוא אמר בחודש שעבר ש"סכנת המדינה הפלסטינית מוחשית כפי שלא הייתה במשך שנים", והוא מתכוון לזה. לכן הוא עושה הכל כדי למנוע את זה – גם אם זה אומר להצית את יהודה ושומרון באלימות וטרור ולהביא את איראן לכאן.
"סמוטריץ' עדיין נאמן לאמירתו כי 'הרשות הפלסטינית היא נטל וחמאס הוא נכס'. למעשה, הוא פועל כעת בשלושה מאמצים שמתיישבים בדיוק עם הגישה הזאת: המשך המלחמה ללא סוף ומבלי להכריע את חמאס, מיטוט הרשות דרך צעדי ענישה שונים, והתפשטות ההתנחלויות ומהלכי סיפוח דה-פקטו מואצים.
"מי שרוצה להבין את התוכנית האמיתית של סמוטריץ' מוזמן לקרוא את 'תוכנית ההכרעה', המסמך המזעזע שהוא כתב ב-2017. סמוטריץ' מדבר שם על 'הכרעה התיישבותית' ו'הכרעה צבאית'. הכרעה התיישבותית זה להציף את השטחים במאות אלפי מתנחלים ולקבוע שבין הנהר לים תהיה רק מדינה אחת ויהודית; והכרעה צבאית זה מה שיעשו לפלסטינים שלא יקבלו את התוכנית. במילים פשוטות: אפרטהייד, טרנספר וטיהור אתני. זה חזון דתי-משיחי מסוכן שעלול להחריב את מדינת ישראל. בין זה לבין ביטחון אין דבר וחצי דבר".
מה השתנה בתקופה האחרונה?
"לאורך כל הכהונה שלו כשר האוצר ושר במשרד הביטחון, וביתר שאת בחודשים האחרונים בחסות המלחמה, סמוטריץ' הגביר את המאמצים שלו. צעדי הענישה הכלכלית נעשו יותר קשים, והסנקציות האישיות נגד בכירי הרשות דומות לסנקציות כלפי גורמי טרור. זה חסר תקדים. ההבדל הוא גם שעכשיו גם אין מי שיבלום את סמוטריץ'. הגישה המשיחית וההרסנית שלו הפכה בפועל למדיניות הממשלה. הכאוס של המלחמה, ערפל הקרב, מאפשר לו לעשות את מה שהיה לו הרבה יותר קשה לבצע בתקופת רגיעה. נתניהו, מצדו, לא מקדם שום אסטרטגיה נגדית ולא בולם את סמוטריץ'. התוצאה היא שהממשלה מקדמת דה-פקטו את תוכנית ההכרעה של סמוטריץ'. זה דבר מסוכן בצורה בלתי רגילה".