בצל המתיחות הפוליטית סביב חוקי הגיוס והרבנים, יצאנו לשיחה עם ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק "חופשי בארצנו", אחד הקולות הבולטים במחאה נגד הממשלה. שוורץ, הרואה במשבר הזדמנות לשינוי עמוק, קורא לפירוק הקואליציה ולחזרה לקלפי כצעד הכרחי בדרך לתיקון פני החברה והפוליטיקה בישראל.
המשבר הפוליטי סביב חוקי הגיוס והרבנים מעמיק. האם אתם רואים בזה הזדמנות לפירוק הממשלה?
"אנחנו רואים במשבר הזה לא רק הזדמנות, אלא הכרח מוסרי אמיתי. חוק הגיוס וחוק הרבנים הם שני צדדים של אותו מטבע - העדפת אינטרסים פוליטיים צרים על פני טובת הכלל. בזמן שהמדינה זועקת לכוח אדם צבאי נוכח האתגרים הביטחוניים, הממשלה מקדמת חוק שמעניק פטור גורף לאוכלוסייה שלמה משירות".
"המלחמה לא תיפסק לעולם": אמה של לירי אלבג במסר לחברי הממשלה
בארה"ב מעריכים: מספר החטופים החיים - נמוך בהרבה ממה שסברו בישראל
במקביל, היא מנסה להעביר חוק שייתן לה שליטה על מינוי רבנים, במטרה לייצר עוד ג'ובים למקורבים בתקופה בה המערכות הציבוריות החיוניות קורסות. זו התנהלות חסרת אחריות שפוגעת אנושות בלכידות הלאומית, בצביון המדינה ובאמון הציבור בהנהגה. לכן כן, אנחנו קוראים לפירוק הקואליציה, להחזרת המנדט לבוחר ובכך לאמון חוזר בהנהגה חדשה, הגונה, מחויבת לאזרחים ולא לשלטונה ובעיקר מלכדת ולא מפלגת".
אתם מובילים את שבוע ההתנגדות, מאבק ציבורי נגד הממשלה, מה החזון שלכם? מה אתם שואפים להשיג?
"אנחנו במטה 'חופשי בארצנו' דורשים בראש ובראשונה החזרת המנדט לעם. הממשלה הנוכחית איבדה כל זכות מוסרית וערכית לכהן לאחר הכישלונות החמורים שלה, החל מהטראומה הלאומית של אירועי השביעי באוקטובר ועד ההזנחה המתמשכת של אזרחי ישראל. אנחנו רוצים ללכת לבחירות ולאפשר לציבור לבחור הנהגה חדשה, הנהגה שמחויבת לעם, שמניחה את טובת המדינה לפני הג'ובים הפוליטיים הצרים שלה. צריך להבין, אנחנו לא מפיקים הנאה במהלכים הללו, אלא, מובילים אותם מכורח המציאות ואטימות הממשלה ומתחושת שליחות ומחויבות גדולה לעם ישראל. תחושה הכמעט זהה בדחיפותה לזו שחשתי במילואים. שני המעשים נועדו לשמור על הבית שלנו".
אתה מזכיר את אירועי השביעי באוקטובר. איך המשבר הביטחוני והלאומי הזה משתלב עם המאבק שלכם נגד תופעת ההשתמטות של תלמידי הישיבות משירות צבאי?
"אתה יודע, המשבר עם החרדים סביב הגיוס הוא עבורי לא רק עניין ציבורי, אלא גם אישי מאוד. מאז אירועי השביעי באוקטובר, אני עצמי עשיתי באזור 160 ימי מילואים. הייתי שם בשטח, ראיתי את הקושי, את ההקרבה, את המחיר הכבד שאנחנו משלמים כדי לשמור על הבית. ואז אני מסתכל על ההתנהלות של הממשלה מולנו, ואני פשוט לא מאמין.
בזמן שאנחנו מתדפקים על דלתות הצבא כדי לתרום ולסייע, בזמן שמשפחות שכולות ועם שלם יחד איתן, בוכות על מאות הנופלים, בזמן שבמנהרות החמאס מחכים לנו למעלה ממאה חטופים - הממשלה עסוקה בלתת פריבילגיות למגזר שלם, לפטור אותו מחובת השירות הבסיסית הזו. בעבר זה היה בעיקר עניין ערכי ומוסרי, שוויון זה ערך יסוד בדמוקרטיה. היום זה גם עניין מעשי קריטי, חסרים על פי הצבא 15 גדודים לוחמים לפחות, ויש עוד אתגרים עצומים על הפרק (חיזבאללה, איראן ועוד)".
בעיניי הנושא הזה הוא סממן אחד מיני רבים לאובדן דרך מוסרית. המשבר עם החרדים סביב נושא הגיוס, הוא סמל מובהק לכל מה שמעוות במדינה - בזמן שלוחמים ואזרחים שילמו בדמם ובחירותם, הממשלה בוחרת לקדם חקיקה שמעניקה פטור גורף לאוכלוסייה שלמה. אין לזה שום הצדקה מוסרית, בטח לא אחרי השביעי באוקטובר. זה נושא שלא נתפשר עליו בשום אופן. שוויון בנטל הוא ערך יסוד שאי אפשר לזנוח אותו בשום נסיבות".
דיברת על הזנחת האזרחים. מה עם המצב הבלתי נסבל של למעלה ממאה אלף עקורים מהצפון שעדיין לא חזרו לבתיהם?
"זו עוד אחת מהדוגמאות המטרידות. בזמן שאני יצאתי למילואים ב7.10, הארגון שלי חופשי בארצנו יחד עם שותפים רבים, הקימו חמ"ל אזרחי לטפל בכל צרכי האזרחים. בזמן שהתשתיות הממשלתיות לא תפקדו. הממשלה לא היתה באירוע, זה לא קרה בואקום.
כאשר אתה שנים מרעיב מערכות, עסוק במינוי מקורבים ולא מקצוענים ומתעסק באינטרסים הצרים שלך, אז ברגע האמת המערכות כושלות. מזל שהחברה האזרחית היתה שם לכפות אך לא די בכך. הממשלה חייבת לקחת אחריות על כל העקורים, לייצר תוכנית ברורה ומשמעותית לצפון. ובזמן הזה גם עכשיו על פי העיתונאים רוה"מ מעכב את מינוי פרויקטור הצפון בגלל שיקולים פוליטיים צרים".
אתם באמת חושבים שההפגנות ברחובות יובילו בסופו של דבר לבחירות ולמהפך פוליטי?
"בהחלט. כפי שראינו בשבועות האחרונים, היקף המחאה רק הולך וגדל. במוצ"ש האחרון התכנסו למעלה מ-160,000 מפגינים ברחוב קפלן בתל אביב ועוד עשרות אלפים בכל רחבי הארץ. זה כבר לא מאבק שולי או חלקי. יותר ויותר אזרחים מבינים שככה אי אפשר להמשיך. הכעס והתסכול וגם התקווה לשינוי מניעים המונים לצאת לרחובות ולדרוש את הדין עם הממשלה. אני מאמין שבסופו של דבר, הלחץ הציבורי יחייב את המערכת הפוליטית לזוז הצידה ולתת לעם לקבוע מי ינהיג אותו הלאה. ומעבר לכך, זה הכלי היחידי שלנו כאזרחים דמוקרטים לפעול בו".
ולסיום, מה התחושה שלך לקראת העתיד? האם אתה אופטימי שבאמת נראה כאן תפנית?
"אני בהחלט אופטימי. דווקא המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס וחוסר היציבות של הקואליציה בגללו, הם בעיניי סימן חשוב. הרי זה מראה שיש דברים שהציבור לא מוכן להבליג עליהם. זה מחזק אצלי את האמונה שבקרוב המנדט יחזור לעם וכולנו יחד נבחר בהנהגה טובה יותר, כזו שבאמת שמה את הציבור בראש מעייניה ולא את הכיסא שלה. השסע העמוק הזה בין הממשלה לבין רצון העם, הוא הזדמנות אמיתית לתיקון. זה ייקח זמן, אך בתבונה ונחישות ישראל תדע לקום, להשתקם ולהתחזק".