מלחמת חרבות ברזל: אילן גאל דור, מנכ"ל ארגון גשר הפועל למעלה מ-50 שנה לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים התראיין ל'מעריב', והתייחס לסערה בציבור הרחב ובמגזר החרדי סביב סוגיית חוק הגיוס אשר צפוי לפטור משירות את מרבית בני המגזר החרדי בעת מלחמה, וכן סביב חוק הרבנים אשר יצר השבוע סערה פוליטית גדולה אשר איימה, ועודנה מאיימת, לפרק את הממשלה.
טילים, כטב"מים ואז "המנה העיקרית": כך נערך חיזבאללה להכרזת מלחמה על לבנון
חוזרים למקורות: הצעד הדרמטי של השב"כ לאחר הטבח בעוטף
השבוע המדינה סערה סביב חוק הרבנים. מה דעתך על חוק הרבנים ואיך הוא השפיע על הציבור החרדי?
המדינה והזירה הפוליטית בהחלט סערו בשל החוק, אולם את מרביתו של הציבור החרדי "חוק הרבנים" כלל לא מעניין. חוק הרבנים הוא חוק פוליטי לחלוטין. האמירה כי הוא חוק לסידור ג'ובים היא אמיתית ונכונה. מדובר בחוק שתכליתו במאבק כוח, על הסמכות למנות רבנים, והוא צפוי היה לתת הרבה יותר כוח למשרד הדתות אשר נמצא בידי ש"ס. החוק הזה לא עבר ולא יעבור גם בעתיד, גם בשל התנגדותם החריפה של ראשי הרשויות שמבינים כי מדובר במאבקי כוח פוליטיים ולא בחוק בעל משמעות עבור תפעול וניהול העיר.
אז מה כן מעניין ומעסיק את הציבור החרדי בימים אלה?
אם סביב חוק הרבנים המגזר החרדי לא געש, חוק הגיוס מאוד מעסיק ומסעיר את הציבור החרדי. הציבור החרדי רואה את סוגיית הגיוס כסוגייה בינארית – או שלומדים תורה או שהולכים לצבא. בעיניהם לא ניתן לשלב בין השניים. המיינסטרים החרדי רואה חשיבות עליונה בלימוד התורה, כך יוצא שהגיוס לצה"ל בבסיסו בא לבטל את לימוד התורה. על כן, מבחינת הציבור החרדי כל דבר שיסכן את לימוד התורה ואורח החיים החרדי יתקל בהתנגדות ובמאבק חריף.
מה יכול לשנות את התמונה לדעתך?
בשנים האחרונות הציבור החרדי התחיל להבין כי בכדי להתקיים בכבוד מינימאלי ולפרנס את הבית, הם חייבים לצאת לעבוד. אנחנו נמצאים בעידן בו כדי להביא פרנסה ראויה הביתה אתה חייב מקצוע ובכדי לרכוש מקצוע אתה חייב לימודי בסיס במתמטיקה, באנגלית , במחשבים ובתחומים נוספים. כל זה משנה את היסודות וההרגלים עליהם נבנה המגזר החרדי.
יש היום טרנד גדול במגזר, שמחזק ותומך ביציאת חרדים לעבודה. כיום אחוזים ניכרים, ודאי בקרב נשים (80 אחוז), אך גם בגברים (כ-50 אחוז) שעובדים ורוצים עבודה איכותנית עם שכר יפה. בצורה זו מתפתחת קבוצה גדולה של חרדים שדרך שוק תעסוקה עוברים תהליך של ישראליזציה, אשר כחלק מתקדם של אותו תהליך יוביל חרדים לרצות להשתלב גם בנושא השותפות בנטל.
בנושא זה המחוקק בעיני דווקא שגה כאשר מנע מהציבור החרדי לצאת לעבוד על גיל 26, אני מאמין שנכון היה לייצר "משפך הפוך" דרכו החרדים היו קודם כל משתלבים בשוק העבודה ולאחר מכן אט אט היו הולכים ומשתתפים גם בנשיאה בנטל.
איך יסתיים המשבר הזה?
בראש ובראש אני צופה כי השינוי יבוא מלמטה. יש כיום יותר ויותר חרדים שמרגישים שהם חלק מהחברה הישראלית, ועבור חרדים שכאלה, לא להיות חלק מהמאמץ הישראלי בעת המלחמה גורם להם לאי נוחות. חשוב לציין כי מדובר על ציבור חרדי שאינו נמנה על לומדי התורה מבוקר עד ליל, אשר באמת מרגישים ומאמינים שהם מגנים על עם ישראל.
בנוסף, המדינה והצבא צריכים לפתח מסלולים בהם הכניסה של חרדים לשירות תהיה מותאמת יותר. ארגונים חברתיים קיימים יכולים להפוך למוסדות שירות לאומי עבור המגזר החרדי – מקומות כמו משטרה , זק"א מכבי אש, בתי חולים ועוד יכולים להפוך למקום שירות מוסדר וקבוע עבור הציבור החרדי וכך למצוא מודל יעיל ומתאים לגייס החרדים שיסייע מאוד לאותם מוסדות וארגונים.