ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס פרסמה הבוקר (שני) מסקנות ביניים והודיעה על משלוח אזהרות לגורמים שונים העלולים להיפגע ממסקנותיה העתידיות, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון וראש המוסד לשעבר יוסי כהן. כל המשמעויות והפרטים:
מה בודקת הוועדה?
הוועדה בודקת רכישה של ספינות "סער", שהיו אמורות להגן על אסדות הגז, ועברו שינוי ייעוד לאחר מכן. קידום רכש הצוללות הוגדר על ידי הועדה ככזה ש"גרם הפסד כלכלי למדינת ישראל שנאמד במיליוני שקלים". בנוסף בודקת הוועדה ניסיון על ידי ראש הממשלה נתניהו לקדם, באמצעות המל"ל, רכש ספינות נגד צוללות, שנבלם על ידי צה"ל ומשרד הביטחון, וכן ניסיון להפריט את מספנות חיל הים והסכמה למכירת צוללות למצרים, שטופלה באופן "לא מסודר ולא מאורגן".
הרמטכ"ל האמריקאי במסר חריג: "לא נוכל לתמוך בישראל כמו שעשינו בעבר"
חוקרים חושדים: כך מרגלת רוסיה אחר הצוללת החדשנית של ישראל | דיווח
הוועדה הודיעה כי בשלב זה "עולה כי בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
מי קיבל אזהרות, ועל מה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל אזהרה מפני שהוא עלול לעמוד בפני השלכות במידה והוועדה תגיע למסקנה כי הוא קיבל החלטות הרות גורל בסוגיות של ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור, ובכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של המדינה. בנוסף, ייתכן והוועדה תגיע למסקנה כי הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה. עוד נכתב בהודעת הוועדה כי ייתכן ונתניהו הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון, בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
שר הביטחון לשעבר, בוגי יעלון, הוזהר כי הוועדה עלולה להגיע למסקנה כי הוא פעל בניגוד להחלטות ממשלה בנוגע לרכישת ספינות המגן. וכן, בין היתר, כי הצהיר בפני בג"ץ כי החזקת צוללת שישית מהווה פגיעה בביטחון המדינה, וכי ההחלטה לרכשה התקבלה ללא צורך. כאשר בזמן שהיה בממשלה, יעלון דווקא תמך ברכש הצוללת.
ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, הוזהר מפני שהוועדה עלולה להגיע למסקנה כי התנהלותו בתור ראש המל"ל במסגרת פרשת הצוללות הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך, לעמדת הוועדה, כהן סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל.
בנוסף לכך קיבלו אזהרות מפקד חיל הים לשעבר, רם רוטנברג, ובכיר לשעבר במל"ל, אבנר שמחוני.
מה משמעות האזהרות?
בשלב זה הוועדה מתקדמת לקראת גיבוש מסקנות, אך אלה עדיין לא התוצאות הסופיות. המוזהרים צריכים להודיע האם הם מעוניינים למנות לעצמם עורך דין ולהתייצב בפני הוועדה בכדי להגן על עצמם מפני מסקנותיה. המוזהרים יכולים להביא לוועדה ראיות לטובתם, וכן עומדת לזכותם האפשרות לקבל את כל חומר הראיות בו מחזיקה הוועדה.
מה יכולות להיות השלכות האזהרה ומה הלאה?
ההשלכות של האזהרות אינן מידיות. הבעיה העיקרית בהן היא כי הן מצביעות על כיוון המסקנות העתידיות של הוועדה, וייתכן מאוד כי במידה והמוזהרים לא יצליחו לשכנע אחרת - אלה יהיו מסקנותיה הסופיות.
סביר להניח שהמוזהרים לא ישלימו עם האזהרות. למשל, לגבי נתניהו, הוועדה סבורה כעת כי התנהלותו "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". אלו תיאורים שסביר שנתניהו לא יקבל על עצמו.
כעת, הוועדה ממתינה להחלטת המוזהרים. אלה ככל הנראה יחליטו לנסות ולהגן על עצמם. לאחר שמיעת עדותם, הוועדה תתקדם לקראת דו"ח מסכם בה יוצגו מסקנותיה הסופיות.
יש לציין כי מסקנות הוועדה שיפורסמו בדו"ח, הן בעיקר בעלות השלכות ציבוריות. ייתכן ותהיה פתיחה בחקירה פלילית במידה והדו"ח יגיע למסקנות כי אחד המוזהרים עבר עבידה פלילית, אך יש לזכור כי החוק קובע במפורש: "דין וחשבון של ועדת חקירה לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי", בין אם פלילי או אזרחי.