אחרי התדרוכים החרישים שהגיעו מהליכוד, לפיהם כרת ברית עם שר הביטחון יואב גלנט ועם האופוזיציה, בסביבתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין מדגישים כי הם לא מתרשמים מהמתקפות האנונימיות, ומעבירים מסר כי "לא מעניין אותו לא פירוק ולא חיזוק הקואליציה, אלא ובעיקר צורכי צה"ל ואיך הצבא יקלוט את המתגייסים החרדים".

אמש התייחס אדלשטיין לפסיקת בג"ץ בנושא חוק הגיוס. "אני מבין שמבחינת כמה אנשים המצב כעת הוא אידיאלי", אמר בדיון על קידום חוק גיוס חדש. "בג"ץ פסק שעכשיו כולם חייבים להתגייס. שוויון מלא. אגב, לא רק בבני ברק, אלא גם באום אל פחם. מכיוון שאני יודע שפסיקת בג"ץ לא תביא אפילו מתגייס אחד - אני אמשיך את דיוני הוועדה בדרך לחוק נכון, מוסכם והיסטורי. או שהחוק יאושר בהסכמה רחבה או שהחוק לא יעבור בכלל".

בבית הלבן מודים: אכן חלה האטה במשלוחי הנשק וזו הסיבה
מבעבע חלקית: הרחוב החרדי יחרוץ את גורלה של הממשלה

בג"ץ קבע אתמול פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא. זאת, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי.

הדיון בבג''ץ הגיוס (צילום: פול עמית שאבי)
הדיון בבג''ץ הגיוס (צילום: פול עמית שאבי)

כפי שהשופטים הבהירו שוב ושוב לעותרים ולנציגי הממשלה וליועמ"שית, העתירות המדוברות לא עוסקות בחוק הגיוס החדש, שמקודם בימים אלה בכנסת לאחר שהממשלה החליטה להחיל עליו את דין הרציפות, אלא באי גיוסם המיידי של החרדים ושמירת הסטטוס קוו בנושא לאחר שפגע חוק הגיוס הקודם ובטרם הוסדר העניין בצורה חוקית מחדש. כל עוד לא קיימת חקיקה המסדירה את גיוסם או אי-גיוסם - הממשלה אמורה הייתה לפעול לגיוס המיידי של אוכלוסייה זו ולהפסיק לממן את מוסדותיה.