רוב גדול של השיח הציבורי הרחב שעוררה השבוע פסיקת בג"ץ בעניין גיוס חרדים הביע תמיכה בהחלטת השופטים ובקידום מיידי של גיוס בני ישיבות במגזר החרדי. כך עולה ממחקר מיוחד שערכה חזרת המודיעין העסקי "באזילה" עבור מעריב.
הנתונים נאספו במהלך השבוע לאחר הפסיקה של בג"ץ, שקבע פה אחד 9:0 כי יש לפעול מיד לקידום גיוס חרדים. מהתמונה שעלתה שיקללו מומחי באזילה את "מדד האהדה", שמנטר את כלל הסנטימנט הציבורי השלט בשיח אודות פוליטיקאים וסוגיות באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. המדד בנוי לפי סולם: ציון אפס מייצג שיח מאוזן באופן מוחלט; פלוס 10 שיח חיובי באופן מוחלט; ומינוס 10 שיח שלילי באופן מוחלט.
שיקלי מפציר בצעירים החרדים להתגייס: "אין סיבה שתטיילו בסבבה עם שידוכים בבתי-מלון"
צל"ש או טר"ש: החלטה אחת עלולה לגרום לחרדים לשבור את הכלים
התוצאה שהתקבלה הייתה מובהקת וחד-משמעית: 84% מהשיח שנדגם הוגדר כ"חיובי", כלומר כתומך באופן ברור בפסיקת בג"ץ. כתוצאה מכך, מומחי החברה שיקללו את התוצאות לציון של פלוס 9.2 – המבטא שיח ער וחיובי באופן כמעט מוחלט. זאת ועוד: במהלך הניתוח לא נמצאו שיחות בעלות סנטימנט שלילי מובהק. כלומר, גם הביקורת שהושמעה על גיוס חרדים נמצאה רק בשיחות שהתאפיינו בסנטימנט מאוזן.
ככלל, החלטת בג"צ בנוגע לגיוס חרדים לצבא והקצבאות לתלמידי הישיבות עוררה בתקופה הנבדקת שיח נרחב, שהתאפיין בשיעור עצום של אינטראקציות – 45 אלף – ומספר תגובות גבוה מאוד: 35 בממוצע. הגולשים התייחסו בעיקר לסוגייה האם יש לגייס חרדים לצבא. ציון הסנטימנט הגבוה מעיד על כך שהרוב המכריע של הגולשים בעד גיוס תלמידי ישיבות. המחקר העלה כי חלקם בעד גיוס חרדים בכל מחיר ואילו חלקם בעד התניית הגיוס במתן תקציבים (קרי: אי גיוס משמעו שלילת מימון ו/או זכויות).
השיח החיובי – התומך בפסיקת בג"ץ – התאפיין כמובן בקריאות כלליות בעד גיוס חרדים על רקע הצורך של צה"ל בחיילים ושוויון בנטל; בשבחים ליועצת המשפטית לממשלה; טענות לפיהן ראש הממשלה נתניהו דואג רק להישרדותו הפוליטית גם בהקשר גיוס חרדים; ביקורת על ההנהגה החרדית וטענות כי הם מונעים מכסף ולא מאידאולוגיה.
מנגד, השיח השלילי היה מתון ומסויג בהרבה. הוא הורכב מתמהיל של ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וכן על בג"צ כמוסד. עם זאת, חשוב לציין כי הביקורות הנ"ל הופנו למעשה לגוף או לגורם שמקבל את ההחלטה בעניין גיוס תלמידי הישיבות, ללא כל התייחסות עניינית האם ההחלטה הזו נכונה או מוצדקת. נרטיבים שליליים נוספים שבלטו בשיח היו ביקורת על אי גיוס ערבים לצבא, טענות כי "במחנה השמאל יש משתמטים" וכן ביקורת על הצבא עצמו שאינו מסוגל בפועל לקלוט חרדים לשורותיו.
לילך קינן, מנכ״לית באזילה, הוסיפה והדגישה שיש מקום לתת התייחסות לטיעונים נגד הגיוס, שכן הטיעונים הללו מתייחסים בשורשם לצעדים כלפי אי-שירות בצעד גם על רקע שאינו אמוני.
חברת באזילה מנטרת באמצעות כלים מתקדמים את השיח ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט המרכזיים בישראל. ניתוח נתוני השיח עשוי להצביע על שינויי עמדות בציבור בשלב מוקדם, ייתכן לפני שהן מקבלות ביטוי באמצעים נוספים דוגמת מחקרי שאלה מסורתיים וסקרים מבוססי שאלון.