סן-דני היא עיר הולדתו של מנהיג הימין הקיצוני ז'ורדן ברדלה והתגלמות כל התנגדויותיו בצרפת המודרנית. הפרבר הפריזאי הוא אחד המאוכלסים ביותר במדינה, בו אחד מכל שלושה תושבים - הוא מהגר.
הנשק שובר השוויון של ישראל נחשף? "יש לנו יכולות" | האזינו
לקראת מלחמה בצפון, נחשפה החולשה של צה"ל
סוחר גבינות צרפתי מסורתי שכן לקצב חלאל [ההכשר המוסלמית]; מוכר אלקטרוניקה יושב לצד מוכר בגדים מוסלמיים מסורתיים; נשים מקומיות עוטות חיג'אב מעיינות בדוכנים; ועובדי משרד צעירים מהמרכז, שעברו לפרברים כי המחייה זולה יותר, נהנים מבתי קפה בוטיקיים.
עבור ברדלה, שקיים סיכוי כי יהפוך לראש ממשלה מטעם מפלגת הימין הקיצוני ״האיחוד הלאומי״ שמתנגדת למדיניות הגירה חופשית, עיר הולדתו לא מייצגת את כל מה שהוא מאמין בו. ברדלה, שגדל בסן-דני, סיפר שחוויות ילדותו הן שדחפו אותו לפוליטיקה. "חוויתי עד לשד עצמותיי את התחושה של להפוך לזר בארצך שלך.
חוויתי את האיסלאמיזציה של השכונה שלי" אמר מוקדם יותר החודש. בבוקר לוהט אחד, ימים ספורים לפני בחירות הבזק ההיסטוריות בצרפת, השוק המרכזי של סן-דני רחש פעילים פוליטיים כל אחד תומך במועמדיו, כל המפלגות הצטרפו למאבק חוץ מאחת: "האיחוד הלאומי" (RN).
"העיר מושכת את ידיה מתמיכה ב׳איחוד הלאומי׳" אמר לואי-אוקסיל מאיר, המתמודד מטעם מפלגת הרפובליקנים השמרנית לכלי התקשורת ״פוליטיקו״. "המועמד המקומי של ה-RN לא יכול לתלות כרזות עם פניו מחשש לנקמה, אני עצמי נתקלתי באגרסיביות מסוימת כשאנשים רואים את הצבע הכחול בעלונים שלי ומקשרים אותי עם מפלגת ׳האיחוד הלאומי׳״.
בעוד המפלגה מובילה בסקרים ברחבי המדינה, סן-דני היא עולם אחר. אלא אם כן יהיה מהפך, המחוז האלקטורלי של סן-דני יישאר בצד השמאלי של הספקטרום הפוליטי. חבר המפלגה הקומוניסטית סטפן פו נתמך על ידי ברית שמאל רחבה הכוללת את מפלגתו, תנועת "צרפת הבלתי כפופה" של השמאל הרדיקלי של ז'אן-לוק מלנשון, הסוציאליסטים והירוקים.
לפני שנתיים, קואליציה זו עזרה לו להיבחר מחדש עם כמעט 80 אחוז מהקולות בסיבוב שני נגד מועמד שתמך בנשיא המרכז עמנואל מקרון. "מתגברת החרדה מהאפשרות של ניצחון מפלגת ׳האיחוד הלאומי׳״, אמרה קדיה חריז, מורה בתיכון ממוצא אלג'יראי בסן-דני, שמשפחתה חיה בצרפת כבר שלושה דורות לפוליטיקו.
התסכול מהפוליטיקאים חורג מעבר לימין הקיצוני ולמדיניותו כלפי מוסלמים, הכוללת תוכניות לאסור בסופו של דבר את לבישת החיג'אב במקומות ציבוריים. תושבים רבים בסן-דני אמרו שנפגעו מכמה חוקים מרכזיים שעברו תחת נשיאותו של מקרון, כולל חוק למאבק ב"בדלנות אסלאמית" שמבקרים טענו שהוא מתייג מיעוטים, וההחלטה לאסור על עבאיות, שמלות ארוכות שנלבשות על ידי חלק מהנשים המוסלמיות, בבתי ספר.
"כשמסתכלים על החוקים שעברו, האיום בניצחון RN אינו יעיל כל כך כי כבר מרגיש שהגיוון שאנו מעריכים באזור שלנו נמצא תחת מתקפה" אמרה חריז. "לפעמים מצאתי את עצמי חושבת: 'אולי הם צריכים לנצח כדי שהכל סוף סוף יתפוצץ.' אבל ככל שהניצחון שלהם מתקרב, חזרתי בי מזה."
המבקרים הקולניים ביותר של האמצעים שננקטו תחת מקרון הגיעו מתנועת "צרפת הבלתי כפופה" (LFI) של מלנשון, שדיברה שוב ושוב נגד מה שנתפס כמדיניות איסלאמופובית. עמדה זו עשויה להשתלם: כ-62 אחוז מהבוחרים המוסלמים בחרו במועמדי "צרפת הבלתי כפופה" בבחירות האירופיות בתחילת יוני, על פי סקר IFOP. בסן-דני, LFI השיגה מעל 50 אחוז בהצבעה, לעומת פחות מ-10 אחוז ברמה הארצית.
"ההגנה על החילוניות [המודל הצרפתי של חילוניות] הייתה לא יעילה כי האנשים האחראים לא חיים באזורים כמו סן-דני ולא מתקשרים עם מוסלמים על בסיס יומיומי" אמר המועמד השמרני מאיר. "יש לך גם אנשים כמו 'צרפת הבלתי כפופה' שמזינים מנטליות של קורבנות, מה שלא אומר שאין איסלאמופוביה, אבל יש לך פוליטיקאים שמלבים את אש המחלוקת כדי לזכות בקולות".
"הדרך הטובה ביותר לפשיסטים למנוע מאבק מעמדות היא להסיט אותו לגזענות, למאבק נגד מוסלמים... זו הסיבה שאנחנו לא יכולים להתקדם בלי להוביל את המאבק נגד גזענות," כתב מלנשון בפוסט ב-X בשנת 2022. אחרים בשמאל לא נקטו באותה גישה, וניתן לראות את ההבדל בעמדותיהם לגבי חוק "נגד בדלנות".
החוק מכיל כלים משפטיים להרחבת עקרון החילוניות הצרפתי, האוסר על עובדי ציבור ללבוש סמלים דתיים בולטים כמו הכיסוי הראש המוסלמי, והכניס פיקוח מחמיר יותר על תרומות זרות לארגונים דתיים. מקרון הציע את החקיקה ב-2020 כאשר צרפת התאוששה משורה של מתקפות של קבוצות אסלאמיות.
בעוד שכל קבוצת "צרפת הבלתי כפופה" של מלנשון הצביעה נגד החוק "נגד בדלנות", רוב חברי הפרלמנט הקומוניסטים, כולל חבר הפרלמנט של סן-דני פו, נמנעו. בהתחשב במחלוקות בתוך השמאל בנושא זה ובנושאים אחרים, פו יתמודד עם אתגר משמאל בבחירות ב-30 ביוני שיובל על ידי אנאס קזיב, עובד רכבת בן 37 ודובר תנועת "המהפכה המתמדת" הטרוצקיסטית.
השפעתו של קזיב היא חזקה מאי פעם בעיר סן-דני, שם עלונים מחולקים ומראים כי המאבק של קזיב נגד מדיניותו של מקרון ונגד הימין הקיצוני לא יכול להתנהל בברית עם המפלגה הסוציאליסטית המתונה והירוקים. במקום זאת, התנועה התחייבה להילחם "בכל החוקים הגזעניים והאיסלאמופוביים." בשיחות עם בוחרים, קזיב הדגיש את הימנעותו של פו בהצבעה על החוק "נגד בדלנות".
"פוליטיקאים מהימין ישירים לגבי ההתנגדות שלהם לשחורים ולערבים, פוליטיקאים מהשמאל מבטיחים להגן עלינו, ואז הם נכנסים ואומרים 'אוה אבל אני לא בטוח מה לחשוב על כיסויי ראש, על זה או על זה'," הוא טען מול כתב העיתון ״פוליטיקו״. קזיב גדל בסרסל, פרבר עני אחר של פריז עם קהילת מהגרים גדולה, לאחר שהוריו עברו לצרפת ממרוקו. הפעיל השמאלני הקיצוני בנה את מועמדותו על בסיס הניסיון שלו בקשיים הכלכליים ובאפליה שחווה אוכלוסיית סן-דני.
בבית קפה באחד הרחובות הראשיים של העיר, אדם שאמר כי היגר ממדינה אפריקאית ורצה להישאר בעילום שם, שיבח את ״אומץ ליבו״ של קזיב ואת רצונו "להגן על האינטרסים של תושבי סן-דני." תוך שאזכר את ההיסטוריה הקולוניאלית העשירה של צרפת, שכללה חלקים גדולים מאפריקה, האיש תקף את נקודות השיח נגד ההגירה בבחירות. "כל המהגרים וצאצאי המהגרים צריכים להיות גאים לומר שכל מה שהם מקבלים מצרפת הוא רק החזר קטן של כל מה שנלקח מאיתנו," הוא אמר.