מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ולפיה תקופת שירות המילואים תוכר כתקופה מזכה לעניין הזכאות לקבלת דמי לידה . 36 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 קובע בפרק ג', בין השאר, תנאים לזכאות לדמי לידה ליולדת שהם גמלה מחליפת שכר בשל אובדן הכנסתה מעבודה או מעסק או משלח יד עקב הלידה. החוק קובע את תנאי הזכאות לקבלת דמי לידה, את אופן חישוב דמי הלידה, ואת משך התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה.
סעיף 48 לחוק מגדיר את היום הקובע לתחילת קבלת דמי לידה. שירות מילואים אינו נחשב כיום קובע. משמעות הדבר כי אישה אשר התייצבה למילואים ועזבה את ביתה ועיסוקיה למען טובת המדינה בעודה בהריון, עלולה לאבד את זכאותה לדמי הלידה. כדי לתת מענה למצב זה, מוצע להחשיב את תקופת המילואים כתקופת מזכה לדמי לידה אף אם היום הקובע חל בתקופת שירות המילואים".
הצעת חוק נוספת שאושרה בקריאה טרומית היא העדפה מתקנת ללוחמים בקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה של חברת הכנסת שרן השכל, אליה הוצמדה הצעה של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי כנסת, וכן הצעה של חבר הכנסת מאיר כהן. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע להסמיך את המוסדות לפי חוק זכויות הסטודנט לתת הקלות בתנאי הקבלה למועמד ששירת בשירות סדיר כלוחם. בנוסף, מוצע כי חייל משוחרר ששירת בסדיר כלוחם יהיה זכאי להעדפה מתקנת בתנאי הרישום, הקבלה והלימודים במוסד להשכלה גבוהה, וכי העדפה כאמור לא תיחשב הפליה.
כן מוצע לקבוע כי כל העדפה מתקנת בעניינים אלה שניתנת לאוכלוסיות ייחודיות על ידי המל"ג, תחול בשינויים המחויבים גם על לוחמים. עוד מוצע כי התקציבים המוקצים בתקציב המל"ג והמוסדות המוכרים על ידה לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות יוקצו בשינויים המחויבים ובאופן יחסי גם ללוחמים.
שר החינוך, יואב קיש: "עשינו צעד ראשון לפני שלושה חודשים. הממשלה ואני נתמוך הכי רחוק שתלכו. זה אירוע לאומי פנימי מלא. אין פה קואליציה ואופוזיציה. אנו תומכים מאוד במהלך, בכפוף לכך שהחוק יתקדם בוועדה בהסכמת משרד החינוך. אני מחזק אתכם, תובילו את ההערכה של הבית הזה ללוחמים וללוחמות הכי רחוק שאפשר".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הלוחמים הם אחת הקבוצות המסורות והמחויבות ביותר בחברה הישראלית. מדובר באזרחים אשר בחרו בחירה מודעת לשרת שירות תובעני וקשה ביותר במשך כ-3 שנים, תוך סיכון חייהם, והכל כדי לתרום למדינת ישראל ולהגן עליה.
אין חולק ששירות צבאי משמעותי הוא ערך עליון במדינת ישראל. ואולם, במקרים רבים, מלבד הכשרה קרבית ותחושת סיפוק, הלוחמים אינם מסיימים את שירותם הצבאי עם יכולות מתאימות להשכלה הגבוהה או לשוק העבודה.
בניגוד ללוחמים, אזרחים שאינם משרתים בצבא יכולים להקדיש מזמנם ומרצם לשם השגת יכולות והכשרה מתאימים להשכלה הגבוהה ולשוק עבודה. יתר על כן, חיילים עורפיים רבים, שתרומתם למדינת ישראל אף היא מוערכת, זוכים במסגרת שירותם הצבאי לניסיון רב ולידע עצום בתחומים רלוונטיים לשוק התעסוקה ולהשכלה הגבוהה, כך שנוצר פער גדול בינם לבין חבריהם הלוחמים הקרביים".
בנוסף, הכנסת אישרה גם בקריאה טרומית איסור על פיטורין של בן משפחה שכול בשנת השכול הראשונה של חברת הכנסת דבי ביטון. 27 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. מוצע כי בן משפחה של חייל שנספה במערכה או של מי שנהרג בפעולת איבה לא יפוטר ממקום עבודתו ולא יוצא לחופשה ללא תשלום בתוך השנה הראשונה לנפילתו של החייל, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה, ובלבד שהוא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות. עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בשל פיטורים כאמור.
השר עמיחי אליהו, בשם שר הביטחון: "מערכת הביטחון תומכת בהרחבת זכויותיהם של המשפחות השכולות שהקריבו את היקר להן מכל על הגנת המדינה, העם והארץ. שנת השכול הראשונה טומנת בחובה התמודדות עם מציאות חדשה כואבת ומורכבת המצדיקה את ההגנה מפני פיטורין כמוצע בחוק. הממשלה החליטה לתמוך בקריאה טרומית ובלבד שקידומה ייעשה בהסכמת משרד הביטחון, המשפטים והאוצר".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום לא ניתנת בחקיקה לבן משפחה של חייל שנספה במערכה הגנה מפני פיטורים ממקום עבודתו למעט הגנות מסוימות בעת הגעה לגיל פרישה ולאחר השמה במקום עבודה לפי תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה, התשי"א–1951. בפועל קיימים מקרים שבהם משפחות שכולות נאלצות להתמודד עם גזירת פיטורים ממקום העבודה, נוסף על האבל בשל אבדן החייל".