לאחר שבחודש מאי הודיע התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), כרים חאן, כי בכוונתו לבקש צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, בישראל עוקבים בקפידה אחרי המהלכים וגם נוקטים בצעדים שנועדים למנוע את הוצאת הצווים. הסוגיה עלתה שוב בימים האחרונים, בהקשר של נסיעתו הקרובה של ראש הממשלה נתניהו לארצות הברית. 

בפעם הראשונה רה"מ ואנשי המשלחת, ביניהם משפחות החטופים ואנשי התקשורת, צפויים לטוס במטוס הנשיאותי הישראלי "כנף ציון". מפני שכמות הנוסעים בכנף ציון  בטיסות ארוכות כמו זאת לארצות הברית מוגבלת עד 60 אנשים ללא עצירת בייניים, נשקלה האפשרות לבצע נחיתה באחת ממדינות אירופה הידידותיות, לביקור רשמי קצר, מה שהיה מאפשר  להגדיל את מספר נוסעים מ60 ל-70. האפשרויות שנשקלו: ביקור ביניים בצכ'יה או בהונגריה, שתי מדינות התומכות בישראל. הונגריה גם הביעה עמדה נחרצת נגד עצם הסמכות דל בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים.

בזמן שהמשלחת הישראלית בקטאר - התפתחות משמעותית מתרחשת בעזה
בג'בליה ובשג'עיה: שני לוחמי הצנחנים שהפכו לאימת מחבלי החמאס

אולם, במהלך דיוני ההכנה עלה חשש מהאפשרות שה-ICC כבר הוציא או יוציא בסתר את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו, מה שעלול להוביל להסתבכות בלתי רצויה במהלך  ביקורו האפשרי במדינה כזאת או אחרת באירופה.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

בנימין נתניהו מתייחס לדיווח ה"ניו יורק טיימס" על המלחמה (צילום :דוברות רה"מ)

 
אולם, להערכת המומחים למשפט הבינלאומי, הסיכוי להוצאת בסתר של צו המעצר נגד נתניהו אמנם אינו אפסי, אך קלוש ביותר. ראשית כול - לפי החוקים הבינלאומיים המקובלים במדינות רבות בעולם, בטח - במדינות אירופה, מנהיגי מדינות נהנים מחסינות מיוחדת. זאת ועוד : הוצאת צו מעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, ה-ICC, הנו צעד ראשון ומרכזי , אך לא היחיד בהליך שבסופו של דבר מוביל למעצר בפועל של אישיות שנגדה הוצא הצו. 

לאחר שהוצא, צו מעצר צריך להגיע בערוצים הדיפלומטיים והמשפטיים לרשויות של כל אחת מ-124 מדינות שהן חברות בבית הדין הפלילי בהאג. לאחר פרוצדורה מסוימת הצו נכנס למערכת וברגע זה רשויות חוק של אותן מדינות מחויבות באכיפת הצו. 

ויקטור אורבן  (צילום: רויטרס)
ויקטור אורבן (צילום: רויטרס)

לא סביר להניח כי האירוע של הוצאת צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל , לו היה קורה, היה נותר בסתר ולא מתפרסם באף אחד מהמדינות. זאת ועוד: אכיפת צו מעצר בפועל נעשית בהתאם לאישור בית המשפט המקומי ולא בצורה  "פיראטית" בדמות התנפלות על המטוס "כנף ציון" בעודו מתודלק בשדה תעופה של אחת ממדינות אירופה או מעצרו של ראש ממשלת ישראל תוך כדי ביקורו.

מדינה ידידותית לישראל כמו הונגריה הייתה בוודאי מעדכנת מראש לו הייתה מקבלת את צו המעצר של בית הדין הפלילי בהאג ובטח לא הייתה מסתירה זאת מהצד הישראלי. על כן, מומחי המשפט הבינלאומי סבורים כי החשש מהאפשרות של הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו ואכיפתם תוך כדי נחיתה באירופה אינו סביר.