לאחר שנתיים של דיונים, היום (שישי) בסביבות השעה 16:00 עתיד לתת בית הדין לצדק בהאג חוות דעת מייעצת בנושא חוקיות הכיבוש הישראלי ארוך הטווח ביהודה ושומרון. פנינו לעו"ד ירון זמר, מומחה לדין בינלאומי מהפקולטה למשפטים מהמסלול האקדמי המכללה למינהל שיבהיר לנו מה עתידות להיות ההשלכות של הליך זה.

עו"ד זמר, בימים אלה מתנהלים מספר הליכים נגד ישראל בבתי דין בינלאומיים. תעשה לנו בבקשה סדר?
"נכון, לצערנו יש היום כמה מהלכים נגד ישראל בטריבונאלים שונים ברחבי העולם. ההליך המשמעותי ביותר שהתפרסם בשבועות האחרונים הייתה התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בצדק בנוגע לפעילות ישראל במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". מדובר באותו בית דין שהולך לתת את ההחלטה היום".

"בנוסף, יש גם הליך בבית הדין הפלילי בהאג ששם יש בקשות להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. ההליך השלישי, בו תיתן ההכרעה היום, עוסק בחוות דעת מייעצת של בית הדין לצדק בנוגע לחוקיות הכיבוש של ישראל בשטחים הפלסטינים".

דאגה לקראת ההכרעה בהאג: "החלטת בית הדין עלולה לחולל צונאמי משפטי נגד ישראל"
הכטב"ם בתל אביב הוא רק יריית הפתיחה? החות'ים חשפו את הנשק שובר השוויון
מפכ"ל לשעבר, שופט בדימוס ופרופ' ידוע: הוקמה ועדת חקירה אזרחית לאירועי 7 באוקטובר

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (צילום:  REUTERS/Yves Herman)
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (צילום: REUTERS/Yves Herman)

במה בדיוק הולכת לעסוק חוות הדעת שתינתן היום?
"לפני שנתיים, העצרת הכללית של האו"ם ביקשה מבית הדין הבינלאומי לצדק לתת חוות דעת בנושא חוקיות הכיבוש של ישראל ביהודה ושומרון. לבין הדין הבינלאומי לצדק יש מאפיין ייחודי שהוא יכול לתת חוות דעת משפטי, לצד פעילותו השוטפת בטיפול בסכסוכים בין מדינתיים. זה שקול לזה שהכנסת תפנה לבג"צ ומבקשת ממנו לתת חוות דעת על חוקיות של חוק מסוים. זה לא שמשהו עתר נגד חוק ואומר שלא חוקי אלא מבקשים ממנו מראש לבדוק את חוקיות החוק. בניגודו לתביעה רגילה שבה יש לנו מדינה שתובעת שבית דין נותן חוות דעת הוא מזמין את כל מדינה שרואה בעצמה או מעוניינת להצטרף להגיש סוג של עמדה מטעמה. היו כמעט חמישים מדינות שהביעו את דעתם בנושא". 

הרבה ביקורת נשמעה בישראל נגד ההליך – מה הסיבה לכך?
"מי שביקש להוציא את פסק הגין הזה היא העצרת הכלכלית של האו"ם שם יש רוב של מדינות שעוינות את ישראל. יש ארגונים בינלאומיים המנטרים את הפעילות של האו"ם ומראים שהחלטות האנטי ישראליות לא פרופורציונאליות להחלטות שמתקבלות נגד מדינות אחרות. ישראל טוענת שעצם הבקשה הוא אקט פוליטי וכי הבעיה צריכה להיפתר במשא ומתן בין מדינות".

ההליך התחיל עוד לפני תחילת המלחמה – איך היא עתידה להשפיע על מתן פסק הדין?
"על פניו עצם קיום המלחמה לא אמורה להשפיע. עם זאת, ברור שיש פה רעשי רקע שאי אפשר להתעלם מהם. בית הדין אמור לתת חוות דעת על פי הדין הבינלאומי והוא לא השתנה בתקופה האחרונה. בית הדין צריך לדון בשאלת חוקיות הכיבוש ארוך הטווח של ישראל. פה לא השתנה משהו. אם זאת, אני חושב שיש פה שתי נקודות שצריך לקחת בחשבון. הנקודה הראשונה – זו אותו בית דין שביום מן הימים יצטרך לדון בשאלה התביעה של ישראל עם דרום אפריקה".

חיילים ביהודה ושומרון (ארכיון) (צילום: דובר צה''ל)
חיילים ביהודה ושומרון (ארכיון) (צילום: דובר צה''ל)

"יש חשיבות גדולה למה שהוא ייתן היום כי בסופו של דבר מדובר באותם שופטים. נקודה שניה, הנשיא של בית הדין הוא מלבנון והוא מי שהיה שגריר לבנון באו"ם והיו לו התבטאויות רבות נגד ישראל. שגריר שמיצג את מדינה זה תפקיד פולטי והיום הוא נשיא בית דין, תפקיד שאמור להיות אובייקטיבי. לצערי קשה להיות אופטימי".

מה להערכתך הולכת להיות החלטת בית הדין היום?
"בהתבסס על החלטות קודמות של בית הדין שדנו בשאלת הכיבוש הישראלי ככל הנראה אנחנו צופים שכן יקבע באופן קטגורי שהכיבוש ארוך הזמן של ישראל הוא לא חוקי וצריך להסתיים באופן מיידי. זה ככל הנראה ההחלטה. בניגוד לפסקי דין אחרים של בית הדין כמו הסכסוך המשפטי של ישראל ודרום אפריקה אליו מדינות חייבות לציית או לכפות באמצעות מועצת הביטחון, ההחלטה פה היא רק מייעצת. אין פה החלטה חד משמעית שצריכה ליישם מחר בבוקר".

"אולם הדבר יכול להשפיע על דעת הקהל העולמית כי תהיה פה החלטה שיפוטית של אחד הגופים המשמעותיים בעולם שההחלטות של ישראל לא חוקיות. זה מקומם שבסוף בית הדין לא צריך לדון בשאלת ההגנה של ישראל. בית הדין אמור לדון בשאלת חוקיות הכיבוש. לא פעולות ספציפיות שישראל עושה ומן הסתם לא הפעולות שישראל עושה וזה יראה חד צדדי. כמו כן ההחלטה היום תהיה אחד המקורות של חוות הדעת להליכים עתידים שיכולים להיות יותר משמעותיים נגד ישראל בעתיד".

כוח צה''ל בעזה (צילום: דובר צהל)
כוח צה''ל בעזה (צילום: דובר צהל)

מה הייתה האסטרטגיה המשפטית של ישראל בשנתיים האחרונות להתמודד עם חוות הדעת שתפורסם היום?
"ישראל באופן חד משמעי לא שיתפה פעולה עם ההליך וקבעה שהוא לא חוקי. עוד לפני מספק חודשים ישראל הגישה עמדה בכתב מאוד קצרה שהאמירה בה היא שההליך פסול והמטרה שלה פוליטית. לדבריה, פסק דין כזה עשוי רק לפגוע בתהליכי השלום עם הפלסטינים. בניגוד להליך עם דרום אפריקה לשם שלחנו שופט והשתתפנו באופן פעיל בדיונים, מאחר וההליך ללא שיניים, ישראל הרשמית החליטה לא לשתף פעולה".