מועצת יש"ע (מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה), הוציאה הודעה לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל היום (ראשון) במפתיע את פגישתו עם ראשי המועצה. "ראשי מועצת יש״ע יפגשו הערב בירושלים וישקלו את צעדיהם, מועצת יש״ע לא תאפשר לסנקציות לעבור לסדר היום", נכתב.
לשכת ראש הממשלה אמרה בתגובה כי לא נקבעה פגישה עם כלל ראשי מועצת יש״ע היום, וציינה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים התייעצויות ביטחוניות עד הלילה. ראש הממשלה יעלה בביקורו בארצות-הברית את נושא העיצומים נגד יהודים ביהודה ושומרון". עוד נאמר כי הפגישה עם ראשי מועצת יש״ע תתקיים לאחר הביקור בארצות-הברית.
ארה"ב הטילה על סנקציות נוספות; בשומרון זועמים: "ממשל עוין"
זאת לאחר שביום שבת דווח שהמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן קיימה ישיבה בדרג גבוה כדי לדון בהחרפת הצעדים נגד הישובים היהודים ביו"ש. שלושה בכירים אמריקנים אמרו לעיתונאי ברק רביד מוואלה, כי אחד הנושאים שנדונו הוא הגברת הסנקציות של ארצות הברית על מתנחלים ישראלים והרחבתן גם לארגונים לא ממשלתיים וגופים שעוסקים בבניית התנחלויות ומאחזים. מוקדם יותר השנה ביידן חתם על צו נשיאותי חדש וחסר תקדים שיאפשר הטלת סנקציות על מתנחלים ישראלים, ובכירי הבית הלבן המליצו על הטלת סנקציות גם על השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר - שממשל ביידן רואה כאחראים לערעור המצב הביטחוני ביהודה ושומרון.
ראשי רשויות טענו שקיבלו זימון לפגישה שתערך הערב בשעה 19:00 בדוא"ל ואישרו הגעה. מעל 20 חברי מועצת יש"ע הוזמנו, חלקם אף הספיקו להגיע למשרד ראש הממשלה טרם הביטול. כזכור, 55 ח"כים ושרים אף חתמו על המכתב לראש הממשלה עם הקריאה לצרף לטיסה מספר ראשי רשויות כדי להעלות את סוגיית הסנקציות, ובמועצת יש"ע הניחו שההזמנה הגיעה בעקבות המכתב.
במקביל, לשכת ראש הממשלה מתדרכת שנושא הסנקציות יעלה בפגישותיו של נתניהו במהלך ביקורו, וגורמים טוענים כי "הפגישה בוטלה מאילוצי הלו"ז".
כזכור, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע כי "הנוכחות ישראל ביו"ש ומזרח ירושלים לא חוקית". השופט סאלם קבע: "לישראל עדיין יש שליטה על עזה, שליטה על מעבר אנשים, מעבר סחורות, על אף ההתנתקות ב-2005. המדיניות של ישראל והנוכחות המתמשכת שלה בשטחים הכבושים חייבת להיבחן חוקית. מדיניות ההתנחלויות הפרה את אמנת ז'נבה שדורשת שהכוח הכובש לא יעביר אוכלוסיה אזרחית לשטח כבוש. ראיות רבות לעידוד ישראלי לעבור לגדה המערבית - אזרחים ובמגזר העסקי".
בישראל תקפו את ההחלטה וטענו כי מדובר בחוות דעת שמערבבת בין תחום מדיני-פוליטי לתחום משפטי, דבר שלא תורם לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.