יש לשקול מחדש את מערכת היחסית בין ארצות הברית לישראל. כך לפי מאמר שפורסם היום (רביעי) במגזין "טיים" האמריקאי ע"י עמית המחקר בהגנה ומדיניות חוץ במכון קאטו.

הופמן כתב כי מודיעין ארה"ב מעריך שרק 30-35% מהאגף הצבאי של החמאס נהרגו מאז ה-7 באוקטובר, בעוד שהוא טוען שגייס אלפי מתנדבים חדשים במהלך המלחמה. החמאס גם נשאר מעוגן עמוק במרקם הפוליטי של עזה.

יחסי ישראל-ארה"ב: יש דרך לגשר על חילוקי הדעות ביניהן? | זלמן שובל
המשבר ביחסי ישראל-ארה"ב: "סיכוי אמיתי שנגיע לבידוד בינלאומי"

ישראל יכולה לפגוע ביכולות החמאס ולהרוג את מנהיגיו, אבל ללא דרך לפתרון פוליטי אמין, הלוחמנות הפלסטינית תימשך. למרבה הצער, אין סימן לפתרון כזה.

עוד הסביר כי תוכניתו הנראית לעין של נתניהו היא כיבוש צבאי בלתי מוגבל של הרצועה, והכנסת ישראל העבירה לאחרונה הצעה - בתמיכה גורפת - הדוחה מדינה פלסטינית, גם אם היא חלק מהסכם שלום עם ישראל. זהו מתכון לאלימות אינסופית.

דגל חמאס בהפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק (צילום: REUTERS/Eduardo Munoz)
דגל חמאס בהפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק (צילום: REUTERS/Eduardo Munoz)

המלחמה חרגה הרבה מעבר למניעה והגנה עצמית, ומעוררת אנלוגיות לתגובת ארה"ב ל-11 בספטמבר. לבסוף, יש סיכוי גובר להסלמה אזורית ולמעורבות ישירה עמוקה יותר של ארה"ב.

הופמן ציין כי המלחמה כבר הציתה גל של הסלמה אזורית מלבנון לסוריה, עיראק, תימן, ובין ישראל לאיראן באופן ישיר. מלבד התערבות צבאית ישירה, ארה"ב הטילה את מלוא משקלה הפוליטי, הכלכלי והצבאי מאחורי ישראל.

על ידי הטלת וטו מרובה במועצת הביטחון של האו"ם, אישור יותר מ-100 העברות נשק בשווי של מעל 41 מיליארד דולר, העברת כ-15 מיליארד דולר בסיוע צבאי נוסף, ופיקוח על בניית כוח צבאי אמריקאי עצום במזרח התיכון, ממשל ביידן הציב את ארה"ב במרכז מלחמתה של ישראל בעזה.

לסיכום אמר כי מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון הייתה דיספונקציונלית במשך עשורים, והיחסים הלא מאוזנים בין ארה"ב לישראל הם בליבה של אותה אסטרטגיה אזורית פגומה. החיבוק הרפלקסיבי של וושינגטון את ישראל פגע ביכולתה לחשוב בבהירות על המזרח התיכון - אזור בעל חשיבות אסטרטגית מוגבלת לארה"ב.

בזמן שארה"ב מוצאת את עצמה מורחבת יתר על המידה בחו"ל ומתמודדת עם בעיות פוליטיות וכלכליות רציניות בבית, וושינגטון הולכת אחרי ישראל עמוק יותר לתהום.

בנימין נתניהו  (צילום: חיים צח, לע''מ)
בנימין נתניהו (צילום: חיים צח, לע''מ)

האריס, דחקה בישראל לעשות יותר כדי לטפל ב"סבל העצום" בעזה, היא נשארה איתנה בתמיכתה בישראל - בדומה לביידן. רטוריקה ללא שינוי מדיניות אינה מספיקה. יתר על כן, ניצחון של טראמפ כנראה לא יציע הפוגה בהתחשב בתמיכתו החזקה בתל אביב והערותיו שהוא ייתן לישראל "לסיים את העבודה" בעזה.

למרות שעתיד הבית הלבן אינו ודאי, צריך להיות ברור לכל שבהמשך מימון מלחמתה של ישראל בעזה, ארה"ב מכינה את עצמה - ואת המזרח התיכון - לאסון. וושינגטון צריכה לסיים את תמיכתה הדו-מפלגתית, ה"צ'ק הפתוח" בישראל ולחלץ את עצמה מהטרגדיה הזו.