משפט אחד בתוך הודעת לשכת רה"מ התוקפת את הדיווחים על בכירים שביקרו את נתניהו על כך שלא הודיע מיד על הקדמת חזרתו לישראל - מחזיר אותנו לאירוע שהוקפא עד אחרי הביקור במדיני בוושינגטון. הלשכה תוקפת את תדרוכי הבחירים האנונימיים ואת התקשורת שפרסמה אותם וקישרה בין התדרוכים לבין ההודעה על הקדמת ההמראה של כנף ציון - ובפסקה הבאה מזכירה את שר הביטחון שאותו נתניהו עדכן על כך שהוא חוזר מוקדם מהמתוכנן. מה שנקרא "והמבין יבין".
"מביישת את המנדט", "להכריע את האויב": סערה בקואליציה בצל האסון בגולן
פגיעה ישירה ברמת הגולן: 12 ילדים נרצחו ועשרות נפצעו במג'דל שמס
לאותו האירוע מיד הצטרפו מספר ח"כים מהקואליציה שתקפו את יואב גלנט על הודעתו שבה, לכאורה, הודיע כי קיבל החלטות באשר לתגובה על האירוע הנורא במג'דל שמס (בשום מקום בהודעת גלנט לא באמת נטען כי החליט, אלא - כי הנחה להכין אופציות של תגובה ישראלית).
נתניהו בהיותו אדם משימתי, לא מטפל בשתי סוגיות בו זמנית. על כן המתיחות עם יואב גלנט והרצון ההולך ומבשיל להחליפו בתפקיד שר ביטחון הועברה אצל נתניהו למצב "המתנה" - עד שיחזור מוושינגטון.
כעת, לאור הטרגדיה במג'דל שמס, סביר להניח כי סוגיית גלנט ואיך מחליפים אותו תיאלץ להמתין עוד. מקומה בתור - 2, אחרי האירוע הצפוני. ובכן, היכן הסיפור עומד מבחינת ראש הממשלה? לפי התרשמות הגורמים מהחוגים הקרובים לראש הממשלה, המחשבה להיפטר משר הביטחון חיה, קיימת ורלוונטית גם היום, אולי אפילו יותר מבעבר.
במספר הזדמנויות נתניהו טען בקולו כי להבנתו המטרה של יואב גלנט היא - הפלת הממשלה. הטענה עברה לאחר כבוד לדף מסרים של הליכוד. חברי הליכוד, ח"כים ושרים, תוקפים את גלנט, חבריהם למפלגה, בכל הזדמנות. החל מהפוסטים ברשת ועד לישיבות הממשלה.
החלופה היחידה שבעיני מקורבי רה"מ, תומכי רעיון החלפתו של גלנט, מסתמנת כלא מסוכנת מבחינת ההשלכות הציבוריות שלה היא - צירוף של הימין הממלכתי, מפלגתו של גדעון סער, לממשלה ולקואליציה. רק כך - משוכנעים תומכי "פתרון לגלנט" - נוכל להחליף את גלנט בלי להוביל ל"ליל פיטורי גלנט -2".
מאז "ליל הפיטורין" המקורי שהסתיים בהישארותו של שר הביטחון בתפקיד, נתניהו וסביבתו חיים בסוג של טראומה מהאירוע. לכן, עם כל החשדנות והחוסר אמון של נתניהו כלפי גלנט, הוא לא מוכן שוב לפטר אותו ללא סיבה שתיתפס כמספיק מוצדקת בעיני הציבור הרחב. אילוצים קואליציוניים כמו צירוף מפלגה נוספת הכרוך בשינויים בהרכב הממשלה והתפקידים - נראה כמו תירוץ כמעט אידיאלי. ועדיין - התירוץ הזה מסתובב בסביבת רה"מ שבועות על גבי שבועות וטרם הבשיל לכדי פעולה.
ובכן, הסיבה היא לא רק המשימתיות של נתניהו שנאלץ "לטפל בפניות קודמות". כפי שהסביר את זה אחד ממקורבי רה"מ: "אילו נתניהו היה רוצה בזה ושלם עם זה - סער כבר היה מכהן כשר ביטחון". מדוע זה לא המצב? כי נתניהו ממשיך לחשוש משני הצדדים של הצעד האפשרי. גם מהמחאה בעקבות ההדחה האפשרית של מי שכבר פוטר והוחזר. וכן - מגדעון סער שעדיין נתפס אצל רה"מ וסביבתו הכי קרובה כמי ש"קשה לסמוך עליו", לאור ההיסטוריה הקודמת.
מצד שני, אנשי נתניהו שגיששו בכל מיני שיחות שקיימו עם סער ואנשיו כי גם שם חוששים וחושדים. אין לגדעון סער טען והגיון להצטרף לממשלה שתיפול תוך חודשים ספורים. האם יימצא פתרון למשבר הגיוס? ואם לאו, האם יתכן שהחרדים יובילו לסיום השותפות והמדינה תלך לבחירות מוקדם בהרבה מהמתוכנן? האם תבשיל עסקת חטופים ואם כן, איך תיראה? הרי סער וחבריו מתנגדים לעסקה שתסיים את המלחמה ותשאיר חלק גדול מהחטופים בשבי חמאס. לפחות, התנגדו עד לא מזמן.
האם נתניהו וסמוטריץ' בטוחים מספיק כי הממשלה תאריך ימים כדי להתכוון לאשר את התקציב הבא? כל עוד בעיני סער וחבריו אין לו תשובות לשאלות הללו, כל עוד אין כל הבנה באשר לכוונות של נתניהו להמשיך עד הבחירות (ככל שיתאפשר) - ספק אם פוליטיקאים מנוסים כמו סער ואלקין ישדרו לאנשי נתניהו נכונות ורצון לדון בהצטרפותם לממשלה.
וגם אם ישתכנעו וישרדו - האם נכונותם לא תוביל את נתניהו למחשבה כי הם כבר אצלו בכיס ויש להוריד את מחיר העסקה איתם? שאלות רבות שכאמור, תצטרכנה להמתין בצד כי בחיים עצמם שוב התערבו לרה"מ בתוכניות פוליטיות.