חרף חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ואחרי דיון סוער שכלל מתקפה של מספר שרים על גלי בהרב מיארה ועל המשנה שלה, גיל לימון הממשלה אישרה היום (א') פה אחד את ההצעה שמאפשרת לראש הממשלה נתניהו לבחור בעצמו את המועמד לנציב שירות במדינה.
לפי ההליך שאושר ושבייעוץ המשפטי לממשלה התנגד לו, נציב שירות המדינה - שאחראי על כ80 אלף מינויים ומשרות במגזר הממשלתי והציבורי - ייבחר על ידי ראש הממשלה, כאשר המינוי על ידי הוועדה למינויים בכירים בנציבות שירות המדינה, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס.
מנגד, על פי הצעת הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרד רה"מ, יש לבצע מינוי הנציב הבא באמצעות ועדת איתור ובראש שופט בדימוס מבית המשפט העליון שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון ובהסכמת ראש הממשלה. מי שעוד היו צפויים לשבת בוועדה, על פי הצעת בהרב מיארה, היא היועצת המשפטית לממשלה.
חלם זה כאן: למה המדינה מפנקת בהטבות דווקא את מי שבוחר לא להתגייס? | קלמן ליבסקינד
ב-30 ביוני, הממשלה לא אימצה את הצעתה, אלא דחתה אותה בתוקף לאחר דיון סוער במיוחד. גם היום הדיון על נוהל מינוי נציב הבא לווה במתקפה רבתי של שרי הממשלה על היועמ"שית ועל המשנה ליועמ"שית שנכחו בדיון. מספר שרים קראו לפטר את גלי בהרב מיארה ולהביא להצבעה את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים.
השר לוין אמר שנקודת המוצא של כל העניין היא השינוי שנדרש בבג"ץ, ואמר שאם הפעם, בניגוד לפעם קודמת, השורות בקואליציה יהיו מיושרות - "אפשר יהיה לבצע שינוי והוא יקרא לאופוזיציה להגיע להבנות". ראש הממשלה נתניהו עקץ : ״הם המדינה, והמדינה זה אני״.
שר האוצר סמוטריץ טען : ״לממשלה יש סמכות למנות״. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, הוסיף כי ״יש לממשלה סמכות. אנחנו לא חורגים מהסמכות״. השר לביטחון לאומי בן גביר תקף את היועמ"שית וטען : ״היא רוצה להשתלט גם על המינוי הזה. היא מנסה לנהל אותנו. הגיע הזמן להראות לה הדרך החוצה - בואו נפטר אותה!״
המתקפה הנוכחית הצטרפה לשורה של עימותים בין הממשלה ליועמ"שית במספר של סוגיות שעלו לדיונים בחודשים ובשבועות האחרונים. בחוות דעתה בהרב מיארה נימקה את עמדתה והסבירה: "הליך של ועדת איתור מחייב זאת בשל מאפייניו הייחודיים של תפקיד נציב שירות המדינה, חובתו לפעול בממלכתיות ובאופן בלתי תלוי, והשפעתו על דמותו של השירות הציבורי".
עוד הוסיפה: "קיימת מניעה משפטית לכך שהנציב הבא ייבחר בהליך שבו הוא ימונה באופן ישיר על ידי ראש הממשלה ומינויו ייבדק על ידי הוועדה המייעצת למינויים. הצעה זו אינה נתמכת בהנמקה מקצועית; אינה הולמת את אופיו של התפקיד וסמכויותיו; ואין התאמה בין סמכות הוועדה ומומחיותה, ובין המשימה החדשה והשונה שמציעים להטיל עליה כעת".
אולם, הממשלה , כאמור, דחתה את עמדת היועצת המשפטית ואישרה הליך שמעניק לראש הממשלה את הסמכות לבחור מועמד לתפקיד זה. לאחר אישור ההחלטה, ראש הממשלה פרסם הודעה בה ביקר את עצם ההתנגדות של הייעוץ המשפטי : "יש ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו, בעד החלטת העם שבאה לידי ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו".
"רמטכ"ל, ראש שב"כ וראש מוסד - אלו דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. מה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? הציבור יחליף את הממשלה, שתוכל לקבוע מינויים חדשים", נכתב בהודעת ראש הממשלה. "אין כאן שלטון של פקידים מורמים מהעם שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה. הפקידים יכולים לקבוע שראש ממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי או מדיני, אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יעשו זאת, גם כאן הציבור קובע ולכן אין שום סיבה עניינית להחריג את מינוי נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".
הנציב המכהן , פרופ' דניאל הרשקוביץ, שמונה בשנת 2018 על ידי ועדת המינויים ובהמלצת ראש הממשלה, צפוי לסיים את תפקידו בעוד כחודש, בספטמבר הקרוב.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, תקף בחריפות את הממשלה על התנהלותה בסוגיית אופן מינוי הנציב וכתב: "מי שמתמנה בימים אלה בהליך לא תקין ובניגוד להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה צריך לדעת שהוא לא יוכל להשאר בתפקידו אחרי הבחירות. אנחנו נבטל כל מינוי שנעשה שלא כדין".