אם יש משהו שמאחד את רוב חברי הכנסת, מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, זה היחס כלפי יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ומעלליו. הבוז, הכעס ואפילו השנאה שמופנה כלפיו משותף לכל כך הרבה גורמים פוליטיים, שהבדיחה במסדרונות הכנסת אומרת שאם זה היה בקווי היסוד - היה אפשר כבר להקים על בסיסה קואליציה רחבה ביותר.

גלי הביקורת הגיעו מש"ס, יהדות התורה, דרך יש עתיד והעבודה ועד חברי הכנסת הערבים, וכמובן גם תגובה חריפה יחסית מטעם לשכת ראש הממשלה נגד בן גביר: "אין מדיניות פרטית של שר כלשהו בהר הבית".

בן ארי נגד בן גביר: "שר מצפצף על המדיניות של הממשלה שלו"
ח"כ ואטורי: "בזכות נתניהו אנחנו עדיין קיימים, בלעדיו היינו מגיעים לאבדון"

השר לביטחון לאומי יודע שסוגיית הר הבית היא עקב האכילס של הממשלה, וזה עוד לפני ההשלכות המדיניות והביטחוניות על מדינת ישראל, אבל זה לא מפריע לו להציף את זה על ראש סדר היום, ואולי דווקא בגלל זה הוא מניף את הדגל הזה.

לבן גביר אין יותר מידי הישגים להתגאות בהם בקדנציה שלו אבל דווקא בגלל שמדובר במכונת תקשורת (ובהתאם לכך מחזיק צוות דוברות מורחב), המטרה שלו תמיד להישאר על הגלגל ולדבר לבייס שלו, ויהי מה.

בן גביר בהר הבית (צילום: שימוש חופשי)
בן גביר בהר הבית (צילום: שימוש חופשי)

עיתוי האמירה שלו "המדיניות שלנו היא לאפשר תפילה" באמצע צום תשעה באב וברקע ההיערכות למתקפת תגובה של הציר השיעי לא נועדה לשכנע אף אחד בחשיבות חופש הפולחן במתחם הר הבית, אלא נועדה לשדר שלא אכפת לו מאף אחד בקואליציה, ובטח שלא מראש הממשלה, שעוד מסרב לכלול אותו בפורום ביטחוני מצומצם לניהול המלחמה.

פעמים רבות שואלים מהו "הקו האדום" של הסיעות החרדיות ביחס ליציבות הממשלה, ונוטים לחשוב שזה סוגיית חוק הגיוס או תקציבים למוסדות החינוך, אבל האמת שנושא הר הבית הוא קריטי לא פחות ובן גביר רוקד בכוונה על הנקודה הזו.

האיום המפורש של בכיר יהדות התורה ח"כ משה גפני - "נצטרך לבדוק אצל רבותינו האם אנחנו יכולים להיות שותפים איתו ונבהיר זאת גם לראש הממשלה" - מוכיח שמתקרב הרגע שראש הממשלה נתניהו יצטרך להחליט את מי הוא מתעדף: את השותפות היציבה עם הסיעות החרדיות או הקפריזות של השותף שמאגף אותו פעם אחר פעם מימין, מסבך אותו באמירות קיצוניות, וגורר תגובות נזעמות מכל רחבי העולם.

בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)
בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)

ייתכן וגמלה בליבו אצל בן גביר ההחלטה להביא לפירוק הקואליציה והוא מחפש את התירוץ הנכון. מבחינתו הפלת הממשלה על סוגייה "ימנית" שבו הוא יוצא הגיבור מול החרדים או ביחס למדיניות קואליציה "פשרנית", יהיה בדיוק הכרטיס המתאים לרוץ איתו בבחירות הבאות, שם ינסה לנכס לעצמו קולות מהליכוד והחרדים. 

סביר להניח שראש הממשלה מבין את זה אבל מתקשה להגיב לאיום האלקטורלי הזה. לא מעט קולות בקואליציה מבהירים שנתניהו הוא האשם הבלעדי לבעיה הזו. מי שנתן לבן גביר את הכוח הזה, שלא יתפלא שהוא עכשיו מנצל אותו לרעה.