הקבינט המדיני-ביטחוני החליט ברוב של שמונה תומכים, מול התנגדות אחת (השר יואב גלנט) והימנעות אחת (השר איתמר בן-גביר), לאשר את המפות שקובעות את הישארות צה״ל בציר פילדלפי, במסגרת עסקת שחרור חטופים אפשרית. בצעד זה, הקבינט קבע שצה״ל יישאר בציר פילדלפי.
"אם יטילו אמברגו נשק על ישראל, נטיל אמברגו עליהם": מקורב לטראמפ מאיים על בריטניה
המפות שורטטו על-ידי צה״ל, ואומצו על-ידי ארצות-הברית כחלק ממתווה החזרת החטופים. שרים בקבינט אמרו בדיון כי החלטה זו מקרבת את האפשרות לעסקה, שכן היא מבהירה לחמאס שהוא ייצטרך להתפשר בעניין פילדלפי, כפי שהוא התפשר בעניין דרישתו לסיום המלחמה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי אסון השבעה באוקטובר התאפשר כתוצאה מכך שציר פילדלפי לא היה בידי ישראל. לדבריו, דרך הציר הוזרמו אמצעי-לחימה בהיקף עצום, ששמשו את ארגוני הטרור בעזה. ראש הממשלה אמר כי מציאות זו לא תחזור שוב וכי הפעם ישראל נחושה לשמור על הגבול הזה בידיה.
שר הביטחון יואב גלנט היה היחיד בין שרי הקבינט שהתנגד לאישור המפות הקובעות כי צה"ל נשאר בציר פילדלפי במסגרת העסקה. גלנט הסביר כי קביעה זו בעצם אומרת שישראל לא נסוגה מפילדלפי ל-6 שבועות גם אם לא יחזירו את החטופים. כלומר זו החלטה ״ברזל״ ואם החמאס לא מסכים אז פילדלפי עדיף על החטופים. לכן הצביע נגד ונותר במיעוט.
נתניהו ושרים בקבינט ציינו, כי גם לפני ההתנתקות, טענו גורמי ביטחון כי יידעו להתמודד עם הרקטה הראשונה, וזה לא קרה לאחר שחמאס החל להמטיר אש לעבר ישראל. גורמי הביטחון גם סברו כי יידעו להתמודד עם הנסיגה מלבנון ועוד לפני כן עם ייבוא גורמי הטרור ליהודה-ושומרון כחלק מהסכמי אוסלו. גם הערכות אלה התבדו.
כן נאמר בקבינט, כי מבדיקה ראשונית של גורמי המקצוע, רוב החטופים החללים נרצחו בחצי השנה הראשונה - בצמוד למתקפת חמאס - ולא בחודשים האחרונים.
גורם בסביבת השר בן גביר מסר: "ההימנעות בהצבעה נבעה מהסיבה שבהצעה שעלתה להצבעה דובר על דילול כוחות הדרגתי בציר פילדלפי במסגרת עסקה, כך שבשלבי העסקה, ככל ותצא לפועל - תצומצם כמות הכוחות בציר פילדלפי. השר בן גביר תומך בהישארות מלאה של הכוחות בציר פילדלפי - ובכל רחבי הרצועה".