האם ישראל בדרך לעסקת חטופים? גרשון בסקין, מי ששימש כמתווך בין ישראל לחמאס בעסקת שליט, טוען כי הצליח להשיג הסכמה למתווה לעסקת חטופים. לדבריו, המתווה כולל שחרור כל 107 החטופות והחטופים, סיום המלחמה, נסיגה ישראלית מעזה, ושחרור מוסכם של שמות ומספר אסירים פלסטינים. בסקין מציין כי הנהגת חמאס נתנה את הסכמתה למתווה, בעוד שלדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע לכאורה התנגדות.

"באמצע יולי 2011 השגתי את פריצת הדרך שהובילה לשחרור של גלעד שליט. בחודש מאי השנה, הצלחתי לשכנע את המערכת שלנו להפעיל אותי שוב, התחלתי להעביר מסרים ולקבל תשובות באופן רשמי ובאופן ישיר, אך אחרי שבועיים המערכת הודיעה לי 'לחדול'. להערכתי, נודע לנתניהו שאני מפעיל הערוץ ישיר וחשאי שהיה מאוד פעיל ולא רצה ערוץ כזה", טען בסקין.

ראש אמ"ן לשעבר חולק על נתניהו: "שחרור חטופים מותנה בנוכחות ברצועה? יש לזה מחיר"
אוגוסט השחור: אנחנו קרובים לשקוע בבוץ העזתי - אך יש פתרון | אבי אשכנזי

עוד טען כי לפני כשבועיים מטה המשפחות ביקש ממנו לנסות לנהל משא ומתן ישיר עם חמאס מטעמם, וכאמור הוא הצליח להשיג מתווה. מנגד, ממטה משפחות החטופים נמסר כי "מטה משפחות החטופים לא פנה לאף גורם לנהל מו״מ להשבת החטופים בשמו. המטה רואה בממשלת ישראל והעומד בראשה האחראים הבלעדיים להשבת 107 החטופים הביתה. המטה רואה בראש המשלה אחראי לטרפוד ההזדמנויות להשבת החטופים הביתה, מי לשיקום ומי לקבורה ראויה בארצו. מטה משפחות החטופים דורש מראש הממשלה להפסיק לטרפד הזדמנויות לעסקה ולהפסיק למצוא תירוצים עלובים לחבל בה". 

גרשון בסקין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
גרשון בסקין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נזכיר כי ביום שישי האחרון הקבינט המדיני-ביטחוני החליט ברוב של שמונה תומכים, מול התנגדות אחת (השר יואב גלנט) והימנעות אחת (השר איתמר בן-גביר), לאשר את המפות שקובעות את הישארות צה״ל בציר פילדלפי, במסגרת עסקת שחרור חטופים אפשרית. בצעד זה, הקבינט קבע שצה״ל יישאר בציר פילדלפי.

שר הביטחון יואב גלנט היה היחיד בין שרי הקבינט שהתנגד לאישור המפות הקובעות כי צה"ל נשאר בציר פילדלפי במסגרת העסקה. גלנט הסביר כי קביעה זו בעצם  אומרת שישראל לא נסוגה מפילדלפי ל-6 שבועות גם אם לא יחזירו את החטופים. כלומר זו החלטה ״ברזל״ ואם החמאס לא מסכים אז פילדלפי עדיף על החטופים. לכן הצביע נגד ונותר במיעוט.

נתניהו ושרים בקבינט ציינו, כי גם לפני ההתנתקות, טענו גורמי ביטחון כי יידעו להתמודד עם הרקטה הראשונה, וזה לא קרה לאחר שחמאס החל להמטיר אש לעבר ישראל. גורמי הביטחון גם סברו כי יידעו להתמודד עם הנסיגה מלבנון ועוד לפני כן עם ייבוא גורמי הטרור ליהודה-ושומרון כחלק מהסכמי אוסלו. גם הערכות אלה התבדו.