חברי הפאנל בחדשות 13 הופתעו לקרא את הטור של הפרשן הצבאי של הערוץ, אלון בן דוד, ב"מעריב" בסוף השבוע. "אתה בדרך כלל שומר על סגנון מאוד מתון", אמר לו הערב (ראשון) רביב דרוקר. 

בן דוד הסביר את עמדתו: מערכת הביטחון עומדת כעת אל מול "מנגנון סדור ומאורגן ששם לעצמו למטרה לפרק את צה"ל ואת השב"כ". גופי הביטחון הללו נותרו הסמל האחרון לעצמאות בתוך הציבוריות הישראלית, ולכן הגורמים שמעוניינים בפירוק המוסדות תוקפים אותם ומנסים לבצע בהם סיכול ממוקד. 

המדינה דוהרת לעבר התהום - ואנו מתנהגים כמו צופים מהצד | אלון בן דוד  

אלון בן דוד (צילום: ''בית תפילה ישראלי'')
אלון בן דוד (צילום: ''בית תפילה ישראלי'')

בן דוד הסביר בפאנל: "יש פה אירוע, מעבר לפניה האסטרטגית שישראל עשתה ביום חמישי, שמובילה אותנו למערכה. לא יהיה פתרון בצפון ומתישהו נגיע למערכה רחבה לא בתנאים שאנחנו בחרנו, אבל מעבר לכך - יש כאן פירוק שיטתי של מוסדות המדיה שמתבצע תוך כדי מלחמה. כלומר בזמן שאנחנו נלחמים באויבים מבחוץ, יש פה קבוצה בישראל שמטרתה היא לפרק את מה שנותר מהמוסדות הדמוקרטיים".

"אני חושב שההכרה הזו חלחלה לצמרת הביטחונית בשבועות האחרונים. הם הבינו שמה שהם עומדים מולו בישיבות קבינט זה לא איזה פרחחים שהסתננו לממשלה - זה מנגנון סדור ומאורגן ששם לעצמו למטרה לפרק את צה"ל ואת השב"כ, למנות אנשים מטעמם - בדיוק כמו שעשה בן גביר במשטרה", הוסיף בן דוד. 

בן דוד גרס: "הם רואים פעולה סדורה שמזהה אותם, את צה"ל והשב"כ, כשני איים אחרונים של עצמאות בציבוריות הישראלית. בית משפט אף אחד לא סופר אותו, המשטרה כבר אין. זה מה שנותר". 

בן דוד הסביר שבכירים במערכת הביטחון מתלבטים מאוד אם ועד כמה לדבר על הדברים באופן גלוי מול הציבור. "קשה להם. הממלכתיות כל כך טבועה בדמם. כל דבר שעשוי להתפרש כיציאה שהיא ערעור על סמכויות שלטון שנבר באופן דמוקרטי לא נוח להם". 

"מצד שני", הסביר בן דוד, "הם עומדים מול חבורה שעבורה ה-7.10 זה יום חג, תחילת ההתגשמות של התחלת הגאולה. הרגע בו נגלה לו הנס וממנו נוכל להתקדם, לשנות את פניה של המדינה, ליישב את רצועת עזה, להרחיב את ההתיישבות ביהודה ושומרון ולפרק את מה שבלם אותנו עד עכשיו - מערכת המשפט, הצבא, מערכת אכיפת החוק". 

"אז מערכת אכיפת החוק והמשפט כבר אינם. נותרו הצבא והשב"כ. והם פשוט שמים להם כיעד לפרק את הארגונים האלה", גרס בן דוד. 

בסיום דבריו אמר: "לכן ההתלבטות של ראשי הארגונים האם הם צריכים היום לפרוש. לא כי הם בורחים מאחריות - הם מבינים לגמרי את גודל האחריות ויישאו בה עד אחרון ימיהם. אבל הם מבינים שאם הם זזים - זה הופך להיות משטרת הצללים".