גורמים מדיניים בכירים בתגובה חריפה על מכתב היועצת המשפטית לממשלה שנחשף לראשונה בחדשות 12: על פי הדיווח של ירון אברהם, לפני מספר ימים, היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שלחה מכתב רשמי למספר מצומצם מאוד של בכירים בדרג המדינה ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במכתב, שמהווה עמדה משפטית באשר לחקירת אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מבהירה היועצת כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הטוב ביותר למנוע הוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כנגד בכירים ישראלים, על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, ה-ICC.
גורמים ישראלים: "האמריקאים בוחרים להפעיל לחץ עלינו במקום על חמאס"
היד על הפונדה: האם ארה"ב תשלוף את הקלף האחרון בכדי לסגור עסקת חטופים?
בתגובה על הדברים, גורמים מדיניים בכירים תוקפים בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה וטוענים: "עמדת היועמ"שית בעניין הקמת ועדת חקירה היא לקיחת צד פוליטי מאוד ברור ומובהק. במכתבה ששיגרה ושהודלף לתקשורת, בהרב מיארה קברה במו ידיה את האפשרות להקים ועדה כלשהי שתחקור את המצב ההומניטרי בעזה ותפריך את הטענות נגד ישראל בהרעבה, לכאורה".
לטענת הגורמים המדיניים הבכירים, זוהי תקופה שראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל דיונים בנוגע לתיקים שמתנהלים נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג, ה-ICC וה-ICJ. בסדרת הדיונים בהובלת רה"מ השתתפו, לצד נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, שורה של משפטנים בכירים מחוץ למערכת, המתמחים במשפט הבינלאומי.
במהלך הדיונים נידונה האפשרות להרים ועדת בדיקה מיוחדת שתחקור ותתמקד בכל הקשור לפן ההומניטרי ברצועת עזה ולפעילות הישראלית בתחום ההומניטרי ברצועה, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד היום. המטרה היא - להפריך את הטענות בהרעבת תושבי עזה על ידי ישראל שעולות בתיק המתנהל נגד הבכירים הישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בבאג.
כזכור, בחודש מאי, קארים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הודיע כי הוא ביקש להוציא צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד מנהיגי חמאס, בגין פשעי מלחמה. בקשתו של חאן הועברה לשופטים של בית הדין, שיכריעו אם להוציא את צווי המעצר.
גורמים מדיניים בכירים טוענים כי במהלך הדיונים שהתקיימו אצל נתניהו, המומחים למשפט הבינלאומי העריכו, כי ניתן להקים ועדת בדיקה לבחינת המצב ההומניטרי בעזה כדי לשלול טענות בהרעבה, אך הסיכוי כי המהלך ישפיע על החלטת שופטי ה-ICC ותשנה את הכוונה להוציא צווים נגד בכירים ישראלים - אינו גבוה.
עוד מבהירים הגורמים כי במשך חודשים בדיונים אצל נתניהו (שהיועמ"שית או נציגיה היו חלק מהם), נידונה האפשרות להקים ועדת בדיקה ממשלתית מיוחדת, רק לנושא ההומניטרי בעזה, כאשר מספר משקיפים בינלאומיים מצטרפים אליה ולוקחים חלק פעיל בעבודתה.
בתור דוגמה לוועדה מסוג זה הובאה ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט הטורקי לעזה במאי 2010. לטענת הגורמים הבכירים, הוועדה הוקמה בפורמט של ועדה ציבורית בלתי תלויה (ולא ועדת חקירה ממלכתית) - מה שלא הפריע לה להוציא דו"ח מקיף שבו נמתחה ביקורת חריפה על הדרג המדיני ועל צה"ל.
לטענת הגורמים, תחילה היועמ"שית לא התנגדה להקמת ועדה שתחקור את הפן ההומניטרי בעזה בלבד, ואף נאמר, כי לאור הצלחת ועדת טירקל והלגיטימציה בינלאומית שקיבלו מסקנותיה, אין חשש לגבי סטטוס הוועדה מבחינת בית הדין הפלילי הבינלאומי, והלגיטימציה של ממצאי הוועדה העתידיים.
לטענת גורמים מדיניים בכירים, עמדת היועמ"שית: "התהפכה לפני כחודשיים, כאשר באחד מימי שישי היא הפתיע את רה"מ ואת שאר משתתפי הדיונים בנוגע ל-ICC, כאשר הוציאה מכתב בו קבעה כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ולבצע חקירה בשלבים. תחילה - חקירת המצב ההומניטרי בעזה ובהמשך - החקירה המקיפה של כלל היבטים הקשורים לאסון ה-7 באוקטובר".
כעת, לאחר מכתב הזהרה חריף של בהרב - מיארה, גורמים מדיניים בכירים טוענים כי בזה היועמ"שית: "סתמה את הגולל על האפשרות להקים ועדה מיוחדת שתחקור את המצב ההומניטרי בעזה, תפריך את טענות הסרק נגד ישראל ותגן על בכירי הדרג המדיני ועל קציני צה"ל".