כפי שנחשף לראשונה במעריב אתמול (שני), חברי ועדת המשנה לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן סיירו לראשונה בבתי ספר במזרח ירושלים, שחלקם מלמדים את תוכנית הלימודים הישראלית וחלקם את תכנית הלימודים הפלסטינית, התהוג'יהי. בסיור השתתפו חברי הכנסת אביחי בוארון, לימור סון הר מלך, מיכל וולדיגר ועמית הלוי.
קבוצת חברי הכנסת נפגשו עם צוותי הוראה ומנהלי בתי הספר, שאלו על תכני הלימוד, ובחנו את תוכניות העבודה, וגם שוחחו עם תלמידים ומורים - רובם כלל לא דיברו עברית.
בצה"ל מאשרים: ראש מערך הטילים של החיזבאללה חוסל בתקיפה בלב ביירות
"לשמור ליום פקודה": המסר של איראן לחיזבאללה
במסגרת הסיור, חברי הכנסת ביקרו בארבעה בתי ספר בשכונות שונות ברחבי העיר, ביניהם סילוואן, ראס אל עמוד, ו א-טור, וכן ביקרו במרכז פסג״ה בעיר העתיקה אשר אמון על הכשרת צוותי ההוראה.
לפי נתוני משרד החינוך, במזרח ירושלים ישנם 6,720 עובדי הוראה וכ-110,000 תלמידים שלומדים ב-195 בתי ספר, מתוכם 108 בתי ספר רשמיים ו-89 בתי ספר המוגדרים מוכש"ר (מוכר שאינו רשמי).
מנהלת מחוז ירושלים הציגה עלייה של 2% בשנה האחרונה במעבר של תלמידים מהתכנית הפלסטינית לישראלית, שהסתכם בכ-2,000 תלמידים ובסה"כ לומדים עתה בתכנית הישראלית בחינוך הרשמי במזרח ירושלים – 18,800 מתוך 110,000 תלמידים.
"במשך שנים ארוכות הוזנח הטיפול במערכת החינוך במזרח ירושלים", אמר יו"ר הועדה ח"כ אביחי בוארון. "לפני כשנה הובילו שר החינוך יואב קיש וראש העיר ירושלים משה ליאון, החלטת ממשלה המטפלת לעומק בסוגיה זה ויש לברכם על כך - הם עשו ועושים שירות אדיר למדינת ישראל ולאזרחיה בענין זה ויחד עם כרמית הרוש מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך ואנשיה, ועם עובדי מנח"י הם מחוללים שינוי משמעותי".
"יחד עם זה, החלטת הממשלה מתמקדת בשני נושאים, בהקניית השפה העברית לילדי מזרח העיר ובהחלפת תוכנית הלימודים הפלסטינית לתוכנית הישראלית. אלא שבמהלך דיוני הוועדה למדנו על קיומו של נושא נוסף שמצריך טיפול והוא קריטי להצלחת המהלך אותו גם חווינו בסיור היום - רוב ככל המורים במזרח ירושלים למדו באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית כמו ביר זית א-נגאח ובג'נין".
"זה לא טוב ברמה הלאומית ולא נכון פדגוגית, וזה גם מה שמונע מעבר משמעותי לתוכנית הישראלית. ישראל חייבת להעסיק מורים שלא גדלו על המטען האידיאולוגי של הרשות הפלסטינית, מטען שהם מביאים איתם ללב ירושלים. אירועי השבעה באוקטובר גרמו לכולנו להתפכח ולהבין שאי אפשר להפטיר כאשתקד. לאור הסיור והדיונים שקדמו לו, בכוונתנו ללמוד ולהעמיק עוד בסוגייה ויחד עם משרד החינוך, עיריית ירושלים וכלל הגורמים למצוא דרך להכשיר מורים כאן בישראל ולהביא לשינוי גם בענין זה".
מנהלת מחוז ירושלים, כרמית הרוש, אמרה כי: "זוהי אחריותנו כמנהיגי חינוך כלפי ההורים לוודא שאנו לא חושפים את ילדיהם למורים שמחזיקים בתפיסות תומכות טרור".
"התלמידים רואים במורה מודל והערצה לחיקוי, ולכן עלינו לנהוג במשנה זהירות ולוודא שהמורים בבית הספר מחוברים לערכים של הומניסטיים של שלום ומניעת אלימות. זוהי בהחלט אחריות המונחת על כתפיו של מנהל ביה״ס״.
שניים מתוך ארבעה בתי הספר אשר ביקרו בהם, הם מוסדות אשר יצאו מהם תלמידים מחבלים שביצעו פיגועי טרור, ובאחד מהם אף לימד המורה פאדי אבו שחידם, אשר רצח את הצעיר אליהו קיי בפיגוע דקירה ב-2021, מנהל בית הספר התייחס ואמר: "גיניתי את זה בחריפות בפני התלמידים, אצלנו בביה"ס לא מזדהים עם שום ארגון טרור. בראיון עבודה למורה לא אשאל אותו האם הוא תומך בארגון טרור, אבל אם אדע שהזדהה או תמך בארגון טרור – אני לא אוותר".
המנהל השני הוסיף: "בשנה האחרונה שניים מתלמידי ביה"ס, שלמדו בתכנית הפלסטינית, ביצעו פיגועי דקירה בירושלים ונוטרלו על ידי כוחות הביטחון. משרד החינוך הציב את ביה״ס במיקוד והכניס תוכנית התערבות מיידית לטיפול ברמת המורים, התלמידים וההורים״.
עוד סיפר המנהל כי מתוך שבעה תלמידים שהשתחררו מהכלא במסגרת עסקת שחרור החטופים בנובמבר האחרון, רק אחד עבר השתלמות של עיריית ירושלים ושב לספסל הלימודים. "כל האחרים עדיין בבית, ללא פתרון. את זה הם לא קיבלו מביה"ס אלא מהאווירה בחוץ. הם מהווים אתגר חברתי ולימודי רציני ביותר".
המנהל סיפר גם על מקרה אחר של תלמיד כיתה י' שזרק אבן ונעצר על ידי המשטרה. אחרי המעצר הוא חזר לבית הספר וכחלק מהתהליך שעבר, נדרש לספר על החוויה שלו בכל כיתה בכדי שכולם יבינו את המשמעות.