במלאת שנה למלחמה, המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), מפרסם היום את המדד החודשי לחברה הישראלית. מדד זה בוחן את תפיסות הציבור בשורה של נושאים ובהם ביטחון וכלכלה. מהנתונים ניכרת עלייה בהערכת העוצמה הביטחונית של ישראל והסיכויים לנצח במלחמה, וירידה בהערכת העוצמה הכלכלית לצד אמון נמוך במשטרת ישראל.
סיום המלחמה
יותר ממחצית הציבור - 55%, מסכים עם האמירה שהמלחמה מתארכת בגלל אינטרס פוליטי של הקואליציה להאריך את כהונתה. כצפוי, בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה יש רוב מוחץ שאינו מסכים לאמירה זו. 84% מבוחרי הליכוד, 90% מבוחרי הציונות הדתית, 94% מבוחרי ש״ס ו-85% מבוחרי יהדות התורה. בקרב כל בוחרי מפלגות האופוזיציה יש רוב של מסכימים או מסכימים חלקית לטענה זו.
רוב הישראלים אינם מצפים בשלב זה לסיום מהיר של המלחמה בתוך מספר שבועות. הקבוצה העיקרית מהם, מניחה שהמלחמה תמשך עוד מספר חודשים (31%), אך קבוצה גדולה מעריכה שהמלחמה תמשך עוד שנה, יותר משנה, ואף שנתיים (בסך הכל, 44%).
רוב גדול של המשיבים מסכימים (או קצת מסכימים) לאמירה שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר (53% מסכימים ו-23% קצת מסכימים).
בתוך כך, רוב הישראלים מפנים אצבע גם לקהילה הבינלאומית, ומסכימים לפחות חלקית עם הטענה שהתערבות שלה הקשתה על התקדמות המלחמה בקצב מהיר יותר, והפריעה לישראל להשלים את משימותיה (מעל 60% מהציבור הכללי, ו-68% מהציבור היהודי).
רוב הציבור - 57% "מסכים" או "קצת מסכים" שהמלחמה התארכה משום שלא הוגדרו לה יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה רוב זה נשען על הסכמה גבוהה מאוד בקבוצות המרכז והשמאל, ועל הסכמה נמוכה יחסית בקבוצות הימין.
החזרת החטופים
קצת יותר מרבע מהציבור היהודי סבור כי הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא לנצח במלחמה (27%). כמעט שליש מהמשיבים (32%), סבורים כי ישראל זנחה את החטופים. לעומת זאת, 36% השיבו כי החטופים לא חזרו משום שאין עסקה שישראל יכולה להסכים לה, עקב סרבנות חמאס.
במרכז ובשמאל העמדה הדומיננטית היא כי ישראל ״הפקירה את החטופים״ (כך סבורים 85% ממי שמזהים את עצמם כאנשי שמאל), בימין-מרכז העמדה הדומיננטית היא כי אין עסקת חטופים שאפשר להסכים לה (53%) , ובימין העמדה הדומיננטית היא כי הניצחון הוא תנאי מוקדם לשחרור החטופים (60% מאנשי הימין).
הסיכוי לניצחון במלחמה.
על רקע הצלחות צה"ל בלבנון, נרשמת עלייה משמעותית באמון הציבור בפיקוד הבכיר בצה"ל, ובתוך כך גם באמון בסיכוי לניצחון במלחמה. מנתוני הסקר עולה כי שיעור ה״בטוחים לגמרי״ שישראל תנצח במלחמה קפץ מ-28% בסקר של תחילת חודש ספטמבר ל-39% בסקר החדש.
הסקר נערך לאחר שבועיים של הצלחות מבצעיות של צה״ל בלבנון, אך עוד לפני חיסולו של מנהיג חיזבאללה ומתקפת הטילים מאירן. האמון בניצחון עלה בעיקר בקבוצות של מי שמזהים את עצמם כ״ימין״ (ימין וימין-מרכז), שמהוות את הרוב בחברה היהודית, אך ניכרת עלייה ברמת הביטחון גם בקרב המזדהים כשמאל-מרכז.
אמון בצה"ל
עליה מקבילה נרשמה החודש גם ברמת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. שיעור המעידים על רמת אמון ״מאוד גבוהה״ בפיקוד צה"ל זינק מ-9% לפני חודש ל-21% בסקר הנוכחי. שיעור המעידים על רמת אמון "די גבוהה" או "מאד גבוהה" בפיקוד צה"ל, מזנק מסה"כ -44% לפני כחודש, ל-59% כעת. השיפור ברמת האמון בפיקוד הבכיר ניכר בכל קבוצות האוכלוסייה, אך בולט הרבה יותר בקבוצות מהימין-מרכז ושמאלה.
האמון במשטרה
רמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה נמוכה לעומת האמון בפיקוד הבכיר של צה״ל. בקרב ערבים, רמת האמון נמוכה במיוחד, אך גם בקרב היהודים ישנו רוב משמעותי (67%) של מי שרמת האמון שלהם בפיקוד המשטרה די נמוכה או מאוד נמוכה.
באופן כללי, בתזוזה לכיוון ימין בסולם האידיאולוגי ניכרת עלייה ברמת האמון בפיקוד הבכיר של המשטרה, אך עלייה זו מרוסנת בשל העובדה שרמת האמון של חרדים בפיקוד המשטרה – שרוב גדול מהם מזדהים כ״ימין״ – נמוכה. ל-62% מהחרדים רמת אמון נמוכה בפיקוד המשטרה. כתמונת ראי לכך, כ-90% ממי שמזדהים כאנשי שמאל מביעים רמת אמון די נמוכה או מאד נמוכה במשטרה.
מערכת המשפט
רוב בציבור (55%) אינו מסכים עם הטענה שהמלחמה התארכה בגלל עיכובים שהערימה המערכת המשפטית. עם זאת, בקבוצות הימין ישנה הסכמה יחסית גבוהה עם אמירה זו. בקרב קבוצת ה״ימין״, 62% מסכימים עם האמירה, ועוד 20% קצת מסכימים איתה. בימין-מרכז 35% מסכימים, ועוד 19% קצת מסכימים.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן: "ממצאי הסקר מוכיחים שוב כי בשורה של נושאים הציבור הישראלי מקוטב על פי מפתח פוליטי. על אף עלייה מסוימת ברמת האופטימיות של הישראלים, כפי שבאה לידי ביטוי באמון בעוצמתו של צה"ל ובסיכוייה של ישראל לנצח את המלחמה, אין להקל ראש בנתונים המעידים על תפיסה ציבורית שהמלחמה נמשכת בגלל אינטרסים פוליטיים, וכך גם לגבי האמון הנמוך בתפקוד משטרת ישראל. הציבור חש שיעדי המלחמה אינם ברורים או ריאליים דיים. כמפורט בסקר, הרגש הדומיננטי ביותר של ישראלים במלאת שנה למלחמה הוא ״דאגה״. בנסיבות אלה, יש מקום לפעול להגברת תחושת הלכידות בציבור, בכל דרך אפשרית, כאינטרס עליון וראשון במעלה נוכח הימשכות המלחמה".