סערת יום כיפור חוזרת, עם הקרב על התפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף. בדיוק שנה חלפה מאז שמהומות פרצו בכיכר דיזנגוף ביום כיפור האחרון, והפצע שנפער בין חילונים לדתיים בתל אביב עדיין מדמם. בעירייה אסרו אז על קיום תפילה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי, מה שהוביל לעימותים קשים בין תושבי העיר, מאבק שנראה שעומד לחזור גם השנה, אבל הפעם בגן מאיר, כפי ששופטי בית משפט העליון הורו.

לאחר האיסור: מאות בתפילת מחאה בכיכר דיזינגוף- "זה כאב לנו"

יומיים לפני יום כיפור, בבית המשפט העליון בירושלים נערך דיון בערעור של ארגון "ראש יהודי" ומספר נשים המתגוררות בתל אביב, אשר דרשו מבית משפט העליון לאפשר תפילה בהפרדה בכיכר דיזנגוף ביום כיפור הקרוב. השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, ניסו להציע פשרה שתאפשר לתפילה הציבורית בהפרדה להתקיים בגן מאיר, מיקום מרכזי, אך פחות טעון. עיריית תל אביב דחתה את ההצעה ובית המשפט קבע זאת כפסק דין. מה שנראה כפשרה הגיונית, נראה שהפך שוב לשדה קרב על זהות הציבורית של תל אביב ועל גבולות החירות הדתית מול חירות הפרט.

יצאנו לכיכר המחלוקת, כיכר דיזנגוף ומתברר שגם תגובות האזרחים חצויות, קריאות לאחדות מול הגנה על המרחב הציבורי, בין הציבור הדתי וההתעקשות של העירייה לא לאפשר תפילה בהפרדה בשום מקום בתל אביב, מעוררת זעם ותחושת ניכור. "שוב העירייה עושה בעיות", אמרה שירה מתל אביב, אם לשניים. "כולנו יהודים, ולמה אי אפשר לתת לכל אחד לקיים את המצוות שלו בצורה שמכבדת אותו? די עם הפילוג הזה, אנחנו עם אחד, וכל המריבות האלו קורעות אותנו מבפנים".

דניאל, שישב בבית הקפה הסמוך לכיכר, הסכים עם דברי שירה: "מדובר ביום אחד, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי. למה שלא נאפשר להם להתפלל לפי אמונתם? מי שזה מפריע לו, שיילך לצד השני של הכיכר. כל הסיפור הזה מיותר וגורם רק נזק, במיוחד בתקופה הזאת".

יעל תושבת תל אביב, שגרה בסמוך לכיכר, מספרת שמאז הקורונה, היא הגיעה לתפילות ביום כיפור בכיכר, הוסיפה: "מה זה משנה אם יש הפרדה לכמה שעות? ביום כיפור אנשים רוצים לכבד את המסורת שלהם. אם העירייה מדברת על כבוד למגוון דעות, אז שתראה את זה גם כלפי הדתיים".

אל מול הגישות האלה, יש לא מעט תל אביבים שדווקא מגבים את עמדת העירייה ודוחים את הטענה שמדובר בזכות דתית. מיכל יעקב, תושבת מרכז תל אביב, אמרה: "המרחב הציבורי הוא של כולם. אף אחד לא מונע מאף אחד להתפלל – יש עשרות בתי כנסת שמאפשרים הפרדה. אבל בכיכר הציבורית לא צריך לכפות את זה על כולם. זאת עיר חופשית".

אלעד, פעיל חברתי בתל אביב, הוסיף: "התעקשות על הפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף היא פשוט התגרות בציבור החילוני. מי שרוצה להתפלל בהפרדה – יש לו את כל הכלים והאפשרויות שילך לבית הכנסת. למה להביא את זה למרכז העיר ולהתעמת? המרחב הציבורי צריך להיות שוויוני לכולם".

איתמר אבנרי, חבר מועצת העיר ת"א יפו מטעם תנועת עיר סגולה, בתגובה לפסיקת ביהמ"ש העליון מסר: "מטורף בעיני שלמרות מה שקרה בשנה שעברה, גם השנה העירייה העבירה תקציבים לראש יהודי ולגרעינים התורניים בעיר, שליבו את האש והשנאה. אנחנו רוצות ורוצים לחיות בעיר פלורליסטית עם מקום לכולם. כדי להגשים את זה, אסור לממן את מי שמביא לפה שנאת נשים, אפליה, להט״בופוביה וגזענות. זה חייב להיפסק, עכשיו".