נשיא בית משפט השלום בראשון לציון השופט מנחם מזרחי, התיר היום (ראשון) לפרסום כי החשוד המרכזי בפרשת ההדלפות וגניבת מסמך צה"לי חסוי הינו אליעזר פלדשטיין, ומעצרו הוארך עד ליום שלישי. קודם לכן, הוארך מעצרם של שני חשודים נוספים בפרשה הקשורים למערכת הביטחון וגם הם עד ליום שלישי. חשוד רביעי שוחרר למעצר בית.
בשלב זה, לאחר שקבע כי החקירה המתנהלת בשב"כ, ביחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 במשטרה ובצה"ל מתנהלת בצורה עניינית ומקצועית ביותר שיש לאפשר אותה עד תום מבלי לפגוע בה, החליט השופט מזרחי שלא להתיר את כלל הפרטים לפרסום אלא סייג אותם.
מטעמו נמסר כי "החקירה החלה, לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש, נלקח מתוך מערכות צה"ל, והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע. בשל כך, עלולה היתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים. כחלק ממטרות המלחמה. בעקבות האמור נפתחה חקירה סמויה משולבת של שב"כ, צה"ל והמשטרה, במהלכה התחזקו באופן משמעותי החשדות האמורים.
בהתאם נפתחה חקירה גלויה, במהלכה נחקרו עד כה ארבעה עצורים המעורבים בפעילות, חלקם גורמי מערכת הביטחון ואזרח ששמו אליעזר פלדשטיין. החקירה מצויה בעיצומה ומתנהלת על פי דין ובפיקוח בית המשפט. כל פרסום נוסף ביחס לחקירה עלול להוביל לפגיעה בחקירה, במטרותיה ובביטחון המדינה".
בוואלה פורסם כי לפי מקורות בסביבת נתניהו, מי שגייס את פלדשטיין לעבודה היו בכירים מאוד בלשכת ראש הממשלה, ומי שעמד איתו בקשר היה ראש הסגל צחי ברוורמן ויועצו של נתניהו, יונתן אוריך. במשך תקופה ארוכה, פלדשטיין ניסה לקבל סיווג ביטחוני כדי לקבל גישה לחומרים המסווגים וכניסה לאקווריום של ראש הממשלה, אך הוא לא קיבל את הסיווג הביטחוני הגבוה שנדרש לכך. למרות זאת, הוא שותף במידע והשתתף בדיונים על חומרים רגישים.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד וחבר הכנסת בני גנץ ערכו היום (ראשון) הצהרה משותפת, אשר עסקה בעיקר בפרשת המסמכים המסווגים ובחוק המעונות.
בפתיחת דבריו, אמר לפיד: "הפרטים שהותרו לפרסום בימים האחרונים ובשעות האחרונות, צריכים להחריד כל ישראלי. על פי החשד, אנשי נתניהו פרסמו מסמכים סודיים וזייפו מסמכים סודיים כדי לטרפד את האפשרות לעסקת חטופים, כדי לבנות מבצע תודעה נגד משפחות החטופים. הפרשה הזו יצאה מחדרו של ראש הממשלה, והחקירה צריכה לבדוק אם זה לא בהוראתו של ראש הממשלה. אם נתניהו ידע, הוא שותף לעבירה בטחונית מהחמורות ביותר שישנן בספר החוקים. אם נתניהו לא ידע, מה הוא כן יודע?".
"נתניהו אמר בעבר שהוא לא ידע שיש בעיה בהר מירון", המשיך לפיד, "לא ידע על הצוללות, לא ידע על ההתראות הבטחוניות לפני השבעה באוקטובר. עכשיו הוא טוען שהוא לא יודע מה עושה הלשכה שלו בזמן שישראל במלחמה קיומית. טענת ההגנה של נתניהו, היא שאין לו שום השפעה או שליטה על המערכת שהוא עומד בראשה. אם זה נכון, הוא לא כשיר. הוא לא כשיר להוביל את מדינת ישראל במלחמה הקשה בתולדותיה".
באשר לחוק המעונות שעבר היום בוועדת השרים לחקיקה, אמר לפיד כי "זה לא חוק המעונות, זה חוק ההשתמטות בשם אחר. זה חוק שאומר: כסף למשתמטים במקום למשרתים. אם החוק הזה יעבור, לא יתגייס אפילו חרדי אחד. למה שהם יתגייסו אם המדינה משלמת להם לא להתגייס? אחרים יהרגו, אחרים יפצעו. זוהי בגידה נוראה בערבות ההדדית בינינו, בזמן מלחמה. לדיראון עולם ייזכר מי שיצביע בעד החוק הזה. לדיראון עולם".
גנץ, מצדו, התייחס גם הוא לפרשה, והוסיף בנוגע לעיכוב בקמתה של ועדת חקירה ממלכתית: "בשנה האחרונה, ראינו איך במקום לקבל החלטות קשות על שדה הקרב – מנהלים קרב תודעה על גב הציבור. ראינו הדלפות על משא ומתן רגיש בנושא החטופים ברגעים מכריעים, הודעות תגובה בשבת על דברים שלא קרו, ויכוחים על הקלטת ישיבות ופרוטוקולים, ומה לא. שוב, צריך להוציא את ריח הפגר שבחדר".
"הפרשה הזו מזכירה לנו, גם את הצורך הדחוף בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן איך הגענו לשבעה באוקטובר.
אני מתכוון להיות ראשון המתייצבים. למעלה משנה אחרי, הגיע הזמן להפסיק להסתתר מאחורי טיעוני סרק. לא ועדת חקירה אזרחית, לא עממית ולא ציבורית – ועדת חקירה ממלכתית".
"לפני סיום", הוסיף גנץ, "אני מבקש להגיד כמה מילים על אחריות. לא אחריות פלילית, לא אשמה. אחריות של מנהיג. ראש הממשלה לא צריך לקבל אחריות לשבעה באוקטובר - הוא נושא בה. הוא נושא באחריות לא למכור בנזיד עדשים את ערכיהם של משרתי המילואים ולוחמי הסדיר.
והוא נושא גם באחריות למה שנעשה בלשכתו. מנהיגות היא אחריות. עליו להתייצב היום ולהגיד בפה מלא: אני ראש הממשלה – ואני אחראי – כך פשוט ונכון".
היום התקיים דיון בנושא צמצום צו איסור הפרסום בפרשת המסמכים המסווגים, באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי בראשון לציון. הדיון התקיים במעמד נציגי שב"כ והמשטרה ולצידם נציגי כלי התקשורת, ביניהם "וואלה!", שביקשו לצמצם את צו איסור הפרסום. לצד כל אלו, עינב צנגאוקר, אמו של מתן שחטוף בעזה, הגיעה לדיון.
לשכת ראש הממשלה ניסתה להדוף את הטענות: "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת ראש הממשלה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים".