לאור המינויים הפרו-ישראליים לתפקידי המפתח במדיניות החוץ של ממשל טראמפ (מרקו רוביו - מזכיר המדינה, מייקל וולץ - היועץ לביטחון לאומי), גורמים בישראל מדברים בטון הרבה יותר בטוח בנוגע לתכנית התקיפה של מתקני הנפט ותכנית הגרעין של איראן. בישראל אף לא מחכים ל-20 בינואר כדי להתחיל בשיח מול הממשל החדש. המסרים המדיניים והביטחוניים (הסוגיה האיראנית, החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ההסדר האזורי ועוד) מועברים זה זמן מה וביתר שאת מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות.
בנוסף לכך, בישראל מתייחסים בזהירות הנדרשת לדיווחים על ההתקדמות במגעים להסדר בצפון. אמנם נרשמה התקדמות בשיחות בין ישראל לארה"ב בנוגע לחלק הישראלי בהסכם, לדרישות הישראליות לאכיפתו ולערבויות האמריקאיות למקרה של הפרת ההסכם על ידי חיזבאללה, אך לא ברור האם נרשמה התקדמות גם מול הצד השני. כלומר, האם המתווכים במו"מ הצליחו לגרום לחיזבאללה להתגמש מול התנאים הישראליים, מהם ישראל לא מתכוונת לרדת.
בן גביר יפוטר? החלטה לא אחראית של היועמ"שית עלולה להביא למשבר היסטורי
נשיא המדינה בוושינגטון: "כישלון בהחזרת החטופים ישאיר את האומה מדממת"
בשונה מהערכות הפסימיות מלפני מספר שבועות, לפיהן אם ההסדרה בצפון לא תושג ממשל ביידן יפעל בגזרת האו"ם לכפות על ישראל הפסקת אש (על ידי תמיכה בהחלטה או אי הטלת וטו על הצעת החלטה הדורשת סיום לחימה בצפון), כעת מעריכים כי "הממשל היוצא מעדיף את גזרת המו"מ ולא את גזרת האו"ם". לכן, הוא ככל הנראה לא צפוי לתמוך בקריאה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. עם זאת, בישראל חוששים מצעדים אמריקאיים אפשריים בעקבות הטענות למצב הומניטרי קשה בעזה.
בתוך כך, היום מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס לדיון בנושא דו"ח של ארגון IPC בנוגע למצב ההומניטרי בצפון רצועת עזה.