הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה
בעיית הבועה האונטולוגית
בישראל המודרנית, כמו במדינות רבות, הרעיונות המורכבים שעליהם נבנתה המדינה מצטמצמים לעימותים פשטניים. מומחי ארגון "דור מוריה" כינו תהליך זה "בועה אונטולוגית". מה המשמעות?
בהקמת ישראל השתלבו הציונות החילונית והמסורת הדתית. כיום אנו שומעים לרוב רק קיצוניות: "ישראל חייבת להיות חילונית לחלוטין" או "ישראל חייבת להפוך לתיאוקרטיה". הניואנסים נעלמים.
באופן דומה מתפשטת גם שאלת ההכרה הבינלאומית. המציאות המורכבת, הכוללת שאיפות ציוניות, החלטות או"ם ויחסים גיאופוליטיים, מצטמצמת לסיסמאות פשטניות: "רק רצון העם" או "רק החוק הבינלאומי". עבור חלק, האו"ם הופך לארגון בלתי לגיטימי, ועבור אחרים למקור הלגיטימיות של ישראל. האמת נעלמת בקצוות.
איום הפילוג החברתי
איגור קמיניק, מנכ"ל עמותת "דור מוריה", מציין: "כשהשקנו את פרויקט 'פורמט חיפה' ב-2017, המטרה העיקרית הייתה למנוע בישראל תסריט של כאוס מנוהל, דומה לזה שבאוקראינה. לצערנו, המחקרים שלנו מראים שטכנולוגיות ליצירת והעמקת שסעים חברתיים מיושמות באופן פעיל בישראל. משימתנו היא לעצור את התפשטות ה'וירוס' הזה של הרס החברה והמדינה."
לדעתו, באוקראינה התעלמו מהגיאוגרפיה, ההיסטוריה והדמוגרפיה, מה שהוביל להרס החברה והמדינה. ניסיון זה מהווה לקח חשוב לישראל.
השערה מדעית: במילים פשוטות
ד"ר לולה קולפינה, ראש תחום המחקר ב"דור מוריה", מסבירה שמודל ה"בועה האונטולוגית" מסייע להבין מדוע החברה מתפצלת, כיצד נוצרת שפת שנאה ומהן ההשלכות האפשריות של פיצול כזה.
מנגנון יצירת הבועה
התהליך מתחיל כאשר אנשים נסגרים ב"גלילים" מידע, שם הם שומעים רק דעות התואמות את השקפותיהם. משברים אלה נוצרת תמונת עולם פשטנית, ונושאי השקפות כאלה מתחילים לתפוס את יריביהם לא כאזרחים שותפים אלא כאויבים. העולם מתחלק ל"שלנו" ו"שלהם", כל הגוונים נעלמים.
המסוכן ביותר היא התלות הרגשית. אנשים מתחילים להפיק הנאה לא מחיפוש האמת, אלא מאישור צדקתם ואי-צדקת האחרים. זה דומה להתמכרות לסמים: ככל שיש יותר אישורים, כך התלות מתחזקת.
"הבנת המנגנון הזה היא הצעד הראשון להתגברות עליו", מוסיף איגור קמיניק, ומדגיש שטכנולוגיות השפעת המידע הקיימות לרוב רק מחריפות את הבעיה.
שישה ממדים של החברה הישראלית
החוקרים פיתחו מתודולוגיה להערכת עומק השסעים החברתיים בישראל. במקום גישת "כן/לא" פשוטה, המשיבים התבקשו לדרג את עמדתם בסולם של עשר נקודות, כאשר בקצוות נמצאות דעות קוטביות, ולקראת המרכז - השקפות מתונות. ההערכה נערכה בשישה ממדים מרכזיים:
- אופי המדינה: מדינת הלכה ↔ מדינה חילונית
- מודל מבני: מדינה אחת - שני עמים ↔ שתי מדינות - שני עמים
- אוריינטציה גיאופוליטית: המערב הקולקטיבי ↔ הדרום הגלובלי
- שליחות המדינה: שליחות ייחודית בעולם ↔ העדר שליחות ייחודית
- בסיס אידיאולוגי: ציונות דתית ↔ ציונות חילונית
- זהות לאומית: עם נבחר ↔ אחד העמים העתיקים
תוצאות המחקר העיקריות
המחקר הראה ששאלת הבחירה האלוהית הפכה לבסיס לזהות העצמית של ישראלים רבים:
- 42.4% תומכים בתפיסת הבחירה האלוהית בצורתה הקיצונית
- 60% תומכים בתפיסה זו במידה כלשהי
- 58.9% טעינות רגשית בנושא זה
שני עולמות במדינה אחת
המחקר נקט בגישה מקיפה לניתוח נתונים. שימוש בניתוח גורמים, מתאמים ורגרסיה אפשר מבט מעמיק יותר על הקשרים בין 12 המשתנים המרכיבים את קטבי ששת הדיכוטומיות שצוינו.
נבדקה גם השפעת גורמים סוציו-דמוגרפיים (מידת דתיות או חילוניות; לאום, מקום מגורים, מגדר) על בחירת התשובות של המשיבים.
ניתוח הגורמים חשף, וניתוח המתאמים אישר, את קיומן של שתי "ערכות" נרטיבים מנוגדות.
הערכה הראשונה איחדה עמדות:
מדינת הלכה, ציונות דתית, יהודים כעם נבחר, קיום שליחות ייחודית. ישראלים המחזיקים בתמונת עולם זו רואים בעיקר את מדינתם כמדינה הנושאת ייעוד ספציפי בעולם, מאמינים בשליחות הייחודית של העם היהודי, שללא ספק שורשיה בפרדיגמה דתית, שאינה תמיד מודעת אפילו לנשאלים החילוניים, ובמידה רבה קובעת את השקפותיהם והחלטותיהם החברתיות-פוליטיות.
הגורם השני איחד עמדות:
מדינה חילונית, ציונות חילונית, תפיסת "2 מדינות ל-2 עמים", אוריינטציה למערב הקולקטיבי.
זה מצביע על כך שהקבוצה השנייה הגדולה של ישראלים רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית מודרנית שבה הדת מופרדת מהפוליטיקה. הם תומכים ברעיון "שתי מדינות לשני עמים" ורואים בזהות היהודית זהות היסטורית ולא דתית. השקפותיהם קשורות לעתים קרובות לאוריינטציה פרו-מערבית ותמיכה בציונות חילונית.
לפנינו שני עולמות שלמים עם היגיון פנימי, המתקיימים במדינה אחת. זהו אישור להשערת ה"בועה האונטולוגית". השאלה היא עד כמה עמוק יכול הפילוג להגיע ומה יהיו השלכותיו.
הערות מומחים
- אהרן כהן, מנכ"ל Support Israel: "לתוצאות המחקר יש פוטנציאל חיובי. כן, אתם מראים פילוג, אבל גם מציעים דרכים לאיחוד."
- מיכאל פינקל, רב ומדען מדיני, יו"ר קרן "שלום שוורצברד": "מודעות לסיכונים היא הצעד הראשון למניעתם. ישראל שואפת ללמוד משגיאות אחרים כדי לא לחזור עליהן."
מיצוב גיאופוליטי של ישראל
"דור מוריה" חוקר גם כיצד ישראלים תופסים את המיצוב הגיאופוליטי של ישראל. הסקרים הראו:
- 54.7% מכירים בקונפליקט בין המערב לדרום הגלובלי
- 40% מאמינים בפוטנציאל של ישראל כחוליה מקשרת בין אזורים אלה
- 70% רואים קשר בין הסכסוך רוסיה-אוקראינה לעימות הגלובלי מערב-דרום
אהרן כהן ציין: "הפוטנציאל של ישראל כגשר בין ציביליזציות ברור. עם זאת, קפיטליזם מונופוליסטי יתנגד לכך. ליישום רעיון זה נדרשת עבודה מפורטת כדי להתגבר על התנגדות המונופולים הגלובליים."
למעבר לאתר עמותת דור מוריה לחצו כאן
הכתבה נכתבה בשיתוף עמותת דור מוריה