אחרי שהקבינט הסכים לקבל את ההצעה להפסקת אש בלבנון, השאלה שמעניינת כל ישראלי היא לכמה זמן השקט יישמר, והאם אכן מתחילה תקופה חדשה אחרי חודשים ארוכים של מתיחות בגבול הצפוני ולחימה עצימה בתוך לבנון. במידה רבה ההחלטה המורכבת שקיבלו שרי הממשלה, מסמל גם מעבר לתקופה חדשה שתאתגר מאוד את הקואליציה השברירית.
בראש ובראשונה, סגירת החזית הצפונית תחזיר את המיקוד לגזרה הדרומית, במצב 101 החטופים שנמקים במנהרות ושאלת "היום שאחרי". הפסקת האש בצפון אמנם לא עברה בגרון לציבור הימין אבל אושר כמעט פה אחד בקבינט, עם זאת בשאלה על עתיד עזה העמדות הרבה יותר מורכבות וכל עיסוק עתידי צפוי להציף את המחלוקות הקשות, בעיקר מול השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
כפי שכבר דווח, המאמץ הבינלאומי בעניין מתווה שחרור חטופים וסיום המלחמה מול חמאס יילך ויתגבר אחרי ההסדרה בצפון, וברור שנשיא ארה"ב היוצא ג'ו ביידן מתכוון להפנות קשב רב להגיע להישג גם בזירה הזו. כמו בכל השנה האחרונה, החיכוך בין וושינגטון לממשלת ישראל צפוי רק להתחדד, בייחוד שמעבר לפינה מחכה ממשל טראמפ. אמנם הוא נחשב "ידידותי" יותר לישראל אבל גם אמר בצורה ברורה שהוא מעוניין לסיים את המלחמות.
על כן, ככל שיתעצם הלחץ על ישראל להסכים להסדרה דומה בדרום ולחץ משפחות חטופים לחתור לעסקה לשחרור יקיריהם - המתח בתוך הקואליציה ייגבר, והקושי להפר הבטחות יהיה קשה יותר לעומת ההסכמה בסוגיית לבנון.
בהקשר לזה, מעניין לשים לב לתופעה שחזרה על עצמה השבוע כאשר ברגע האמת יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' תמך בעמדת רוב השרים, זאת לעומת יו"ר עוצמה יהודית שהתנגד וביקר את ההחלטה שהתקבלה בקבינט. כך היה גם עסקת החטופים לפני שנה בדיוק וכך גם בהסדרה מול לבנון.
בזמן שבן גביר "גורף" תמיכה על עמדות ניציות ולכאורה מוביל את האידיאולוגיה של הפעלת הכוח, השר סמוטריץ' לקח הפעם "סיכון מחושב" נגד הבייס ונגד הסקרים ובכך הוכיח עמדה בוגרת ואחראית בניגוד לדימוי שמנסים לייצר לו. בסקרים זה כנראה לא עוזר לו, אבל מותר להעריך את העובדה שבסופו של דבר סמוטריץ' מקבל החלטות לא פופולריות בקרב תומכיו, לאחר שהוא שוקל את כל החלופות בצורה רצינית.
בתוך כך, אחרי חודשים ארוכים בהם משבר חוק הגיוס איים לפרק את הממשלה, סוגיה נוספת שתעמוד כעת למבחן היא האם הרגעת הרוחות והורדת עצימות הלחימה, עשויה גם להקל על העיסוק הסבוך פוליטית ומעורר המחלוקת של אי גיוס החרדים.
אמנם התחלף שר ביטחון וכפי שדווח השבוע במעריב, עבודת הצוותים המקצועיים של ועדת חוץ וביטחון וצה"ל השתפרה, עדיין ההגעה לעמק השווה נראית רחוקה. בקואליציה מקווים שהורדת הנטל על ציבור משרתי המילואים וגם מיעוט נופלים בשדה הקרב, ייקל על הגעה להסכמות מול הסיעות החרדיות ומציאת פתרונות אמיתיים, מבלי הלחץ הציבורי הכבד שהיה בחודשים האחרונים. אמנם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין התחייב ש"מה שהיה - הוא לא שיהיה" אבל אולי כעת יהיה אפשר לדון בסוגיה מהראש ולא רק מהבטן.