שלושים יום בלבד לפני מועד הבחירות, מתפרסם היום (שלישי) דוח חמור של מבקר המדינה ביחס להוצאות שני מעונותיו של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו - המעון הפרטי בקיסריה והמעון הרשמי בירושלים. המבקר, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מותח ביקורת חריפה על התנהלותם והוצאותיהם של בני הזוג נתניהו.
מהדוח עולה כי חלה עליה חדה - של עשרות עד מאות אחוזים - בהוצאות, שלדעת המבקר, ״לא עלתה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעלות״. אלא שהדוח לא עוסק רק בבזבזנות ראוותנית, שעה שחלקים נכבדים בציבור לא מסיימים את החודש, אלא מכיל גם ממצאים ״מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות עד כדי חשש למעשה פלילי״, לשון הדוח.
ממצאי הדוח אף מעלים חשש לפרשות נוספות, מעבר לפרשות המוכרות עד כה: קיזוזי חוב לראש הממשלה, ״מצג מטעה״ בהתקשרות עם קבלן חשמל חבר מרכז הליכוד, עובדים ששילמו מכיסם הפרטי על הוצאות אישיות של ראש הממשלה. ברובם של הסעיפים מעורבת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו.
הדוח מותח ביקורת חריפה על הליכי הסדרת תקציב מעונות ראש הממשלה שנעשה ״ללא הליך סדור של ניתוח צרכים וקביעת אומדנים של ההוצאות״. המבקר קובע כי ״הדבר לא עלה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין ופגע ביכולת לקיים בקרה ופיקוח ראויים״. הוא מציין כי חלק מההוצאות ״לא היה ראוי שימומנו מאוצר המדינה״ וממליץ להסדיר תקציב נפרד למעון ראש הממשלה. בסופו של הדוח המבקר מתייחס גם למצבו הרעוע והלא ראוי של המעון הרשמי וממליץ ״לדון ולהחליט מהי הדרך הראויה לטיפול במצב הפיזי הירוד שלו״.
מ-211 אלף שקלים לשיא של 490 אלף בשנתיים
במרכז הדוח עומדת הבזבזנות של משפחת נתניהו, עליה כבר דווח במהלך שנות כהונתו. ההוצאות על מזון ואירוח רשמי קפצו משיעור של 211 אלף שקלים כשנתניהו נכנס לתפקידו בשנת 2009 עד לשיא של 490 אלף שקלים בשנת 2011. ההוצאות המשיכו להיות גבוהות וירדו לסכום של 226 אלף שקלים רק בשנה האחרונה, אחרי ביקורת ציבורית.
תחת ההגדרה "מזון ואירוח רשמי" נכללים ארוחות מוכנות ממסעדות ובתי מלון, מזון ממרכולים, בקבוקי שתיה ויין, רכישות מקופה קטנה, פיצות, קפה, לחם וגלידות. ההוצאות על מצרכים בלבד הגיעו לממוצע של יותר מ-30 אלף שקל בחודש בשנת 2011. המבקר מצא כי למרות שהייתה בבית ראש הממשלה מבשלת אישית, משפחת נתניהו הזמינה ארוחות בשווי של לא פחות מ- 164,632 שקלים בין השנים 2010-2011.
המבקר קבע ביחס לכך כי ״התנהלות זו של משרד ראש הממשלה אינה תקינה״, והוסיף: ״ניתן לקבוע שהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי, במיוחד בשנים 2010 ו-2011 ובמידה פחותה גם בשנת 2012, לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות״.
144,000 שקל על ביגוד, איפור ועיצוב שיער בשנת 2010
סעיף נוסף שמופיע בדוח הוא זה שנוגע לדמי הייצוג, כלומר להוצאות של ראש הממשלה ורעייתו על ביגוד, איפור ועיצוב שיער. הדוח מגלה כי מיוני 2009 מימן משרד ראש הממשלה את ההוצאות האלו משני מקורות נפרדים. התקרה להוצאות אלה אמנם הוגדרה על סכום של כ- 53 אלף שקלים בתקציב המיועד לכך, אולם המבקר מצא כי ההוצאה בפועל בממוצע הייתה פי 2.5 וחצי בקירוב יותר מהסכום שנקבע בהחלטת ועדת הכספים.
מה זה כלל? הוצאות איפור בסך של 85 אלף שקלים בשנת 2010 ועוד כ-8,500 שקלים על עיצוב שיער. לכך התווספו עוד כ-49 אלף שקלים מדמי הייצוג ורק בשנת 2010 עמד הסכום על 144 אלף שקלים בקירוב.
75,000 שקל בחודש על ניקיון שני המעונות
המבקר בחן סעיפי הוצאה נוספים, כמו למשל סעיף הוצאות הניקיון. בתקשורת נשמעו טענות של עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה, שמצויים בהליכי תביעה אזרחיים בבית הדין לעבודה מול משרד ראש הממשלה וראש הממשלה עצמו, כי רעייתו של נתניהו, שרה, נוהגת בדקדקנות יתר ביחס לניקיון והיגיינה.
עדות לכך מופיעה למשל, בתצהיר שהוגש לאחרונה לבית הדין לעבודה בירושלים על ידי מני נפתלי, מנהל המעון לשעבר, שטען כי שרה נתניהו "ראתה בכל העובדים כמי שמהווים 'בעיה הגיינית'". בהתאם לכך הדוח של המבקר חושף כי ההוצאה החודשית הממוצעת על ניקיון שני המעונות, זה בקיסריה וזה בירושלים, בשנים 2009-2013 הייתה 75,400 שקלים. בתוך כך נכללו הוצאות ממוצעות של כ- 8,200 שקלים בחודש על המעון הפרטי בקיסריה, זאת למרות ש״נתניהו ומשפחתו שוהים מרבית ימות השנה במעון הרשמי״. המבקר מציין ביחס להוצאות כי הן ״מופרזות במידה ניכרת״.
עובדים שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות של ראש הממשלה
בזבזנות וראוותנות, אבל לא מהכיס הפרטי: חלק נוסף בדוח מתייחס לתשלום מהקופה הקטנה. המבקר בחן ומצא כי עובדים במשרד ראש הממשלה שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות של ראש הממשלה, וזאת מבלי לקבל על כך החזר מהקופה הקטנה תמורת הקבלות. אילו הוצאות? כדורים נגד צינון, עיתונים למעון הפרטי, יין, קפה ומאפה וארוחות צהרים. עובד שביקש את ההחזר עבור הוצאות אלו נענה בסירוב. הסיבה לסירוב תמוהה, שכן יש כבר תקציב להוצאות כאלה, תקציב שממילא נקבע כי הוא חורג מהנורמות הסבירות.
סוגיה נוספת שעלתה נגעה להיטל על צריכת מים עודפת במעון הפרטי - בעיקר בגלל הבריכה בקיסריה. ״ראש הממשלה חויב בשנת 2009 בתשלום היטל בצורת בסך 1,322 שקלים ובשנת 2010 ב-4,160 שקלים. בדיון בנושא באוגוסט 2012 ציין הסמנכ"ל למנהל כי "ראש הממשלה מבקש במפורש שלא ישולם על ידי המשרד מרכיב מס הבצורת...". בדיון נוסף בנושא הוחלט, "לשלם את מס הבצורת על פי הנחיית ראש הממשלה…" בקיזוז החלק של המים למילוי הבריכה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שנתניהו יישא לבדו במימון היטל זה.
התפלגות ההוצאות. גרפיקה: אנה גוליקוב
חשש לפלילים בהעסקת קבלן חשמל חבר מרכז ליכוד, גם ביום הכיפורים
המבקר בחן גם הוצאות שקשורות בהתקשרות לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי בקיסריה. הבדיקה הזו העלתה חשש ל״מצג מטעה״, שעשוי להתפרש כחשש לפלילים כדי לעקוף הנחיה בעניין.
במהלך שנת 2009 נתבקש אישור התקשרות עם חשמלאי בעלות של כ-50 אלף שקלים, לצורך ביצוע עבודות ״דחופות״ במעון הפרטי. הפרט הזה מעניין: עובדי אגף משאבים חומרים מבצעים עבודות חשמל במהלך השבוע במעון הפרטי, אולם אז נטען, כי יש צורך בהתקשרות לסופי שבוע, ולימי חול לאחר שעות העבודה, כשהעובדים לא זמינים. זאת למרות העובדה שבעבר העובדים סיפקו שירותים גם מחוץ לשעות הפעילות. האישור ניתן בכל זאת, בכפוף לכך שמדובר יהיה רק בעבודות שאינן סובלות דיחוי. הובהר כי ההתקשרות לא תהיה עם החשמלאי שמשמש את משפחת נתניהו - חבר מרכז הליכוד, שגם אירח את נתניהו בחגיגות המימונה בפסח 2010.
המשרד פנה לארבעה חשמלאים שונים על מנת לקבל הצעות, אלא שהתברר שההצעות היו ״מצג מטעה״: החברה שזכתה השתמשה באותו חשמלאי שנאסר להשתמש בו כקבלן משנה. המבקר בדק גם את החיובים עצמם: בתוך שלושה חודשים נוצלו 70 אחוזים מהתקציב לשנה שלמה: ״נרשמה קריאת שירות כמעט בכל סוף שבוע, לרבות ביום כיפור״, מציין המבקר, שבדק מי היה אחראי לקריאות השירות: שרה נתניהו או מזכירותיה, ״ללא בקרה … האם העבודה בוצעה בפועל היות והכל נסגר בין החשמלאי לבין רעיית ראש הממשלה..״.
זה לא נגמר כאן. המבקר מצא כי בכמה מקרים ״לא בוצעה התאמה בסיסית בין חיובי הקבלות ובין הצעת המחיר הזוכה, ושולם לו סכום גבוה מזה שהציע בהצעת המחיר שהגיש. אותה הצעת מחיר הייתה, כאמור ״מצג מטעה״.
קיזוז חוב שנוצר בשל חריגה מתקרת ההוצאות
המבקר מתייחס גם לפרשה של קיזוז חוב של ראש הממשלה. ״משרד ראש הממשלה נקט במקרה מסוים הסדר לקיזוז חוב של ראש הממשלה שנוצר בשל חריגה מתקרת ההוצאות שנקבעה״, כותב המבקר שפירא כשהוא מתייחס לארוחות ראש הממשלה במקום עבודתו עקב הוצאות לצורך קניית מצרכים אישיים. המבקר כותב כי ״במקום להסדיר את חובו של ראש הממשלה על ידי השלמת ההליך שבו החל אגף הכספים״, בוצע קיזוז החוב, בניגוד לאופן שנעשה בפעמים אחרות בהן נמצאה חריגה שכזו.
לנתניהו היה חוב של 21,000 שקלים בגין ארוחות במשרד ראש הממשלה בשנת 2011. זוהי חריגה של כ-6,100 שקלים. בישיבה שנערכה בנדון הוחלט לעדכן בשנת 2012 את תקציב כלכלת ראש הממשלה על פי מדד המחירים לצרכן ולקזז את החוב מהפרשי הצמדה. העדכון, כך עלה מבדיקת המבקר בכלל לא היה נדרש. הקבלות שהוגשו לא עברו את הסכום שהיה מעודכן קודם לכן - 1,500 שקלים. המבקר ציין, ״סכום ההפרשים לא שייך לראש הממשלה, ולכן לא היה מקום לקיזוז החוב מסכום זה״.
כאמור, כבר ב-2 בפברואר השנה העביר מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה חומרים שהעלו חשד לפלילים במהלך הבדיקה, וגם לאחר גיבוש טיוטת הדוח הסופית, כמתחייב מסעיף 14ג לחוק מבקר המדינה - על מנת שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל להכריע האם יש מקום לפתוח בהליכים פלילים. החומרים שהועברו נוגעים למספר פרשות. שתיים מהן הן פרשות רהיטי הגן ופרשת הבקבוקים. בפרשת רהיטי הגן נטען כי רהיטי גן שנרכשו עבור מעון ראש הממשלה, הוחלפו בדגם זהה אבל ישן יותר, של הרהיטים שהיו בבית הזוג נתניהו בקיסריה. המבקר שפירא מאשר את הפרטים שפורסמו. ״בבדיקה ראשונית של נושא רכישת רהיטי הגן נמצא, כי אכן נרכשו רהיטי גן תואמים שהועברו למעון הפרטי בקיסריה״.
ממצאים קשים. מבקר המדינה, יוסף שפירא. צילום: פלאש 90
בפרשת מחזור הבקבוקים נטען כי שרה נתניהו שילשלה לכיסה את כספי המחזור של בקבוקים שנרכשו על ידי המדינה למעון ראש הממשלה. בדוח מציין המבקר ביחס לפרשה זו: ״נמצא כי רעיית ראש הממשלה העבירה לקופת המשרד המחאה בסך 4,000 שקלים. הגם שמדובר בדמי פיקדון שהיקפם מצומצם, אלה הם כספי ציבור בבחינת 'דין פרוטה כדין מאה'. עובדי המעון לשעבר, שמצויים בסכסוך משפטי עם ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה, טענו כי מדובר בסכומים גבוהים בהרבה. כאמור, הדוח העלה גם חשש ל״מצג מטעה״ ביחס לעבודות החשמל במעון הפרטי בקיסריה ומימון היטל שהיה צריך לחול על ראש הממשלה. המבקר מציין בדוח כי גם חומרים נוספים, ביחס לסוגיות אחרות שאינן עולות בדוח, אך נמסרו למבקר במהלך ולאחר גיבוש טיוטת הדוח, הועברו לווינשטיין לשם בחינה, האם יש צורך לפתוח בהליכים פלילים.
בנוגע לפרשות אלו מציין המבקר כי, ״היועץ המשפטי לממשלה עודכן בזמנו בפרטים. לפי בקשתו הועבר אליו החומר ב-2.2.15. החומרים הועברו הואיל ועלה מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות עד כדי חשש למעשה פלילי״. המשמעות של הדברים דרמטית: בצמוד לאמירותיו ביחס לפרשות, והועבדה כי הבדיקה הראשונית, לדבריו של המבקר שפירא, אכן מעלה כי הבדיקה הראשונית תואמת את הפרסומים בתקשורת, אומרים גורמים במערכת המשפטית כי אין ליועץ מניעה מלפתוח בהליכים פלילים נגד ראש הממשלה המכהן, והמועמד לראשות הממשלה מטעם הליכוד - בנימין נתניהו, פחות מחודש לפני הבחירות.