לקראת הדיון בוועדת השחרורים בעניינו של הנשיא לשעבר משה קצב, הגיש היום (שני) ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) את "הצעת חוק משה קצב", לפיה הודאה והבעת חרטה על מעשיו של אסיר תהווה תנאי הכרחי לקיצור עונשו. רוזנטל מבקש להוסיף את הקריטריון הרביעי של הודאה והבעת חרטה לשלושת הקריטריונים העומדים כיום בפני ועדת השחרורים בבואה לדון בקיצור שליש מאסרו של עבריין: חומרת העבירה, סכנה לשלום הציבור והתנהגותו של האסיר במהלך שהותו בבית הסוהר. 



בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרתה של הצעת חוק זו הינה למנוע שחרורם של אסירים אשר לא הודו בביצוע העבירה המיוחסת להם ולא הביעו חרטה מתוך הרציונל כי הכרה בעבירה אותה ביצעו הינו השלב הראשון בתהליך שיקומם של אסירים בטרם שילובם ושיקומם בקהילה. באופן אבסורדי, הודאה באשמה אינה תנאי הכרחי להמתקת העונש". 



כאמור, את הצעת החוק הגיש רוזנטל לקראת הדיון בעניינו של קצב, המרצה עונש מאסר בגין אונס ועבירות מין. ח"כ מיקי רוזנטל מסר כי "עצם הדיון בשחרורו המוקדם של הנשיא לשעבר מבלי שזה הביע חרטה על מעשיו מקוממת. גם אם התנהג קצב כאסיר למופת, גם אם אינו מסוכן לציבור, מדוע מגיע פרס לאנס שלא הפנים את חומרת מעשיו? החוק שהגשתי היום יוסיף קריטריון נוסף לשיקולי ועדות השחרורים כך שהודאה הבעת חרטה תהווה תנאי הכרחי לקיצור מאסר".



רוזנטל. צילום: פלאש 90



שקד: "מעולם לא פתחתי את התיק של קצב"

כזכור, בסוף השבוע דווח כי שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה שהיא תומכת בחנינה לנשיא המדינה לשעבר קצב. על פי הדיווח, שקד אמרה בשיחות סגורות כי אם יוחלט בוועדת השחרורים שלא לשחרר את הנשיא לשעבר, היא תחתום על צו חנינה. על פי הפרסומים, שקד אף טענה כי הנשיא ריבלין יתמוך במהלך, אבל מבית הנשיא יצאה הכחשה גורפת בנושא. 
בכנס "אונלייף" שהתקיים היום אמרה השרה שקד כי היא מעולם לא פתחה את התיק: "בימים האחרונים יש בתקשורת דיסאינפורמציה, אני שמחה שיש לי הזדמנות להסביר את העובדות בנושא. אתן הסבר קצר על התנהלות הליך החנינה בישראל;  בהליך החנינה משרד המשפטים מעביר חוות דעת לנשיא, והנשיא רשאי לקבל או לא לקבל את ההמלצה של משרד המשפטים.  ב-2012 משרד המשפטים המליץ שלא לחון את קצב. ההמלצה הועברה לנשיא המדינה וטרם התקבלה הכרעה בנושא".
עוד אמרה שקד: "אישית, מעולם לא נדרשתי לדון בעניינו של קצב ומעולם לא פתחתי את התיק ולא עיינתי בעובדות. קצב מתעתד לעמוד בחודש הקרוב בפני ועדת שחרורים. הוועדה, המנהלת הליך עצמאי בראשות שופט, שוקלת הרבה קריטריונים על פי חוק, בין היתר מסוכנות לציבור, התנהגות בכלא, שיקום האסיר וכו'. הודאה וחרטה לא מהווים קריטריון על פי החוק, אבל הם  כמובן נשקלים ע"י הועדה במסגרת יכולת השיקום של כל אסיר. לנפגעי עבירה יש זכויות בהליך הפלילי בין היתר גם לעמוד בפני הוועדה ולהביע דעתם ועמדתם וחשוב שנפגעי עבירה יכירו בזכות זו ויעשו זאת. אנחנו לא מתכוונים בשום צורה להתערב בהליך. לאחר שיסתיים, בסמכותו של הנשיא לחון כל אסיר, והנשיא יחליט אם להידרש לנושא, לפי ראות עיניו".