הקואליציה תנסה להעביר מחר בקריאה ראשונה את הצעת "חוק ההשעיה" שנולדה בעקבות המפגש של חברי כנסת מבל"ד עם משפחות מחבלים, אך חוששים כי בגלל המרד עליו הכריזו חברי הכנסת אברהם נגוסה ודוד אמסלם מהליכוד, לא יהיה להם את הרוב הדרוש. כדי לאשר את הצעת החוק, שהיא תיקון לחוק יסוד הכנסת, יש צורך ברוב של 61 ח"כים. הח"כים נגוסה ואמסלם הודיעו כי יעדרו מההצבעות עד שלא תתקבל בממשלה החלטה להעלות אלפים מבני הפלשמורה מאתיופיה לישראל.
בקואליציה בונים על תמיכת ישראל ביתנו אולם במפלגתו של ליברמן דורשים בתמורה כי הקואליציה תתמוך בהצעות חוק שלהם, כמו חוק שימנע מבג"ץ החלטה של ועדת הבחירות לפסול מועמדים או מפלגות המתמודדות לכנסת וכן תיקון לחוק יסוד הכנסת הקובע כי אדם שהסית לטרור לא יוכל להתמודד לכנסת. סיעת ישראל ביתנו תתכנס היום (ראשון) כדי להחליט כיצד להצביע על הצעות החוק של הקואליציה.
יו"ר הקואליציה ח"כ צחי הנגבי אמר ל"מעריב" השבוע: ״הקואליציה תתייצב כאיש אחד בשבוע האחרון של מושב החורף על מנת לקדם שורה ארוכה של חוקים חשובים. בין היתר תועלה מחר לקריאה ראשונה הצעת החוק שתאפשר לממש את משאלתם של 90 אחוזים מאזרחי המדינה ומאה אחוזים מחברי הליכוד: להשעות מן הכנסת במקרים חמורים חברי כנסת שמזדהים עם ארגוני הטרור, למשל כאלה שעומדים דום לזכר המחבלים שרצחו 33 ישראלים, או תוקפים בחריפות מדינות ערביות שהגדירו את החיזבאללה כארגון טרור".
יסתכנו במחיר הפוליטי הכבד?
"לחוק זה נדרשת הצבעתם של 61 ח"כים, אני מתקשה להעלות בדעתי מצב שדווקא שני ח"כים מהליכוד או שישה ח"כים מישראל ביתנו יעשו יד אחת עם יצחק הרצוג, זהבה גלאון, ג׳מאל זחאלקה וחנין זועבי כדי להכשיל אותו ויסתכנו במחיר הפוליטי הכבד שכרוך בכך״, אמר הנגבי.
על רקע הכוונה להעלות מחר להצבעה את החוק, נשלחה הערב חוות דעת לחברי הכנסת בה קוראים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה להתנגד לו. לפי הכותבים, פרופסור מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס, מדובר בהצעה פסולה המעניקה סמכות מופרכת ומסוכנת לכנסת, שהיא גוף שאין בידיו את הכלים המתאימים לעסוק בו: "לכנסת אין מומחיות משפטית, ידע וכלים הנחוצים לקבוע עובדות ובמקרה זה מדובר בהליך שיפוטי לכל דבר, הכולל עונש על מעשים המהווים עבירות פליליות", נכתב בחוות הדעת.
חוות הדעת כוללת התייחסות למשפט המשווה ומפריכה את הטענה כי חוק זהה קיים במדינות אחרות בעולם. כך, טוענים קרמניצר ופוקס, כי סעיף שכזה התומך בפסילה על בסיס אידיאולוגי ספציפי אינו קיים במדינות אחרות. בנוגע להשוואה לארצות הברית, מסבירים הכותבים, כי בניגוד לישראל בארצות הברית קיימת חוקה המגנה על חופש הביטוי. כמו כן, בשיטה האמריקאית בה קיימות שתי מפלגות, נדרשת הצבעה חריגה של חברי אותה המפלגה של המועמד להדחה כנגדו - מצב חריג ביותר.
רדיפה והשתקה פוליטית
הכותבים מבהירים, כי בניגוד לסנקציות של ועדת האתיקה, במקרה זה מדובר במתן כוח לחברי הכנסת לשלול לחלוטין את זכותם של עמיתיהם להצביע וכי מדובר למעשה בהזמנה למחול שדים פוליטי ומקרתיסטי. קרמניצר ופוקס מוסיפים, כי אין הם מקלים ראש בהתבטאויות חמורות המהוות תמיכה במאבק מזוין כנגד מדינת ישראל או בהסתה לגזענות, אך גורסים, כי המקום להתמודד עמן, גם כשמדובר בחבר כנסת, הוא המשפט הפלילי: "כוחה של ישראל הדמוקרטית הוא דווקא במתן חופש ביטוי ושמירה על הזכות לבחור ולהיבחר. הדחת חברי כנסת מהמגזר הערבי תאשש את טענותיהם על רדיפה והשתקה פוליטית. לכן, כל עוד לא מדובר בעבירה פלילית מוטב לחברה הישראלית להכיל דעות אלו, מרגיזות ומרתיחות דם ככל שיהיו ולחזק את הדמוקרטיה".
עוד תנסה הקואליציה להעביר השבוע, בטרם תצא הכנסת לפגרה, בקריאה ראשונה הצעה לתיקון חוק הנוער של שרת המשפטים איילת שקד והשר חיים כץ שאושרה אתמול בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה. התיקון לחוק מאפשר לבית המשפט להטיל על קטין, שטרם מלאו לו 14, עונש מאסר עתידי במידה והורשע בעבירת הריגה או רצח. במקביל ינסה ח"כ דוד ביטן להעביר בקריאה טרומית את הצעת החוק לגרוש משפחות מחבלים.