הכנסת מציינת בשעה זאת עשור למלחמת לבנון השנייה. בישיבה המיוחדת, בנוכחות נשיא המדינה ראובן ריבלין ומשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה שנמשכה 34 ימים. רק שלושה שרים, מלבד ראש הממשלה ופחות ממחצית חברי הכנסת טרחו להגיע למליאה ולכבד את בני המשפחות. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, התנצל בפני המשפחות השכולות על כך שרוב חברי כנסת לא נכחו באירוע ואמר כי הוא מכוון את דבריו גם לשרים.
לדבריו, "בגבולנו עם לבנון שורר שקט אבל הוא מותנה בדבר אחד: הרתעה יעילה, הרתעה רצופה, לא חד פעמית ,הרתעה מממשית. אני אומר לאויבי ישראל – על כל תוקפנות נגיב בעוצמה רבה. לאף אחד לא תהייה חסינות. אויבנו טעו בנו לפני עשר שנים אני ממליץ להם לא לטעות פעם נוספת. איננו שואפים למלחמה, אך אם תיכפה עלינו מערכה, צה''ל ערוך להנחיל מכה קשה. אזרחי ישראל תולים בו את מבטחם תוך עמידה איתנה בעורף".
"בראייה לאחור. המלחמה בלבנון הייתה קו פרשת מים ביחסי קיצוניים-מתונים במזרח התיכון. המלחמה הייתה הפרומו למאבק בעליית האסלאם הקיצוני. החיזבאללה הוא שלוחה איראנית בלבנון וממה שנשאר בסוריה, כמוהו החמאס ברצועת עזה. את הניצנים הללו ראינו במלחמת לבנון השנייה. החיזבאללה, בתמיכת איראן, הפך את לבנון למצבור נשק עצום. הוא בחר לתקוף אותנו ללא כל התגרות ומבלי שיהיה שאכפת לו מבני ארצו. הפצת החתרנות של איראן נמשכת באמצעות רשת טרור עולמית שאיראן בונה, רשת טילים שמפתחת בהפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון".
עוד אמר נתניהו, כי "תוקפנות איראן נמשכת. והיא עדיין לפתח יכולת גרעינית גם אם זה יהיה בהמשך. המדינות המתונות בעולם מבינות שהן איתנו באותה החזית מול גייסות הרשע, האלימות והתוקפנות. ישראל לא תשלים עם נשק גרעיני בידי איראן. הקווים האדומים שלנו ברורים. פעלנו ונפעל למנוע העברה של נשק מתקדם מאיראן ומסוריה לחיזבאללה בלבנון מי שחושב שיקיז את דמנו ללא תגובה טועה טעות קשה ביותר ואלו אינן רק מילים, אלו פעולות חוזרות ונשנות לגבות את הקווים האדומים שלנו".
"יש כאלה שנלחמים שהלקחים לא יופקו"
ראש האופוזיציה, ח"כ הרצוג, שהיה משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני בעת המלחמה, אמר כי "במבט לאחור, כאשר המזרח התיכון משתנה מול עינינו ולאחר סבבי קרבות בחזיתות נוספות, בפרט בדרום הארץ, ניכרת ההרתעה אשר הושגה במלחמת לבנון השנייה. ידו של חיזבאללה על ההדק אינה קלה כבעבר. יודע הוא, כי נכונים אנו לגבות ממנו מחיר כבד על כל ניסיון לפגוע בריבונותנו, באזרחינו ובחיילינו".
הרצוג לא הסס לעקוץ את ראש הממשלה ואמר כי "לאחר המלחמה, עת הארץ עוד פצועה ומדממת, החלה מחאה שאז נדמתה כמחאה עממית, קול אותנטי של חיילים ואזרחים המבקשים למחות, לתקן ולשפר. אין ספק שהיו רבים, חיילים ואזרחים, ששבו משדה המערכה, מן המקלטים והטראומה מתוסכלים, כועסים ופגועים על כשלים ברמות השונות ובאו למחות בגין תחושותיהם הקשות. אבל היום, עשור לאחר מכן, אנחנו יודעים שחלק מאותה מחאה היה גם מהונדס לעילא ולעילא ובעל מניעים פוליטיים מובהקים, וכבר אז, באו לידי ביטוי שיטות של שיסוי והרחבת הקרע בעם במטרה לרכב על הגל העכור לעבר השלטון".
"לצד ההצלחות, ישנם גם לקחים שלא רק שלא הופקו, נדמה שיש את אלו שממש נלחמים בכדי שלא יופקו. אם ישנה כיום דרישה מוצדקת, זוהי הדרישה לחיזוק מעמדו של הקבינט המדיני-ביטחוני ושיתופו בזמן אמת בבואו לקבל החלטות הנוגעות בחיי אדם, בשליחת חיילים אל מעבר לקווי אויב - נושאים הנוגעים בקודש הקודשים של ישראל".
"קבלת החלטות שכאלה אסור שתעשה עם מידע חלקי, מידור והסתרה. חברי קבינט לא צריכים ללכת באמצע מלחמה ולקבל את תמונת הקרב ממפקדי החטיבות. הם צריכים לקבל אותה בקבינט, מראש הממשלה ומגורמי המקצוע".
"פצע עמוק שמסרב להגליד"
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר בנאומו כי "'לבנון השנייה' הפכה במהרה למותג שלילי; שם נרדף לכאוס, לכישלון, למערכה שלא ניכרה בה יד מכוונת. עננה כבדה של אי בהירות ריחפה מעל שמי לבנון וישראל בעיצומה של המלחמה, והיא לא התפזרה זמן רב אחריה. עשור כבר חלף, כמעט נֶצח במונחים ישראליים - ועדיין, 'לבנון השנייה' היא פצע עמוק שמסרב להגליד".
"דווקא משום כך", הוסיף אדלשטיין בהתייחסו למערכות הבאות, "עלינו להבטיח כי עשינו הכל כדי להיות מוכנים, כדי להקדים את האויב בכמה צעדים; שלא ניתפס בהפתעה, שלא ניקלע לחוסר אונים; כדי שמערכה הקובעת גורלות לחיים או למוות - לא תתנהל עוד לעולם בחוסר תיאוּם".
הוא הוסיף כי לשיטתו, "כיום, האתגר המרכזי שלנו כהנהגה, הוא לשקם את משבר האמון הזה! אחד ה"מצרכים" הנחוצים והחסרים ביותר באווירה הציבורית שלנו הוא האמון, שבלעדיו לא ייכון שלטון במדינה דמוקרטית. חיוני שהציבור בישראל יידע שיש לו על מי לסמוך. הציבור מבקש לראות את ההנהגה שלו נוטלת יוזמה, ולא רק מגיבה; מנהלת ומעצבת את המציאות, ולא רק מתיישרת אתה.
לדבריו, "הדבר נכון בכל המישורים: המדיני, הביטחוני, ההתיישבותי. את ההרתעה הישראלית לא נשקם אם תמיד ניגרר, אלא אם גם ניזום. את מעמדנו המדיני נייצב אם לא רק נמתין לאחרים, אלא אם גם נמצא דרך לקדם. נבצר את כוחנו ואת נוכחותנו אם לא רק נגיב בהודעות על בניה לאחר פיגועים, אלא, גם כאן: ניטול את היוזמה".
בנט: "הנופלים הן חלק משרשרת הגבורה הישראלית"
שר החינוך, נפתלי בנט, שלחם במלחמה כקצין ביחידת מגלן, פנה בנאומו למשפחות השכולות ואמר להן כי הוא "רואה בבניכם ובנותיכם חלק משרשרת הגבורה הישראלית. חלק מחובתנו להגן על המדינה. הרבה שואלים מה לקח המלחמה? אני לא יודע, אני כן יודע להגיד מה אני לוקח - אני חושב על זה שבקרב הנופלים היו שמאלנים וימניים, דתיים וחילונים, בעלי צבע עור כזה וצבע עור אחר, אנשי שוק חופשי בדעתם וסוציאליסטים. אבל הם כולם נלחמו למעננו וכולם נפלו למעננו".
"אניי לוקח על עצמי לנסות לתקן. עדיין נתווכח אבל עם גבולות. מה עוד אני לוקח? –שכקברניטים שמקבלים החלטות נהייה ערכיים ומקצועיים. אני מתחייב בפניכם שננהל את ביטחון ישראל בערכיות תוך חרדת קודש. אני יכול להעיד היום שהדברים נעשים כך. ידע כל חייל שאנחנו מנהיגי המדינה שולחים אותו להילחם רק כשאין אלטרנטיבה אחרת, רק כאשר עשינו את כל ההכנות האפשרויות ורק כאשר נתנו לצבא את כל הכלים ולנצח. אנחנו מרכינים ראש, מוקירים אתכם משפחות יקרות שמסרתם את בניכם ובנותיכם למען הארץ".