נתניהו ביום ז'בוטינסקי: "ישלוט העם בקלפי, ישלוט העם גם בשלט"

נתניהו פתח ואמר: "בספר שאני קורא עכשיו על השקפתו של ז'בוטינסקי. הוא חוזה בהתפרצות הדחפים הלאומיים, אנחנו יודעים שלא רבים שעו להצהרותיו של ז'בוטינסקי, שאיים שהר הגעש מאיים להתפרץ באירופה. הוא העריך את הדינמיקה השלישית, את רעידת האדמה שפוקדת את יהדות אירופה. הוא היה מהמעטים שלא הדחיקו, הוא כינה את המאה ה-20, "המאה השקרנית". שתי רעידות אדמה טלטלו את העולם וכעת יש גם רעידת אדמה".

"הנאציזם והקומוניזם איימו על החופש, האסלאם הקיצוני מאיים במאה ה-21. הפלג השיעי בראשות איראן, והפלג הסוני על דאעש מאיים. ז'בוטינסקי התנגד בתקיפות לעצימת העיניים מול האיום הקיומי של הנאציזם וחטף ביקורת חריפה, קראו לו 'מחרחר מלחמה'. בנאומו הכביר בוורשה הוא דבק בעמדתו, והוא צדק, וגם היום, הכחשה עצמית לא תעזור, ההתעצמות של האסלאם הקיצוני, זה איום קיומי, עלינו בוודאי, אבל גם על העולם החופשי, ולא רק שלו. הברירה ברורה -או שתהיה , או שמחנה החופש יתעשת, בחזית בינלאומית אחידה, אמיתית, אפקטיבית".

ז'בוטינסקי האמין שרק החזק שורד, ויכול לכרות בריתות. הוא התייחס לכך שהקביל זאת לענייני ימאות. הוא טען כי יש ניצול רוח נגדית. יש ספינות שנפגשות בים, אחד שטה מזרחה, אחת מערב. כשיש משבר, ויש סערה, יש גם הזדמנות, יש סיכון ויש סיכוי, וכתלמידו של ז'בוטינסקי, אני מאמין בזה, ומאמין בזה. היא מסייעת לנו להתקרבות חסרת תקדים בינינו ובגורמים באזורינו, שרואים בנו לא אויב, אלא שותף".

אבל לפני הכל, לפני ניצול ההזדמנויות של הרוח הנגדית, לפני איתור הסכנות, ז'בוטינסקי האמין באיום הכללי, ולצורך זה, הוא האמין בצורך של חידוש עצמאותינו, ומה שהוא קרא צבא עברי. הוא נסע ביחד עם אבי להקים צבא עברי, חיילים, מדים, פה ושם גם ניצבים, והדבר הזה היה זר ליהודים. היתה מהפכה תפיסתית, ועל זה הוא ספג קיתונות של בוז, ומעל הכל, קראו לו פאשיסט. נראה לכם מוכר?" 

"אחד האנשים הגדולים של המדינה הזאת, בן גוריון, כינה את ז'בוטינסקי 'ולדימיר היטלר'. הוא כתב ספרון קצר "ז'בוטינסקי בעקבות היטלר". מרדכי נמירובסקי כתב על התנועה : "לפנינו ארגון פשיסטי מובהק, לא מהצד החיצוני, אלא גם מעצמאותו הפוליטית. עיתון דבר כתב: "יש להגן על הדמוקרטיה ולעצור את הפאשיזם". היום נעלה פה את הליברליות, ואז יגידו איפה הליכוד של בגין וז'בוטינסקי.

ואז עבר נתניהו לדבר על התאגיד ופתיחת שוק התקשורת שאמר: "אני בעד ריבוי דעות בתקשורת, כמה שיותר. כמו בארצות הברית. יש עיתון אחד שנוטה לכיוון אחד, ואחר לכיוון שני. אני רוצה תחרות. רוצה שיהיה גיוון בשידור המסחרי, אני רוצה פלורליזם. גם בשיח הציבורי, ישלוט העם בקלפי, ישלוט עכשיו בשלט".

הרצוג: "ז'בוטינסקי היה קורע אתכם לגזרים"

לאחר מכן, עלה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ותקף ישירות את נתניהו: "אנחנו זקוקים כיום לעוד ז'בוטינסקים. כאלה 'שמבינים', שגירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה הוא בלתי אפשרי בהחלט, כי נגזר עלינו שבארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים ולא כאלה המאיימים ב"ערבים נוהרים". אנו זקוקים למנהיגות בטוחה בעצמה, במדינתה ובעתידה. מנהיגות אמיצה ישרה וישירה כמו שהיה זאב ז'בוטינסקי, שיודעת להגיד את האמת כי 'גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל'.

"אנו זקוקים היום לז'בוטינסקים דווקא במחנה הפוליטי שלו בישראל. כאלה שלא יסיתו נגד המיעוט הערבי במדינת ישראל. כאלו שלעולם לא ינסו כי דבריו "להפר את שוויון הזכויות המוענק להם ולא יעשו כל ניסיון לגירוש או לדיכוי. אנו זקוקים ליותר ז'בוטינסקים אשר יכולים להיות פטריוטים ציונים בלב ובנפש. שמבינים ומכירים בעובדה כי אך טבעי הוא שבמדינת ישראל "ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני". איפה הם הז'בוטינסקים של היום? שיקומו. אני מחפש אותם בספסלי הקואליציה – מחפש ולא מוצא.

איפה הם היום הז'בוטינסקים שהודפים במעשה ובדיבור מכל וכל את סממני הפאשיזם המחלחלים אצלנו לאט לאט אבל בטוח. היכן ממשיכי דרכו אשר להם כפי שאמר: "שנאה עיוורת לרעיון, האומר ש'המדינה היא הכל..... המאמינים בחופש הדיבור והארגון, וכמעט בכל התנגשות בין ההכרה האינדיבידואלית למשמעת הכפויה, הנם עומדים לצידו של היחיד".

"אני תוהה מה ז'בוטינסקי היה חושב לו היה רואה את חלומו ליישום חמשת המ"מים – מזון, מעון, מלבוש מורה ומרפא נשחק תחת הררי מילים, הבטחות סרק בירוקרטיה קיצונית ומעל הכל תפיסה כלכלית דורסנית וחזירית שאומצה על ידי רבים מבית מדרשם של אלה המתיימרים להיות ממשיכי דרכו?"

אתם המאדירים את שמו, אך למעשה כופרים ומועלים במורשתו. איפה ז'בוטינסקי ואיפה תלמידו ויורשו הגדול מנחם בגין ואיפה אתם?!

אני עומד כאן כראש האופוזיציה בכנסת ישראל, וחושב על זאב ז'בוטינסקי אשר שימש בפועל בתפקיד דומה בתנועה הציונית כעשור שנים שלפני קום המדינה. אני עומד כאן ולא יכול שלא לחשוב על האירוניה בכך שכיום לנו, לי ולחבריי למחנה הציוני, יש יותר מן המשותף עם תורתו הדמוקרטית של זאב ז'בוטינסקי מאשר למפלגת הליכוד, מפלגת השלטון והעומד בראשה. וכי דווקא אנחנו אלה שמגנים על מורשתו הדמוקרטית מפני אלו המתיימרים ומתהדרים כממשיכי דרכו - שעה שהם שוחקים ופוגעים בערכים בהם האמין. אני אומר זאת לא רק בגלל העובדה שתלמידי ז'בוטינסקי כמו ציפי לבני עומדים בהנהגת האופוזיציה אלא בגלל שזו המציאות.

ואלה הן העובדות, כי לא משנה כמה קראתם את כתביו של ז'בוטינסקי. לא משנה כמה תדעו לדקלם את שיריו ומחזותיו. כן רבותיי, אני משוכנע שלו היה עימנו היה ז'בוטינסקי היה עומד כאן וקורע אתכם לגזרים! אתם גבירותי ורבותי מועלים בצוואתו.

הצוואה של זאב ז'בוטינסקי הייתה לא רק מדינית אלא בראש ובראשונה מוסרית וערכית, מכאן נבע החיבור הייחודי שלו עם בר הפלוגתא הגדול שלו ומנהיג תנועתי דוד בן גוריון. באורח פלא מצאו השניים במהלך שיחותיהם באמצע שנות השלושים מכנה משותף רחב ביניהם בגלל ההכרה העמוקה בטיבה של הדמוקרטיה כפי שחזו אותה".